מינויים: שי זנדני יהיה מנכ"ל קלסמן לניהול סיכונים
מינויים חדשים במשק מהימים האחרונים:
* גטר טק מקבוצת ישראקולור מינתה את איריס אגם (35), למנהלת השיווק בחברה בעקבות הרחבת פעילות החברה וכניסה לתחומים חדשים. עד לאחרונה שימשה איריס כמנהלת שיווק בחברת מטריקס וקודם לכן עבדה כמנהלת שיווק בחברת קומסופט מקבוצת פורמולה. קבוצת ישראקולור מעסיקה כ-300 עובדים עם מחזור מכירות של כחצי מיליארד שקל. אגם הינה בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול מאוניברסיטת תל אביב, תטפל בכל נושאי השיווק בחברה מול המגזר העסקי והביתי ותנהל את פעילות השיווק והפרסום מול הדילרים, רשתות השיווק והספקים הבינלאומיים.
במסגרת זו תטפל בקידום כל מוצרי ההדפסה בחברה כולל פתרונות ניהול ההדפסה של לקסמרק ושל חברת יבמ וכן בכל פעילות התוכנה והחומרה לארגונים.
* שי זנדני מונה למנכ"ל חברת קסלמן פתרונות בניהול סיכונים PwC, חברה בת של פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC. זנדני, שהיה ב- 4 השנים האחרונות ראש תחום טכנולוגיה ושרותי מידע בחברה, מחליף את גל סטאל, אשר עזב את הפירמה לאחר 7 שנים, לטובת תפקיד אחר מחוץ לחברה.
זנדני (34) החל את תפקידו בחברה כמנהל בכיר בתחום ניהול סיכונים. זנדני הוא בעל תואר ראשון ושני במדעי המחשב, ומחזיק בשלושה תארים בינלאומיים בתחום ביקורת ואבטחת מידע ? CISA, CISSP, CISM.
* אמיר שוסטק מונה למנהל תחום הנדל"ן בחברת כלל-פיננסים-כנף מקבוצת כלל ביטוח פנסיה ופיננסים, במקום רן מרקמן שניהל את התחום בחמש השנים האחרונות ופרש לעסקים פרטיים.
שוסטק בוגר כלכלה וניהול מאוניברסיטת תל-אביב ומוסמך במנהל עסקים, שימש בשנים האחרונות במגוון תפקידים בקבוצת שיכון ובינוי. בין השאר מילא את תפקיד מנהל השיווק של פעילות הנדל"ן במזרח/מרכז אירופה מטעם שיכון ובינוי.
רועי יקיר, מנכ"ל כלל-פיננסים-כנף אמר שהמינוי של אמיר שוסטק מדגיש את החשיבות הרבה שמעניקה כלל ביטוח לניהול השקעות בתחום הנכסים המניבים והנדל"ן, תחום המהווה נדבך חשוב ומרכזי בניהול כספי הנוסטרו והעמיתים. "לאמיר ניסיון רב בהשקעות נדל"ן בארץ ובחו"ל, ותחום זה ימשיך להיות אחד מהמוקדים המעניינים ביותר בתחום ניהול החסכון וההשקעות ארוכות הטווח גם בשנים הקרובות", אמר יקיר.
* הנרי לילה מונה לסמנכ"ל שיווק ופיתוח עיסקי של חברת אגינקס תקשורת, העוסקת בתכנון יעוץ ליווי פרוייקטים עתירי טכנולוגיה. לילה הוא בעל תואר מהנדס תקשורת ולימודי מנהל עסקים מאוניברסיטת ת"א מגיע לאגינקס לאחר 15 שנות ניסיון שצבר בשוק המקומי בחברות בינת תקשורת ותים מחשבים. במסגרת התפקיד ירכז לילה באגינקס את תחום היעוץ למערכות מתקדמות בתחום התקשורת ,IP TELEPHONY ומערכות A/V.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.