חברי ה'פד' מחזקים את הדולר: עדיף שהעלאת הריבית לא תחכה להבראת סקטור הפיננסים והנדל"ן
למרות שהחוזים העתידיים על הריבית בארה"ב מסמנים כי הריבית לא תעלה בפגישת הפדרל ריזרב הקרובה, חברי 'פד' רבים החלו כבר לפזר בציבור את המלצותיהם כי עדיף לעלות את הריבית עוד השנה, ויפה שעה אחת קודם.
בסוף השבוע האחרון אמר חבר ה'פד', גרי סטרן, שאל לבנק המרכזי בארה"ב לחכות לייצוב סקטור הפיננסים ושווקי הנדל"ן בכדי לעלות את שיעורי הריבית. ואילו היום, חיזק צ'ארלס פלוסר, בעל זכות הצבעה בועידת השוק הפתוח, את דבריו של סטרן. "שיעור האינפלציה כבר גבוה מידי ואינו תואם את יעדינו ואחראיותינו - להבטיח יציבות מחירים", אמר פלוסר בנאומו בועידת העסקים בפילדלפיה.
"אנו זקוקים לשנות כיוון, התזמון המדוייק תלוי בהתפתחויות הכלכליות בארה"ב, אך אני מצפה ששינוי הכיוון יחל מוקדם יותר מאשר מאוחר יותר", ציין פלוסר. "כמו כן, אני מאמין שצריך לשנות את הכיוון לפני התאוששות שוק העבודה וסקטור הפיננסים".
"משקי הבית, המועסקים, העסקים, המשקיעים והחברות הפיננסיות חייבות להאמין ולבטוח שהפדרל ריזרב לא יתן לאינפלציה להשתולל", אמר פלוסר. האינפלציה, אם לא תרוסן, נוגסת במשכורות, מחלישה את ערכי ההשקעות ולוחצת את רווחי החברות.
"שמירה ריבית נמוכה מידי לזמן ארוך מידי מחריפה את בעיית האינפלציה", הוסיף פלוסר. דברים אלו מגיעים שבוע לאחר פרסום נתוני ממשלתיים לפיהם מחירי הצרכנים גאו ב-5% במהלך השנה האחרונה, הזינוק החד ביותר מאז 1991. בניכוי מחירי מזון והאנרגיה, המחירים טיפסו ב-2.4% - רמה הגבוה ב-2.1% מהעלייה הממוצעת בחמשת השנים האחרונות.
בעקבות נאומו של פלוסר, הדולר החל להתחזקות אל מול סל המטבעות העיקריים. מדד הדולר, העוקב אחר מהלכיו של השטר הירוק ביחס למטבעות העקריים בעולם, מתחזק כעת לרמה של 72 נקודות, בהשוואה לרמה של 71 נקודות אתמול. לפי שעה, הדולר מתחזק אל מול האירו לרמה של 1.5883 דולר וביחס ליין לרמה של 106.67 יין.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
