חברי ה'פד' מחזקים את הדולר: עדיף שהעלאת הריבית לא תחכה להבראת סקטור הפיננסים והנדל"ן

צ'ארלס פלוסר: "אנו זקוקים לשנות כיוון, התזמון המדוייק תלוי בהתפתחויות הכלכליות בארה"ב, אך אני מצפה ששינוי הכיוון יחל מוקדם יותר מאשר מאוחר יותר"
אילן קליקה |

למרות שהחוזים העתידיים על הריבית בארה"ב מסמנים כי הריבית לא תעלה בפגישת הפדרל ריזרב הקרובה, חברי 'פד' רבים החלו כבר לפזר בציבור את המלצותיהם כי עדיף לעלות את הריבית עוד השנה, ויפה שעה אחת קודם.

בסוף השבוע האחרון אמר חבר ה'פד', גרי סטרן, שאל לבנק המרכזי בארה"ב לחכות לייצוב סקטור הפיננסים ושווקי הנדל"ן בכדי לעלות את שיעורי הריבית. ואילו היום, חיזק צ'ארלס פלוסר, בעל זכות הצבעה בועידת השוק הפתוח, את דבריו של סטרן. "שיעור האינפלציה כבר גבוה מידי ואינו תואם את יעדינו ואחראיותינו - להבטיח יציבות מחירים", אמר פלוסר בנאומו בועידת העסקים בפילדלפיה.

"אנו זקוקים לשנות כיוון, התזמון המדוייק תלוי בהתפתחויות הכלכליות בארה"ב, אך אני מצפה ששינוי הכיוון יחל מוקדם יותר מאשר מאוחר יותר", ציין פלוסר. "כמו כן, אני מאמין שצריך לשנות את הכיוון לפני התאוששות שוק העבודה וסקטור הפיננסים".

"משקי הבית, המועסקים, העסקים, המשקיעים והחברות הפיננסיות חייבות להאמין ולבטוח שהפדרל ריזרב לא יתן לאינפלציה להשתולל", אמר פלוסר. האינפלציה, אם לא תרוסן, נוגסת במשכורות, מחלישה את ערכי ההשקעות ולוחצת את רווחי החברות.

"שמירה ריבית נמוכה מידי לזמן ארוך מידי מחריפה את בעיית האינפלציה", הוסיף פלוסר. דברים אלו מגיעים שבוע לאחר פרסום נתוני ממשלתיים לפיהם מחירי הצרכנים גאו ב-5% במהלך השנה האחרונה, הזינוק החד ביותר מאז 1991. בניכוי מחירי מזון והאנרגיה, המחירים טיפסו ב-2.4% - רמה הגבוה ב-2.1% מהעלייה הממוצעת בחמשת השנים האחרונות.

בעקבות נאומו של פלוסר, הדולר החל להתחזקות אל מול סל המטבעות העיקריים. מדד הדולר, העוקב אחר מהלכיו של השטר הירוק ביחס למטבעות העקריים בעולם, מתחזק כעת לרמה של 72 נקודות, בהשוואה לרמה של 71 נקודות אתמול. לפי שעה, הדולר מתחזק אל מול האירו לרמה של 1.5883 דולר וביחס ליין לרמה של 106.67 יין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.