טים קוק
צילום: יחצ

אפל מלכת ה-buyback; אך גם הבנקים בולטים

הרכישות החוזרות שמבצעות החברות בוול סטריט מהוות את אחד הגורמים העיקריים לעליות השערים בשנים האחרונות. ברבעון ה-3 של 2019, ביצעו החברות ב-S&P500 רכישות חוזרות בהיקף של 176 מיליארד דולר. בגולדמן זאקס מעריכים כי הסכומים צפויים לרדת ב-2020
עמית נעם טל | (2)

נראה כי יש הסכמה כללית בשווקים כי אחד הגורמים העיקריים שדוחפים את מניות החברות בשנים האחרונות הוא הרכישות החוזרות (BUYBACK) שמבצעות החברות עצמן. החברות בעצם קונות את המניות של עצמן והביקושים האלו יוצרים עליות מחירים לצד שיפור ברווח למניה (הרווח מחולק על פני פחות מניות). רווח למניה גבוה משמעו מכפיל רווח נמוך, ואז שוב - יש ביקושים למניה. 

ברבעון האחרון ביצעו החברות במדד ה-S&P500  רכישות חוזרות בהיקף של כ-176 מיליארד דולר, ירידה של 13.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. 

מי שמובילה את הרכישות החוזרות היא כמובן אפל (סימול:AAPL) עם רכישות של 17.6 מיליארד דולר, כאשר ב-12 החודשים האחרונים ביצעה החברה רכישות חוזרות בהיקף של 69.7 מיליארד דולר. ב-5 השנים האחרונות, ביצעה החברה רכישות חוזרות של לא פחות מ-247.8 מיליארד דולר, סכום גדול משווי רוב החברות בוול סטריט, כאשר לא נראה שהגידול בנתון זה צפוי להעצר בתקופה הקרובה. 

לאחר אפל ברשימה, מופיעים 3 הבנקים הגדולים: בנק אוף אמריקה (סימול:BAC), וולס פארגו (סימול:WFC) וג'יי פי מורגן (סימול:JPM) עם רכישות של קרוב ל-22 מיליארד דולר ביחד ברבעון האחרון. במקום החמישי נמצאת אלפבית (סימול:GOOG) עם רכישות חוזרות בהיקף של 5.7 מיליארד דולר ברבעון האחרון.  פייסבוק (סימול:FB) בולטת, כאשר היא ממומקמת במקום ה-17 בלבד. 

רשימת 20 המניות שביצעו את הרכישות החוזרות הגדולות בוול סטריט. אפל עוקפת את כולם בפער עצום

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דירה = קורת גג 20/12/2019 06:55
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 1.
    ויסות אמריקאי (ל"ת)
    דני 19/12/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


חתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מחתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מ

ישראל מצטרפת ל-Pax Silica כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי

ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי

רן קידר |
נושאים בכתבה AI פאקס סיליקה

ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי. הצטרפותה של ישראל ליוזמה, שנחשפה בוועידה בינלאומית בוושינגטון בהשתתפות תשע מהמדינות המובילות בעולם בטכנולוגיה ובשבבים, מהווה הכרה רשמית במעמדה של ישראל כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי, לא רק כ"אומת סטארט-אפ", אלא כמדינה בעלת נכסים אסטרטגיים בשרשרת הערך העולמית של טכנולוגיות מתקדמות.

בוועידה, שהתקיימה ביום שישי, השתתפו נציגים מארצות הברית, יפן, דרום קוריאה, סינגפור, הולנד, בריטניה, איחוד האמירויות, אוסטרליה - וישראל. זהו חוד החנית של המדינות שמארחות את החברות, ההון והתשתיות הקריטיות ביותר לתעשיית השבבים, הדאטה וה-AI העולמית.

הזווית הישראלית: נכס אסטרטגי בעידן של תחרות טכנולוגית

בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, ייצג את ישראל בוועידה ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ’ אבי שמחון, לצד הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון וראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, ארז אסקל.

עבור ישראל, ההצטרפות ל-Pax Silica אינה מהלך סמלי בלבד. היא משקפת אינטרס כלכלי וביטחוני עמוק: שילוב יכולות ה-AI, הסייבר, האלגוריתמיקה והחדשנות הישראלית בתוך מסגרות בינלאומיות שמבקשות לצמצם תלות בשרשראות אספקה פגיעות ולחזק שותפויות בין מדינות "אמינות".

ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון: "הצטרפות ישראל ליוזמת Pax Silica בהובלת ארצות הברית היא תעודת כבוד למדינת ישראל ולתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למובילה עולמית בתחומי החדשנות והבינה המלאכותית. יחד עם שותפינו הבינלאומיים, אנו פועלים לבצר את תעשיית ה-AI הגלובלית, לחזק את עמידות שרשראות האספקה ולהבטיח את השגשוג הכלכלי והביטחוני של המדינות המשתתפות ואזרחיהן".