במעו"ף: ירידות הימים האחרונים אינן עדות לשינוי

לפי המגמה המשנית שהחלה ב-516 נקודות בסוף אוקטובר 2004, הרי שהמגמה המשנית היא מגמת עלייה ברורה. כאשר המגמה המשנית בעלייה ולפתע צץ תיקון, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לספור כמה ימים נסוג השוק
אייל גורביץ |

תזכורת: השבוע שעבר היה סוער במיוחד בבורסה שלנו. לפחות לגבי אותם משקיעים שבמקום לקנות מניות קונים ציפיות וסוחרים בתקוות. משקיעים שהורגלו לקצב עליות מסעיר, התקשו לעמוד בתיקון שמתקשה אפילו להיות מוגדר כמינורי. למעשה, שבוע המסחר האחרון על הירידות שאיפיינו אותו, לא שינה מאום לגבי כיוונו הכללי של השוק. דומה, כי הפסגה האחרונה עודנה באופק וכי אפשר לצפות לחידוש מגמת העלייה.

השוק האמריקאי מנסה להתאושש ונעל את שבוע המסחר שחלף בעליות. אלא שניסיון זה הוא בבחינת משהו ראשוני למדי, שאינו מבשר עדיין על חזרה לתוואי עולה. בשוק המט"ח העולמי ראינו את האירו ממשיך במגמת ההיחלשות שלו מול הדולר - אם כי כאן קיימת סתירה בין הטווח הקצר לארוך. בקצר צפוי האירו להמשיך ולהיחלש ובטווח הזמן הארוך יותר אין עדיין סימנים לסיום מגמת העליות שלו.

הנחת עבודה: מאז נשברה רמת 544 הנקודות, ועד לכתיבת שורות אלו, מאוחדות המגמה הראשית והמשנית בכיוון אחיד וזהה. עד לשלב הנוכחי, אין די ראיות כדי לבסס היפוך המגמה הראשית או המשנית. כל נסיגה שהיא אמורה להיות בבחינת אפיזודה חולפת.

על תיקונים טכניים מינוריים

אחת מהתנהגויות השוק המובהקות ביותר היא התיקון הטכני. השימוש במונח זה הפך להיות נפוץ למדי, ולעיתים מזומנות מקושר לכל תנועת שוק בלתי ניתנת להסבר. אלא שתיקונים טכניים נוטים להיות מוגדרים בבירור. תיקון טכני הוא תנועה כנגד המגמה המחסלת בין 33%-66% מהמהלך המגמתי הקודם. תיקונים יכולים להתרחש בכל מגמה שהיא.

אם נביט רגע על התנהלות השוק במגמה המשנית שהחלה ברמת 516 הנקודות בסוף אוקטובר 2004, ניווכח שהמגמה המשנית היא מגמת עלייה ברורה. גם באופן שבו מסודרות נקודות השיא והשפל, וכמובן גם במחזורי המסחר שנוטים ברורות להתרחבות. מגמה זו מופרעת מדי פעם על ידי תיקונים טכניים. הטווח המקובל הוא בין 33%-66% מהמהלך המגמתי הקודם, ובמרבית המקרים לא היתה חריגה ממשית מטווח זה.

אלא שברמת המגמה המינורית קיים מרכיב מעניין נוסף, והוא משך זמן התיקון. כאשר המגמה המשנית מוגדרת כמגמת עלייה ולפתע צץ תיקון, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לספור כמה ימים נסוג השוק. ידועה העובדה שתיקונים טכניים המשדרים אינדיקציה לגבי עוצמת השוק, נוטים להימשך פרק זמן שנע בין 3-4 ימי מסחר. כלומר, אם נבדוק את המגמה המשנית האמורה, נוכל לראות שני מאפיינים בסיסיים: הראשון הוא שכל התיקונים הטכניים לא נמשכו מעל 4 ימים ברציפות. שנית, עם תום התיקון הטכני העפיל מדד המעו"ף לשיא חדש.

ההערכה היא, כי חידוש מגמת העלייה כבר בתחילת השבוע, יוביל את מדד המעו"ף לרמת שיא חדשה, כלומר מעל לרמת 656 הנקודות.

נקודות לציון: כבכל שבוע, כדי להגן על עצמנו מהפתעות לא צפויות ומקפריזות של השוק בטווח הקצר, נקבע את הרמה הקריטית. אותה רמה שאמורה לשמש כרמת תמיכה מתחת לשוק. רמה ששבירתה מטה תחייב מבט ממוקד יותר, אם כי לא תעיד בהכרח על חיסולה של המגמה המשנית. רמה זו ממוקמת השבוע ב-625 הנקודות, והיא נותרת ברמה זו משום שמדד המעו"ף עדיין לא השכיל לקבוע תחתית חדשה. במידה ומדד המעו"ף יצא לגל עליות חדש החל מיום א', תעלה הרמת הקריטית ל-632 הנקודות.

מסקנות: כיוונו של השוק - מעלה. ירידות הימים האחרונים לא לוו באיתותי חולשה, לא חרגו מהמסגרת המקובלת ולמעשה נותרה המגמה המשנית בעינה, כך שאין סיבה להניח שמגמת העלייה שהחלה ברמת 516 הנקודות הגיעה לסיומה.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

יוחננוף
צילום: Google Street View

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?

מנדי הניג |

אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר. 

בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.

אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.

מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?

יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא מתקרב אפילו ליצור הרתעה.