האוצר גייס ב-2023 חובות בסך 160 מיליארד שקל
בשנת 2023 יחידת החוב הממשלתי באגף החשב הכללי גייסה כ-160 מיליארד שקל ברוטו, מתוכם כ-81 מיליארד שקל מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" זאת לעומת כ-63 מיליארד שקל בכל שנת 2022, כך עולה מהדוח השנתי על ניהול החוב הממשלתי לשנת 2023 שמפרסם החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג. הגיוס באפיק המקומי הסחיר הסתכם בכ-116 מיליארד שקל (72%), הגיוס באפיק המקומי הלא סחיר הסתכם בכ-5 מיליארד שקל (3%) ובאפיק החיצוני הגיוס הסתכם בכ-40 מיליארד שקל (25%).
מלאי החוב הממשלתי גדל בכ-8.7% ועמד על כ-1,127 מיליארד שקל לעומת כ-1,037 מיליארד שקל אשתקד. עיקר הגידול הנומינלי בחוב הממשלתי נבע מגיוס נטו חיובי בסך כ-55 מיליארד שקל. כמו כן, הגידול בחוב הממשלתי הושפע מגורמי שוק (אינפלציה, ריבית ושער חליפין) אשר הסתכמו לכ-35 מיליארד שקל.
הוצאות הריבית בגין החוב הממשלתי בשנת 2023 עמדו על כ-44.7 מיליארדי שקל לעומת כ-42.1 מיליארדי שקל בשנת 2022. על אף העלייה בסך הוצאות הריבית הנומינלית, נמשכת מגמת הקיטון בהוצאות הריבית ביחס לתוצר. שיעור הוצאות הריבית בשנת 2023 ביחס לתוצר נותר בדומה לזה של שנת 2022 ברמה של כ-2.4%, ולאחר ירידה עקבית בעשור האחרון.
הדוח השנתי שפורסם היום הוא נדבך חשוב בהגברת השקיפות בניהול החוב הממשלתי והוא כולל ניתוח של פרופיל החוב המקומי והחיצוני, מדדי סיכון ואסטרטגיית גיוסי החוב, וזאת תוך ניתוח השפעות המלחמה על מלאי החוב הממשלתי וגיוסי החוב בשנת 2023.
- מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "שנת 2023 הביאה עמה אתגרים כלכליים ומימוניים רבים אשר כללו עליה חדה בצרכי המימון והצריכו התאמות טקטיות ואסטרטגיות בתוכנית גיוס החוב הממשלתי. על אף חוסר הוודאות והאתגרים הרבים, היכולת לגייס חוב בשווקים המקומיים והגלובליים, גם בעת מלחמה, בהיקפים משמעותיים מאוד וביחסי כיסוי גבוהים, מלמדת על הנגישות הגבוהה של מדינת ישראל לשווקים ומהווה עדות לחוסנו של המשק הישראלי. אני מבקש להודות לעובדי יחידת ניהול החוב הממשלתי בחטיבת המימון על עבודה מאומצת וניהול חוב יעיל ואיכותי בתקופה מאתגרת ובסביבה כלכלית מורכבת, תוך מתן מענה מהיר ויעיל לצרכי המימון המשתנים".
סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן: "ניהול החוב בשנים האחרונות מהווה אתגר משמעותי, ומושפע מאירועים מקומיים וגלובליים, הדורשים יכולת תגובה מהירה תוך התאמות למצב הקיים. אלו מצריכים ניהול חוב גמיש בעל יכולת לביצוע שינויים, תוך נגישות גבוהה לשווקים הבינלאומיים. אנו נערכים כל העת לעבודה הרציפה בתנאים המשתנים, תוך קידום פרויקטים אסטרטגיים לצורך שמירה על איתנות ניהול החוב הממשלתי".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)