הבורסה תתלבט: הפסקת האש או ירידת הנאסד"ק
זה עומד להיות הקרב בין האופטימיות הלוקלית לפסימיות הגלובלית. ברגעי הפתיחה ברחוב אחד העם מספר 54 יכריעו המשקיעים המקומיים באשר לכיוון אלי יפנו המניות. מחד מסתמן הבוקר הסכם להפסקת אש עם אבו מאזן והרשות הפלשתינית, ומאידך מהוות הירידות בבורסת הנאסד"ק ושאר המדדים בארה"ב כגורם שעשוי למשוך את המניות התל אביביות כלפי מטה.
פערי הארביטראז' בין תל אביב לניו יורק מראים שזה בכלל לא פשוט. מניית טבע תפתח בפער ארביטראז' שלילי של 2.77%-, אלווריון תחל להסחר בפער שלילי של 2.53%-, ובין מניות שאר המניות שאינן מהמעו"ף: נייס פותחת בפער שלילי של 2.4%-, אלדין ב-3.75%-, ומת"ב ב-2.87%-, אך יש גם פערים חיוביים: גיוון תפתח בפער חיובי של 0.53%+, ויצרנית המודמים אורכית תפתח בפער חיובי של כ-4.66%+.
עוד גורם שישפיע על השוק היא החלטת הריבית לחודש הבא. למתעניינים, זה עוד לא סטנלי שעומד להכריע אלא ד"ר מאיר סוקולר. הוא עשוי להוריד את הריבית ב-0.2% נוספים. אם תרד הריבית בשיעור זה היא מגיעה שוב לרמתה הנמוכה בתולדות המדינה - 3.5%. קצב האינפלציה הנמוך ב-2004 עשוי לתמוך בהחלטתו של סוקולר בעניין. טקס מינויו של פרופ' סטנלי פישר לתפקיד הנגיד צפוי להערך רק בעוד חודשיים.
דיסקונט בכותרות
לחץ חיובי עשוי להמשיך על מניות דיסקונט. המדינה הגיעה להסכם המיוחל עם קבוצת ברונפמן והיא מוכרת את הבנק. נראה שמשרד האוצר המשיך בסיכומים על הליך המכירה של הבנק בסוף השבוע והיום תגענה תוצאותה המו"מ למבחן השוק. הסכום המדובר הוא 1.3 מיליארד שקל עבור 26% מהון המניות של הבנק. כמו כן, מדווח הבוקר במעריב כי הוענקה לרוכשים האפשרות לרכוש עוד 25% ממניות הבנק במחיר זהה. אך גם למדינה יש אופציה לקבל עוד סכומים של עד 130 מיליון שקל אם ישיג הבנק תשואה על ההון בטווח שבין 11% ל-13%.
מניות החברה לישראל, ואי.די.בי אחזקות, עשויות להגיב לידיעה המתפרסמת היום במעריב לפיה מעוניין איש העסקים נוחי דנקנר, הבעלים קבוצת אי.די.בי, למכור את האחזקות שלו בחברת הסלולר סלקום לחברה לישראל. אי.די.בי אחזקות מחזיקה כיום ב-25% מחברת סלקום. המהלך המסתמן יכול להיות גם יריית הפתיחה של נוחי בדרך להשתלטות אפשרית על בזק כחלק מהתמודדותו של דנקנר במכרז ההפרטה שלה שמנהלת המדינה.
עוד בענייני הבנקים. מניות בנק מזרחי עשויות להגיב לפרסום במעריב הבוקר לפיו מתכנן הבנק לשוב ולפתוח את הסניף שלו בניו יורק. מנכ"ל הבנק אלי יונס, פנה בעניין זה למפקח על הבנקים בבנק ישראל יואב להמן והציג לו את עמדת הבנק. הסניף הניו יורקי אמור לרכז את פעילות הבנק בשתי האמריקות, הדרומית והצפונית, וגם להעביר אליו חלקים מהפעילות בלוס אנג'לס.
עוד מדווח הבוקר ב"הארץ" כי לחץ המחלבות השפיע על שר האוצר נתניהו ושר החקלאות ישראל כץ והם צפויים להעלות את מחיר החלב ב-3%. מחירי החלב החדשים יעלו ב-12 עד 15 אגורות. המניה הצפויה להיות מושפעת מהמהלך היא מניית המחלבה ויצרנית שוקולד החלב "פרה" - שטראוס-עלית.
מניית הענקית הגנרית טבע תמשיך לרכז את העניין באחד העם. החברה הפסידה בביה"מ לעירעורים בארה"ב בתביעתה נגד ענקית התרופות פייזר. התביעה באה בשל התקשרות של פייזר עם חברת IVAX. טבע ביקשה, במקור, הכרה כי גירסתה הגנרית לתרופת האנטי דיכאון של פייזר, הזולופט, אינה מפרה פטנט של ענקית הפרמצבטיקה האמריקאית. נציין, כי היקף המכירות של התרופה, כפי שנמסר לאחרונה עמד על 960 מיליון דולר, לשנה.
פייזר, מנגד, מצאה דרך מקורית להילחם בחברת התרופות הישראלית. את בקשת טבע לסעד הצהרתי, היא סיכלה באמצעים טכניים - היא לא התנגדה ולכן טבע לא יכלה לקבל את הסעד המבוקש מביה"מ. מנגד, פנתה פייזר לחברת IVAX, ונקשרה עימה בהסכם להפצת גריסתה הגינרית של IVAX לזולופט. כתוצאה מהמהלך מקדימה IVAX את טבע באישור הגרסה הגנרית והיא תקבל את 180 ימי הבלעדיות על התרופה. כל זאת עשוי להשפיע לשלילה על המניה שגם כך פותחת בפער שלילי גדול הבוקר.
עוד בעסקי הסלולר. בגלובס מדווחים כי המחירים שעליהם התחייבה פלאפון במכרז של המדינה בו זכתה הם למעשה מחירי הפסד. פלאפון תמכור למדינה זמן אויר בעלות ממשית של 6.4 אגורות לדקה לכל יעד ולכל רשת. התחזית היא כי פלאפון תפסיד בשל כך 100 מיליון שקל ב-3 שנים, מוסרים בעיתון. התוצאות עשויות להשפיע על מניות פרטנר, שהמצב התחרותי עשוי להסב לה נזקים, ועל מניות בזק, בעלת חברת פלאפון.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
