בניה דירה נדלן
צילום: תמר מצפי

70 אלף דירות החלו להיבנות השנה, כרבע מהן - בתל אביב והמרכז

79 אלף דירות קיבלו השנה היתר בניה, מדובר בגידול של 26% אשתקד וגידול של 39% לעומת הרבעון המקביל; כ-20 אלף התחלות בניה ברבעון, שיא של 7 שנים וקצב שנתי של 80 אלף התחלות בניה לעומת 63 אלף בשנת 2021. 
תומר אמן | (7)

היתרי הבנייה שהופקו בין החודשים אפריל 2021 ומרץ 2022 הופקו עבור 79,060 דירות, כאשר כמחצית מהם היו במחוזות תל אביב והמרכז. מדובר בגידול של 25.7% לעומת אשתקד

מדובר איפוא בגידול של 3.2% לעומת אחוז השינוי ברבעון הרביעי של 2021, וגידול של 39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. 

מבחינת התחלות הבנייה, החלה בנייתן של כ-68,970 דירות, כאשר רבע מהדירות שהחלה בנייתן היו במרכז. כ-16.9% מהדירות שהחלה בנייתן (11,650) היו בסבסוד ממשלתי. כ-2,280 דירות נבנו להשכרה, כ-3.3% מסך התחלות הבנייה. כ-13.5% מסך הדירות שהחלה בנייתן נבנו במסגרת תמ"א.

ברבעון הראשון של שנת 2022 החלו להיבנות 19,943 דירות, עלייה של 40% לעומת הרבעון המקביל ושל 3% לעומת הרבעון הקודם. מדובר בשיא רבעוני של כ-7 שנים. במידה ויימשך הקצב הנוכחי מדובר בהתחלות בניה של כ-79 אלף דירות. בשנת 2021 נבנו 63,300 דירות. 

כשליש מהתחלות הבנייה בחודשים הללו מתרכזות בערים תל אביב-יפו, אשקלון, ירושלים, בת ים, ראשון לציון, בית שמש ונתניה.

מבחינת גמר הבנייה, הסתיימה בנייתן של כ-46,720 דירות, כאשר משך זמן הבנייה הממוצע של בניין עמד על כשנתיים וחצי, או 31.1 חודשים. ברבעון הראשון הסתיימה בנייתן של 11,332 דירות, ירידה של 7% לעומת הרבעון המקביל ושל 8% לעומת הרבעון הקודם. 

מבחינת בנייה פעילה, בסוף מרץ 2022, מספר הדירות אשר ממשיכות להיבנה כעת עומד על 159.9 אלף דירות. 

בתקופת הדוח, הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים ב-17.7 מיליון מ"ר, כ-73.9% משטח זה נועד לבנייה למגורים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כמצויין, כמחצית מהדירות שבנייהתן החלה היו במחוז המרכז ומחוז תל אביב, כ-24.6% ו-23.4% בהתאמה, זאת לעומת מחוז חיפה, שם נספר גידול של 8.8% בלבד במספר הדירות שהחלה בנייתן. 

בסקטור ההתחדשות העירונית החלה בנייתן של כ-10,173 דירות כתוצאה מהריסה של בניין קיים והקמה של בניין חדש, כאשר כ-61.6% מהן נבנו במחוז תל אביב וכ-24.5% מהם, במחוז המרכז. 

מתוך הדירות שהחלה בנייתן, כתוצאה מהריסה של בניין קיים והקמה של בניין חדש, כ-6,420 דירות נבנו במסגרת תמ"א. כמות הדירות שהחלה בנייתן לאחר הריסה הייתה גבוהה פי 3 מהדירות שנהרסו בפועל (כ-3,230 דירות).

בתקופת הדוח, החלה בנייתן של כ-4,690 דירות, כתוספות בנייה לבניינים קיימים. כ-26.7% מהן נבנו במחוז תל אביב וכ-21.7% במחוז מרכז. לעומת 9.4% במחוז חיפה. מתוך הדירות שהחלה בנייתן כתוספות בנייה לבניינים קיימים, כ-2,920 דירות נבנו במסגרת התמ"א.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איך יודעים כמה דירות בבניה פעילה יש בכל ישוב לעומת היתר (ל"ת)
    Mtlk 08/07/2022 18:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דרור 22/06/2022 07:55
    הגב לתגובה זו
    איפה ביבי כחלון וכל הקישקושים והקשקשנים שלהם . פקחו עיניים וראש .
  • 3.
    להיתראות נדלן 21/06/2022 09:12
    הגב לתגובה זו
    תוך 24 חודשים ריבית 6% בפק'מ 7% לפחות...ונדלן לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו....
  • 2.
    אהרון 20/06/2022 21:41
    הגב לתגובה זו
    מילים מילים כלום לא ברור איפה בונים התחלות בנייה בתל אביב קנו קרקעות באיזור שדה תעופה דוב במחירים המייצגים מחיר 80 אלף שח למר אז איך יירדו המחירים אולי בפולנייה בסרבייה אבל בישראל ?
  • 1.
    בן 20/06/2022 18:10
    הגב לתגובה זו
    תנו למחיר לרדת. סבלנות ויירד לפחות ב 30 אחוז. זה כבר התחיל בארהב. שימו לב. זהירות
  • סבבה... אבל כשיורד 30 אחוז אני קונה ראשון,טוב? (ל"ת)
    י.ג. 20/06/2022 19:49
    הגב לתגובה זו
  • משה 21/06/2022 16:45
    חמור קופץ בראש
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".

"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן, אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.

דן פרנס, קרסו נדל
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן (צילום: שלומי יוסף)


אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה

בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.

חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026

אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי ומה יקרה לארנונה בעיר שלכם?

רן קידר |
נושאים בכתבה ארנונה

תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.

זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.

השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות,  מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.

עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.

הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.