יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי

האוצר גייס ב-2023 חובות בסך 160 מיליארד שקל

דור עצמון |

בשנת 2023 יחידת החוב הממשלתי באגף החשב הכללי גייסה כ-160 מיליארד שקל ברוטו, מתוכם כ-81 מיליארד שקל מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" זאת לעומת כ-63 מיליארד שקל בכל שנת 2022, כך עולה מהדוח השנתי על ניהול החוב הממשלתי לשנת 2023 שמפרסם החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג. הגיוס באפיק המקומי הסחיר הסתכם בכ-116 מיליארד שקל (72%), הגיוס באפיק המקומי הלא סחיר הסתכם בכ-5 מיליארד שקל (3%) ובאפיק החיצוני הגיוס הסתכם בכ-40 מיליארד שקל (25%).

מלאי החוב הממשלתי גדל בכ-8.7% ועמד על כ-1,127 מיליארד שקל לעומת כ-1,037 מיליארד שקל אשתקד. עיקר הגידול הנומינלי בחוב הממשלתי נבע מגיוס נטו חיובי בסך כ-55 מיליארד שקל. כמו כן, הגידול בחוב הממשלתי הושפע מגורמי שוק (אינפלציה, ריבית ושער חליפין) אשר הסתכמו לכ-35 מיליארד שקל.

הוצאות הריבית בגין החוב הממשלתי בשנת 2023 עמדו על כ-44.7 מיליארדי שקל לעומת כ-42.1 מיליארדי שקל בשנת 2022. על אף העלייה בסך הוצאות הריבית הנומינלית, נמשכת מגמת הקיטון בהוצאות הריבית ביחס לתוצר. שיעור הוצאות הריבית בשנת 2023 ביחס לתוצר נותר בדומה לזה של שנת 2022 ברמה של כ-2.4%, ולאחר ירידה עקבית בעשור האחרון.

הדוח השנתי שפורסם היום הוא נדבך חשוב בהגברת השקיפות בניהול החוב הממשלתי והוא כולל ניתוח של פרופיל החוב המקומי והחיצוני, מדדי סיכון ואסטרטגיית גיוסי החוב, וזאת תוך ניתוח השפעות המלחמה על מלאי החוב הממשלתי וגיוסי החוב בשנת 2023.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "שנת 2023 הביאה עמה אתגרים כלכליים ומימוניים רבים אשר כללו עליה חדה בצרכי המימון והצריכו התאמות טקטיות ואסטרטגיות בתוכנית גיוס החוב הממשלתי. על אף חוסר הוודאות והאתגרים הרבים, היכולת לגייס חוב בשווקים המקומיים והגלובליים, גם בעת מלחמה, בהיקפים משמעותיים מאוד וביחסי כיסוי גבוהים, מלמדת על הנגישות הגבוהה של מדינת ישראל לשווקים ומהווה עדות לחוסנו של המשק הישראלי. אני מבקש להודות לעובדי יחידת ניהול החוב הממשלתי בחטיבת המימון על עבודה מאומצת וניהול חוב יעיל ואיכותי בתקופה מאתגרת ובסביבה כלכלית מורכבת, תוך מתן מענה מהיר ויעיל לצרכי המימון המשתנים".

סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן: "ניהול החוב בשנים האחרונות מהווה אתגר משמעותי, ומושפע מאירועים מקומיים וגלובליים, הדורשים יכולת תגובה מהירה תוך התאמות למצב הקיים. אלו מצריכים ניהול חוב גמיש בעל יכולת לביצוע שינויים, תוך נגישות גבוהה לשווקים הבינלאומיים. אנו נערכים כל העת לעבודה הרציפה בתנאים המשתנים, תוך קידום פרויקטים אסטרטגיים לצורך שמירה על איתנות ניהול החוב הממשלתי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.