הממשלה אישרה: תכנית לעידוד אזורי תעשייה בפריפריה
הממשלה אישרה היום (א') את הצעתם של רה"מ אריאל שרון, מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט, המשנה לרוה"מ, שמעון פרס ושר האוצר בנימין נתניהו בדבר האצת פיתוח של אזורי תעשייה בפריפריה הממוקמים ביישובי קו העימות ובאזורי עדיפות לאומית א' ו-ב' ומטרתה להביא לשיווק בהיקף של לפחות 500 דונם קרקע מפותחת לתעשייה באזורים אלו מדי שנה.
מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט אמר, כי משרד התמ"ת אחראי לפיתוחם ושיווקם של 66 אזורי תעשייה ומסחר הממוקמים באזורי פיתוח א' ו-ב'. החלטת הממשלה הקודמת בנושא קבעה כי עלות הפיתוח שתגבה מיזמים באזורי התעשייה תהיה עלות הפיתוח הריאלית פחות סבסוד ממשלתי בשיעור של 30% אך לא יותר מ-50,000 שקל לדונם.
החלטת ממשלה לא עשתה הבחנה בין אזורי העדיפות השונים והגבילה את השתתפות המדינה לסבסוד מקסימאלי של-50,000 שקל לדונם, כך שכל העלות הנוספת לפיתוח דונם קרקע באזורי העדיפות, מעבר לסכום של 167 אלף, נפלה על כתפי היזם, ללא השתתפות נוספת של המדינה.
לאור זאת הוחלט לקבוע מחירים חדשים לפיתוח קרקע, המבוססים על הענקת סבסוד ממשלתי (מהוצאות הפיתוח) בשיעורים הבאים: סבסוד של 50% באזור קו העימות, סבסוד של 40% באזור פיתוח א' שאינו קו עימות וסבסוד של 10% באזור פיתוח ב'.
סוכם להטיל על מנכ"ל משרד התמ"ת ליישם החלטה זו, בהתאם לכללים שיקבעו על ידו ועל ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר. במקרים בהם שיעורי הסבסוד שנקבעו מחייבים שינוי במחירים שהיו נהוגים עד סוף 2003 יתבצע העדכון באופן הדרגתי במשך 3 שנים החל ממועד קבלת החלטה זו.
מנכ"ל משרד התמ"ת והממונה על התקציבים באוצר יוסמכו במקרים חריגים ובאישור הממשלה להעמיק את סבסוד עלויות הפיתוח באזורי תעשייה, אשר לא ניתן לשווקם בשיעורי הסבסוד שנקבעו בהחלטה זו.
השר אולמרט הוסיף, כי תקציב המינהל לאזורי פיתוח במשרד התמ"ת האחראי על פיתוחם ושיווקם של אזורי התעשייה בפריפריה קוצץ בשנים האחרונות בשיעור מצטבר של 75% ותחת אילוצים אלו האפשרויות העומדות בפני המשרד לקדם את מדיניות הממשלה בנושא עידוד פיתוח ושיווק אזורי תעשייה בפריפריה, מצומצמות ביותר. לאור זאת מוצע להוסיף לתקציב המינהל לאזורי פיתוח סך של 80 מיליון שקל בפריסה של כמה שנים אשר ישמשו לביצוע עבודות פיתוח ליזמים קיימים, להאצת השיווק ליזמים חדשים ולביצוע עבודות פיתוח קרקע באזורי התעשייה.
מנכ"ל משרד התמ"ת רענן דינור אמר, כי על מנת לייעל את פיתוחם ושיווקם של אזורי התעשייה מוצע לבצע פיילוט, שבמסגרתו תועבר עד מארס 2006 האחריות לפיתוחם ושיווקם של 10 אזורי תעשייה ממשרד התמ"ת לידי זכיינים ו/או הרשויות המקומיות הרלוונטיות אשר יבחרו בהתאם לתקנות חובת המכרזים. בהתאם לתוצאות הפיילוט תורחב השיטה לכלל אזורי התעשייה הנמצאים באחריות משרד התמ"ת.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
