הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

סלופארק צירפה לקוחות לשירות ללא הסכמה ותשלם 590 אלף שקל

על פי בדיקת הרשות להגנת הצרכן, נציג החברה יוצר קשר טלפוני, מברך אתכם לרגל הצטרפותכם לאפליקציה אבל לא מעדכן כי זו שיחת מכירה ומצרף אתכם לשירות חינמי לחודשיים, מבלי לקבל אישור
איציק יצחקי | (2)
נושאים בכתבה חניה חנייה סלופארק

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן החליטה לקנוס את חברת סלופארק, העוסקת במתן שירותי תשלום בגין חניה בכחול לבן, בסכום של 589,824 שקל. הסיבה: מחקירת הרשות עולה כי החברה נוקטת ב"פרקטיקות מכירה נפסדות" ומספקת לצרכנים שירותים נוספים מעבר לשירותי תשלום בגין חניה, ללא בקשה מפורשת. לפי הבדיקה, החברה מחייבת את בצרכן בתשלום וזאת בניגוד לחוק ובנוסף היא לא ביטלה עסקאות במועדים הקבועים בחוק וביצעה מעשה העלול להטעות את הצרכן במחיר העסקה. החברה לא הפרה כל הוראת מהוראות החוק בחמש השנים שקדמו להפרה ולכן העיצום הכספי הופחת ב 20% ביחס לסכום המקורי - 737,280 שקל. לחברה קיימת זכות ערעור תוך 45 יום.

בחזרה לרקע. החברה מספקת שירותי תשלום חנייה בכחול לבן בפריסה ארצית מהטלפון הנייד באמצעות אפליקציה, שירות זה אינו כרוך בתשלום מעבר לעלות החנייה. בנוסף, היא מציעה מגוון שירותים נוספים בתוספת תשלום חודשי קבוע כגון: תזכורות להפעלה והארכת החנייה, כיבוי חניה אוטומטי, חבילת שירותי דרך ועוד. ההצטרפות לשירותים הנוספים נעשית באמצעות שיחת טלפון יזומה שמבצעים נציגי החברה לצרכנים או באמצעות אפליקציית "cello".

 

התלונה המרכזית: לא מבטלת עסקאות בזמן

הרשות קיבלה תלונות רבות כנגד החברה, לפיהן החברה מספקת לצרכנים את השירותים הנוספים ללא בקשה מפורשת וזאת בניגוד לחוק. עוד עולה כי החברה לא ביטלה עסקאות למרות היותה מחוייבת בדין לעשות זאת, וכן ביצעה מעשה העלול להטעות צרכן במחיר העסקה.

 

לפי שיטת הפעולה של החברה, כפי שתוארה על ידי הרשות: לאחר שהצרכן מוריד את האפליקציה לטלפון הנייד, נציג החברה יוצר עמו קשר טלפוני, מברך אותו לרגל הצטרפותו לאפליקציה וטוען כי טלפן אליו על מנת "לעדכן" אותו באשר למדיניות החניה של הרשויות המקומיות או להשלים פרטים חסרים.

לאחר פתיח של "שיחת עדכון", ובעוד הצרכן סבור כי זוהי מטרת השיחה האמיתית, נציג החברה מציין בפני הצרכן כבדרך אגב כי הוא "זכאי לקבל" שירותים נוספים ללא תשלום למשך חודש או חודשיים בשל הצטרפותו לאפליקציה. הצרכן אשר בראייתו השיחה אינה כלל "שיחת מכירה", מצורף על ידי הנציג לשירותי החברה הנוספים הניתנים בתשלום, ללא מתן הסכמה מפורשת כנדרש בחוק.

למעשה, נציגי החברה אינם מקבלים מהצרכנים אישור לביצוע העסקה אותה "הבליעו" להם במהלך השיחה. פרקטיקת מכירה פסולה ונפסדת זו בה משתמשת החברה על מנת לצרף צרכנים לשירותים הנוספים ללא בקשתם המפורשת, היא השפעה בלתי הוגנת, דבר המהווה הפרה של החוק.

 

הרשות: "הטעיית צרכנים"

מהרשות נמסר כי "הפרקטיקות בהן נקטה חברת סלופארק מפרות את החוק ופוגעות בצרכנים, מדובר בהפרות חמורות הכוללות אספקת שירותים ללא בקשת הצרכן, הטעיית צרכנים לגבי מחיר העסקה ואי-ביטול עסקאות במועדים הקבועים בחוק.

קיראו עוד ב"בארץ"

"החברה הפעילה השפעה בלתי הוגנת על הצרכנים בכך שהיא סיפקה להם שירותים שהם כלל לא ביקשו. צרכנים כלל לא הבינו שבמסגרת שיחה תמימה הם נקשרים בעסקה נוספת החברה ובמקום שביקשו לבטל נתקלו בקשיים הממצאים שהעלתה החקירה מראים כי חברת סלופארק נקטה בפרקטיקות מכירה פסולות והטעתה את הצרכנים לצד אי כיבוד זכויותיהם של הצרכנים גם בעת ביטול העסקה".

מנגד בחברה, טענו כי "הודעת הרשות להגנת הצרכן על כוונתה להטיל עיצום כספי התקבלה אצל החברה זמן קצר טרם הפרסום. מטבעם של דברים, לא עלה בידי החברה בזמן הקצר שעמד לרשותה ללמוד את עמדת הרשות. חברת Cello תשיב לטענות בדרכים המקובלות ובזמן שהוקצב לה ע"י הרשות. החברה מבקשת להבהיר כי היא פעלה, פועלת ותמשיך לפעול בהתאם לדין. כאמור, לאחר שהחברה תלמד את טענות הרשות היא תפעל על מנת לשכנע את הרשות כי אין מקום להטיל עיצום.

החברה מצרה על פנייתה של הרשות להגנת הצרכן לתקשורת, מבלי שניתן לחברה זמן נאות ומקובל למתן התייחסות רצינית ומעמיקה לטענות ולמקרים שהועלו בפניה. בחירת הרשות לצאת לתקשורת כבר כעת מהווה צעד תמוה, במיוחד לאור העובדה שנכון לרגע זה לא הוטל קנס, אלא הצהרה על כוונה בלבד וזאת גם בניגוד לזמן שהרשות עצמה הקצתה ל-Cello למתן תגובה".

 

סעיפי החוק שהופרו על ידי החברה:

סעיף 2(א)(13) – הטעיה במחיר - איסור עשיית דבר, במעשה או במחדל, העלול להטעות את הצרכן בכל פרט מהותי.

סעיף 3(ב)(8) – הפעלת השפעה בלתי הוגנת - סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 07/08/2024 20:32
    הגב לתגובה זו
    צריך שהפשע לא ישתלם בישראל, ואגב אם היו תובעים אישית נציגי מכירה על גנבה כזו כל הסיפורים האלו היו מסתיימים ברגע.
  • 1.
    החראות בפנגו עשו לי אותו הדבר למרות ששלחתי מייל ביטול (ל"ת)
    דנידין 07/08/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

להמשך הכתבה לחץ כאן
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל

להמשך הכתבה לחץ כאן