לפני כשבועיים פרסם בנט את האיגרת לרוב הדומם. באיגרת הזאת הוא פירט את ההצלחות של הממשלה. ממשלת בנט, למרות החריקות שלה ולמרות ניגודי האינטרסים הברורים בין כלל המרכיבים שלה, אכן נחלה כמה הצלחות. השאלה כמו תמיד היא מה הסטטיסטיקה - כמה הצלחות, כמה כישלונות ואיך הציון הכללי? כאן ממש לא בטוח שהציון עובר, נתחיל בהצלחות, נדלג לכישלונות ואי אפשר בלי להזכיר את הבזבוזים המיותרים על בית ראש הממשלה ברעננה. זה כסף קטן למדינה, זה כסף גדול למשפחה. ובעיקר זה כסף שנזרק לפח - חבל ולא הוגן

העברת תקציב: ההצלחה המשמעותית ביותר של הממשלה היוצאת, היתה ככל הנראה העברת אישור התקציב. אחרי כשנה וחצי שבהן התנהלה המדינה ללא תקציב, אושר, גם אם ברוב דחוק, תקציב למדינת ישראל בתחילת נובמבר. תקציב מדינה מבשר יציבות, ומאפשר לכלל משרדי הממשלה לפעול לפי יעדים ברורים.

עם זאת, קשה לומר שהתקציב הזה הוא התקציב המיטבי שהיה דרוש למדינת ישראל. כמו כן העברת תקציב כשלעצמו איננה נחשבת הישג גדול. למעט תקופת הקיפאון של הקורונה וממשלת החליפין הקודמת, שהיו בנסיבות פוליטיות יוצאות דופן, העברת תקציב היא פעולה די טריוויאלית של כל ממשלה שיש לה רוב בכנסת. הרכב התקציב עצמו, הרפורמות שבו והשינויים שיביא למדינה יכולים להיחשב ככישלון או הצלחה בהתאם לכל מקרה לגופו. אבל אני לא חושב שמישהו רואה בהרכב התקציב שאושר הישג יוצא דופן.

עלייה בהתחלות הבנייה: ההצלחה לעלות את התחלות הבנייה היא חשובה. אבל, בשוק הדירות צריך להסתכל על המכלול. מחירי הדירות עלו, בקרוב ל-20% לעומת המחיר שלהן אשתקד. העלייה המתמדת במחירי הנדל"ן נובעת משילוב בין גידול האוכלוסייה בישראל, המשיג את קצב הבנייה, יחד עם המוכנות של רוכשי הדירות לשלם מחירים גבוהים בדרך לבית החלומות. המחירים עולים וכשהם עולים בשעה שהממשלה מגדירה את ריסון המחירים כמטרה, זאת בעיה, זה כישלון. הכישלון הוא לא בצד ההיצע - בונים יותר, הכישלון הוא בפתרון כולל, בלהושיב את כל המשרדים שנוגעים בעניין ולשבת על הנושא עד שכולם מתיישרים לפתרון אחד כולל.

• אינפלציה, אורז וטראמפ: יפן הולכת לבחירות
• ניצחון השמרנים בגרמניה: האם הכלכלה הגדולה באירופה תצא מהקיפאון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם כאן, אי אפשר להאשים את הממשלה של בנט לטוב ולרע. זמנה היה מוגבל, היא קיבלה ירושה טובה בנושאים רבים ולא טובה בשוק הדיור. היא רק המשיכה את המצב. בשורה אמיתית בשוק הדירות היא לא סיפקה.

אולי אפר לייחס לה את התקררות בשוק הנדל"ן? לפי נתונים שפרסם האוצר, נרכשו בחודש אפריל האחרון 9,000 דירות בלבד. מדובר בירידה משמעותית בקצב הרכישות, הן לעומת החודש שקדם לו, דהיינו מרץ 2022, והן לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ניתן אולי לייחס חלק מהירידה ברכישות לחג הפסח שחל באפריל. אבל חלק נוסף בירידה מיוחס, קרוב לוודאי, לירידה בקצב הרכישות של משקיעים. יחד עם זאת, הירידות נרשמו בכל חלקי הארץ, למעט באזור המרכז, כאן קצב הרכישה נותר יציב, כאשר חלק ניכר מהרוכשים הם עובדי הייטק, הנהנים מרמות שכר חריגות. מתוך כלל הדירות שנרכשו, 10% נרכשו ב"מחיר למשתכן", כשאת ההפרש במחירים מממן כל אחד מאיתנו.

אבל, ההתקררות הזו, נחמדה ורצויה ככל שתהיה, היא לא קשורה לממשלה. היא קשורה לריבית. מה שבאמת יכול לרסן את מחירי הדירות זו הריבית. הממשלה הבאה תוכל כנראה לנפנף בהצלחה הזו בעוד שנה-שנתייים, אבל גם אז זה לא יהיה נכון. זו לא ההצלחה שלה וגם לא של הממשלה הקודמת. זה בזכות הריבית. 

• ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
• וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...

טיפול בקורונה ללא סגרים: אכן, התפרצויות הקורונה האחרונות טופלו באמצעים שלא כללו סגרים מוחלטים. יחד עם זאת, היתה כאן התפרצות לדלת פתוחה. ראשית, פשוט כי לציבור נמאס, וספק אם הטלת סגרים נוספים היתה מתקבלת בחיוב. שנית, החיסונים שהובאו לישראל בתקופת נתניהו,וההסכמים מתקופתו הן שהפחיתו את מספר החולים ואפשרו לממשלת בנט לעבור את ההתפרצות האחרונה של הקורונה ללא סגרים. פתאום נשכחה הביקורת שהוטחה בנתניהו אחרי רכישת החיסונים.

היפוך מגמה בכלכלה הישראלית: ממשלת בנט הציגה היפוך מגמה בכלכלה, הקטנת האבטלה ועלייה בתמ"ג בישראל. זאת לצד ירידה בגירעון בתקציב. ואולם על פי הנתונים, הירידה בגירעון התחילה כבר בחודש מרץ 2021, שלושה חודשים לפני ההשבעה של ממשלת בנט. קשה להימנע מהמחשבה שהמגמה נמשכה בחודשים האחרונים בעיקר מכוח האינרציה, אף שנתמכה ללא ספק בניהול אחראי של התקציב על ידי שר האוצר ליברמן. גם מגמת הקיטון באבטלה החלה עוד לפני השבעת ממשלט בנט. באשר לתמ"ג – ברבעון השני של 2021 צמח התמ"ג ב-3.7%. הרבעון הסתיים שבועיים אחרי השבעת ממשלת בנט, מה שמטיל בספק את האחריות שלה הן לגידול ההוא, והן לגידול שהגיע אחריו. במהלך 2021 כולה התמ"ג צמח בסך הכל ב-7.8%, אבל רק מחצית מהצמיחה נרשמה מאז השבעת ממשלת בנט. ממשלת נתניהו הקודמת גם אחראית על ההצלחות של השנה האחרונה - זו עובדה.

הוצאה לפועל של תוכניות כלכליות: אחת ההצלחות המשמעותיות היא העלאת גיל הפרישה לנשים, נושא שמטריד מזה זמן כל מי שעיניו בראשו ומבין את המשמעות האקטוארית של השארת גיל הפרישה על כנו. ממשלת בנט גם ביטלה חסמי יבוא, מה שעשוי לסייע בהפחתת יוקר המחיה. ואולם ייתכן שאת ההצלחות הללו ניתן לייחס בעיקר לליברמן, ולאו דווקא להתנהלות מסודרת של הממשלה.

הכישלונות של ממשלת בנט

רפורמת החקלאות תקועה: שר האוצר ליברמן וממשלת בנט בכלל לא הצליחו להעביר את רפורמת החקלאות, שדרושה לישראל כאוויר לנשימה. הלובי של החקלאים, מסתבר, הוא חזק ונתמך גם על ידי חלקים בממשלה הזאת עצמה. הדיון שחוזר ומתעורר בנושא פערי המחיר בחקלאות, מעלה שפערי המחיר הם אכן לטובת החקלאים, מה ששומט את השטיח מתחת לטענה שלהם שהרשתות הקמעונאיות הן האחראיות למחירים הגבוהים. עם זאת, הדיון הזה רק מסיט את הדיון מהנושא העיקרי – ביטול המכסים והענקת מידה רבה יותר של חופש ליבואנים. שחרור חסמי היבוא ומתן פיצוי ישיר לחקלאים ייטיב עם אזרחי ישראל. במצב הנוכחי כולם מפסידים – האזרחים והממשלה כאחד. למרבה הצער, נפילת ממשלת בנט צתעצור את ההליכים שאולי היו ננקטים בכיוון הזה.

העדר טיפול בשוק השכירות: ממשלת בנט נכשלה לחלוטין בניסיון למצוא פתרון למשבר בשוק השכירות. עליות המחירים הפראיות (שכן אין דרך אחרת לתאר אותן) נמשכות, בעיקר באזורי ביקוש. כשמחירי השכירות מרקיעי שחקים באזור תל אביב, גלי ההדף מורגשים בכל הערים מסביבה, שהפכו זה מכבר ליעד לשוכרי דירות שעזבו את תל אביב. אלה העלו משמעותית את שכר הדירה לתושבים המקומיים בערי הלוויין של תל אביב.

הליך הוצאת היתרי הבנייה: הליך הוצאת היתרי הבניה עדיין מסורבל, מה שמעכב התחלות בנייה של מבנים חדשים. הדרישה של שרת הפנים, איילת שקד, להעלאת שכרם של בודקי התוכניות ברשויות המקומיות לא נענתה. כיוון שכך, קשה למצוא בודקי תוכניות מיומנים, שעשויים להרוויח שכר טוב יותר במקומות אחרים. היתרי הבנייה מתעכבים, בין השאר, פשוט משום שאין מספיק בודקי תוכניות.

דיור להשכרה: במהלך 2022 פחת מאד מספר הדירות להשכרה שייבנו. זאת לעומת גידול שנרשם דווקא בשנה הקודמת.

עצירה (זמנית) של חיפושי הגז: השרה קארין אלהרר הצהירה בעבר שיש בכוונתה לעצור את חיפושי הגז במהלך 2022. למרבה המזל, המציאות חזקה מכל האידאולוגיות, תהיינה אשר תהיינה, וההחלטה שונתה. על רקע המלחמה באוקראינה ונסיקת מחירי הנפט וגז, ועל רקע ההסכמים הצפויים עם האיחוד האירופי, ההחלטה על הפסקת הקידוחים נראית פשוט אומללה.

משרד הבריאות חלש ולא משפיע: החיים לצד הקורונה ושינויים בתקציב הבריאות הם שני הישגים צנועים של המשרד. עם זאת, הכאוס בבתי החולים ובקופות החולים נמשך, ובאופן כללי המערכת על סף קריסה. דווקא משרד האוצר וההסתדרות הרפואית דחפו לפתרון, אבל הוא לא אומץ על ידי השר.

משרד החינוך: גם בתחום החינוך נדרש שינוי יסודי. השינוי הנדרש נוגע לחלוקת התקציב, והגדלת השכר ההתחלתי של מורים. יו"ר הסתדרות המורים, הגב' בר דוד, הכשילה את כל היזמות וגרמה לכך שהמצב יישאר כפי שהוא. האם זה לטובת התלמידים? לא בטוח. אבל מה שברור הוא שתקציב משרד החינוך ימשיך להיות מנוצל בצורה בלתי יעילה בעליל.

השיפוצים בבית ראש הממשלה ברעננה

אחד הנושאים שחזרו ועלו לאורך כל תקופת הכהונה של ממשלת בנט, הוא נושא ההוצאות העצומות בגין השיפוצים והשינויים בביתו שברעננה. בחלק הסגור של ישיבת ממשלה שנערכה לא מכבר, חשף ראש הממשלה המכהן את ההוצאות בגין השיפוץ. לדבריו, מדובר בהוצאה של 160 אלף שקלים בלבד תמורת השיפוץ, ולא בהוצאה של מיליונים כפי שנטען באמצעי התקשורת השונים. אין מצב בעולם שמדובר ב-160 אלף שקל. מי שרואה את התמונות מבין שמדובר בהוצאה של מיליונים.

לדברי בנט, הוצאות נוספות נבעו מצרכי ביטחון ולא מטעמים אישיים. אבל בנט שלט בהן, בנט ידע שסיכוי טוב שיהיה מדובר בכסף שנזרק לפח, בנט ידע שאין את האישורים המתאימים להוצאות האלו. תראו, זה כסף קטן, גם אם המספרים שנזרקים - 50 מיליון שקל, הם נכונים, זה לא מה שיפיל את המדינה. אבל יש כאן חשיבות לנראות הציבורית. ב3נט בא לשנות את השיטה. הטענות וחלקן בצדק שנתניהו ומשפחתו נהנתנים. אז באת לשנות שיטה ובכל זאת הוצאת מיליונים על כלום?

נשאלת גם השאלה מדוע בעצם לא עברה משפחת בנט להתגורר בבית ראש הממשלה בבלפור. המעבר היה ממילא מונע את ההוצאות, ויחד איתן גם את המטרד שהשכנים של בנט סובלים ממנו - עשרות משפחות סובלות מדי יום כדי שמשפחה אחת תרגיש טוב? ככה לא מתנהג ראש ממשלה, במיוחד לא ראש ממשלה זמני.