פתיחה חיובית בנאסד"ק על רקע הדוחות של אינטל מאמש
בוול-סטריט נפתח היום המסחר במגמה חיובית. למרות נתוני הגרעון שפורסמו לפני פתיחת המסחר, מצליחות מניות הטכנולוגיה לרשום עליות שערים, זאת בעיקר על רקע הרוח הגבית שמספקים הדוחות המצויינים של ענקית השבבים, אינטל, אשר פרסמה את דוחותיה אמש.
מדד הנאסד"ק מוסיף ברגעי הפתיחה 0.5% ונסחר בשער של 2,089 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה קלות ב-0.13% ל-10,569 נקודות.
מאקרו
הגרעון המסחרי של ארה"ב הסתכם בחודש נובמבר בהיקף גדול של 60.3 מיליארד דולר. שוב מדובר בחריגה גדולה ביחס לציפיות של האנליסטים והרחוב האמריקאי. הללו שיערו כי הגרעון יסתכם בכ-54 מיליארד דולר בחודש זה. בחודש אוקטובר עמד הגרעון על רמה של 55.5 מיליארד דולר, לכן מדובר בזינוק של 8.6% ביחס לחודש שקדם לו, ובכ-11.6% ביחס לציפיות.
אינטל מגיבה לדוחות
חברת אינטל (INTC) דיווחה אתמול עם סגירת השווקים, כי הכנסותיה ברבעון עמדו על 9.6 מליארד דולר, לעומת צפי של 9.41 מליארד דולר בשווקים. הכנסות אלו מהוות עליה של 13% בהשוואה לרבעון השלישי, ועליה של 10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. נציין, כי בשווקים ציפו כי החברה תציג עליה של 10%, ביחס לרבעון השלישי, ו-8% ביחס לאשתקד. היום נסחרות מניות אינטל בעליה של 2.5%.
רווחיה של ענקית השבבים עמדו על 2.1 מליארד דולר, או 33 סנט למניה. רווחים אלו גבוהים ב-11% בהשוואה לרבעון השלישי, אך, נמוכים ב-2% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בו הרוויחה החברה 2.2 מליארד דולר, שהיוו גם כן, 33 סנט למניה, כך על פי דו"חות החברה. כיום תגענה מניות החברה למבחן השוק האמריקאי.
אפל (AAPL),שצפויה לפרסם את דוחותיה נסחרת בעליה של 0.5% אפל צפויה לרשום ברבעון הרביעי של 2004 רווח למניה של 46 סנט מול רווח של 16 סנט ברבעון המקביל לו ב-2003, זאת בהתאם לממוצע ציפיות האנליסטים בשוק האמריקאי. החברה שחררה ביום רביעי הודעה לפיה היא עומדת לייצר גרסא זולה יותר של ה-iPod בכדי להגדיל את פלח השוק שלו, ולייצר מחשבי מאק "מגולחים" ומוזלים.
הישראליות: צורן מקדימה להודיע
יצרנית השבבים הישראלית צורן נסחרת בעליה של 2.06%, ורכזת היקפף מסחר גבוה. היום דווחה החברה, כי היא תעמוד בציפיות שהציגה לרבעון אך רק ברף התחתון שלהן. החברה צפתה מכירות בין 73 ל-78 מיליון דולר. האנליסטים חוזים לה הפסד של 3 סנט למניה. החברה גם עשויה לרשום הוצאות שבין 13 ל-15 מיליון דולר עקב הצטברות במלאים שלה.
חברת ליפמן הנדסה אלקטרונית שמניותיה נסחרות בתל אביב ובניו יורק הודיעה על מינויו של דוד רובנר לחבר דירקטוריון בחברה. רובנר יחליף את אברהם נוסבאום כדירקטור מטעם מבטח שמיר אחזקות. נוסבאום התפטר במטרה להקדיש זמן לעיסוקים פרטיים, לאחר שכיהן בדירקטוריון החברה מדצמבר 2001. דוד רובנר משמש כיו"ר ומנכ"ל רובנר טכנולוגיות ושותף בקרן ההון סיכון Hyperion Israel Advisors Ltd. היום נסחרות מניות ליפמן עולות ב-2.67%.
מפתחת פלטפורמות ה-VOIP הישראלית, דלתא 3 מוסיפה היום 3% ומרכזת מסחר בהיקף גבוה במיוחד. היום דיווחה החברה, כי זכתה לחוזה לתקופה של שנתיים עם חברת התקשרות SBC.
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
