חברי ה'פד' מחזקים את הדולר: עדיף שהעלאת הריבית לא תחכה להבראת סקטור הפיננסים והנדל"ן

צ'ארלס פלוסר: "אנו זקוקים לשנות כיוון, התזמון המדוייק תלוי בהתפתחויות הכלכליות בארה"ב, אך אני מצפה ששינוי הכיוון יחל מוקדם יותר מאשר מאוחר יותר"
אילן קליקה |

למרות שהחוזים העתידיים על הריבית בארה"ב מסמנים כי הריבית לא תעלה בפגישת הפדרל ריזרב הקרובה, חברי 'פד' רבים החלו כבר לפזר בציבור את המלצותיהם כי עדיף לעלות את הריבית עוד השנה, ויפה שעה אחת קודם.

בסוף השבוע האחרון אמר חבר ה'פד', גרי סטרן, שאל לבנק המרכזי בארה"ב לחכות לייצוב סקטור הפיננסים ושווקי הנדל"ן בכדי לעלות את שיעורי הריבית. ואילו היום, חיזק צ'ארלס פלוסר, בעל זכות הצבעה בועידת השוק הפתוח, את דבריו של סטרן. "שיעור האינפלציה כבר גבוה מידי ואינו תואם את יעדינו ואחראיותינו - להבטיח יציבות מחירים", אמר פלוסר בנאומו בועידת העסקים בפילדלפיה.

"אנו זקוקים לשנות כיוון, התזמון המדוייק תלוי בהתפתחויות הכלכליות בארה"ב, אך אני מצפה ששינוי הכיוון יחל מוקדם יותר מאשר מאוחר יותר", ציין פלוסר. "כמו כן, אני מאמין שצריך לשנות את הכיוון לפני התאוששות שוק העבודה וסקטור הפיננסים".

"משקי הבית, המועסקים, העסקים, המשקיעים והחברות הפיננסיות חייבות להאמין ולבטוח שהפדרל ריזרב לא יתן לאינפלציה להשתולל", אמר פלוסר. האינפלציה, אם לא תרוסן, נוגסת במשכורות, מחלישה את ערכי ההשקעות ולוחצת את רווחי החברות.

"שמירה ריבית נמוכה מידי לזמן ארוך מידי מחריפה את בעיית האינפלציה", הוסיף פלוסר. דברים אלו מגיעים שבוע לאחר פרסום נתוני ממשלתיים לפיהם מחירי הצרכנים גאו ב-5% במהלך השנה האחרונה, הזינוק החד ביותר מאז 1991. בניכוי מחירי מזון והאנרגיה, המחירים טיפסו ב-2.4% - רמה הגבוה ב-2.1% מהעלייה הממוצעת בחמשת השנים האחרונות.

בעקבות נאומו של פלוסר, הדולר החל להתחזקות אל מול סל המטבעות העיקריים. מדד הדולר, העוקב אחר מהלכיו של השטר הירוק ביחס למטבעות העקריים בעולם, מתחזק כעת לרמה של 72 נקודות, בהשוואה לרמה של 71 נקודות אתמול. לפי שעה, הדולר מתחזק אל מול האירו לרמה של 1.5883 דולר וביחס ליין לרמה של 106.67 יין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.