הסקטור הפיננסי מעביר את ת"א לצדו הירוק של המתרס
כנגד כל הסיכויים עברה הבורסה לני"ע בתל אביב להסחר בעליות שערים, גם אם מתונות ביותר, ביום המסחר הראשון בשבוע החדש. וב"כנגד כל הסיכויים" הכוונה למגמה מעורבת עם נטיה שלילית של פערי ארביטראז' בה פתחו המניות הדואליות וכן בצל הטרור העולמי המתגבר, כשהדי הפיגוע בסיני בליל שישי, בו נהרגו כ-88 בני אדם ומאות נפצעו מרחפים כעננה שחורה מעל אחד העם. לכל אלו מצטרף גם חוסר הוודאות הנמשך בכל הקשור לתכנית ההתנתקות ונראה היה כי איין מנוס היום מירידות, אך כאמור, לא כך הוא.
במישור המאקרו כלכלי, נכונה לנו מחר החלטת הריבית של בנק ישראל לחודש אוגוסט. הריבית צפויה להשאר גם בחודש זה ללא כל שינוי בגובה 3.5%.
מדד ת"א 25 נסחר בתוספת של 0.29% לרמה של 682.19 נקודות. מדד ת"א 100 עולה בשיעור קל של 0.1% לרמה של 692.96 נקודות. מדד התל טק 15 מנגד לשני אלו נותר בצידו האדום של המתרס עם ירידה של 1.2% לרמה של 398.14 נקודות. מחזורי המסחר בינוניים ומסתכמים בכ-220 מיליון שקל.
במסגרת מבול הדו"חות של הרבעון השני, תפרסמנה השבוע: אודיוקודס (ב') הצפויה להציג רווח של 7 סנט למניה. מניות החברה נסחרות בנפילה של 2.4%. ליפמן (ג') שעתידה להציג רווח של 27 סנט למניה נסחרת בירידה של 0.7%. גיוון (ה') צפויה להציג רווח של 8 סנט למניה נסחרת בנפילה של 1.62%.
5 מ-6 הדואליות הנותרות של מדד המעו"ף (את ליפמן כבר הזכרנו) נסחרות במגמה מעורבת, עם נטיה ברורה לירוק: טבע שצפויה לפרסם דו"חותיה בתחילת חודש אוגוסט נסחרת בתוספת של 0.79%, במחזור של כ-12.4 מיליון שקל, אלביט מערכות עולה בשיעור קל של 0.2%, פרטנר מטפסת ב-0.6%, כור עולה ב-0.4% ופריגו נסחרת כמעט ללא שינוי, תוך ירידה מזערית בת 0.05%.
מניותיה של ענקית הפרמצבטיקה הישראלית נסחרות גם על רקע המלצת "קניה" ומחיר יעד של 40 דולר מפועלים אי.בי.אי. בבית ההשקעות סבורים, כי השוק נותן משקל יתר לסיכונים ומשקל חסר להזדמנויות בכל הנוגע לטבע.
אחורנה לפרק הדואליות. טאואר מזנקת ב-5%, תוך מחזור של כ-1 מיליון דולר - פי שתיים בערך מהמחזור היומי הממוצע בו היא מורגלת - בעקבות הסכם מימון עם הבנקים. יצרנית המעגלים המשולבים תקבל מהבנקים מימון של עד ל-30 מיליון דולר ובנוסף, תגייס סכום זהה. נכון להיום, חלק מבעלי המניות העיקריים הסכימו להשקיע במסגרת זו 23.5 מיליון דולר.
קצת מפרשת קלאב מרקט, המסרבת לסור מסדר היום הציבורי. מניות הבנקים נסחרות על רקע הערכותיהם, כי יידרשו לבצע הפרשה של כ-400 מיליון שקל בדו"חות הרבעון השני בעקבות קריסת הרשת. קלאב מרקט חייבת לבנקים כ-500 מיליון שקל, מזה 225 מיליון לבנק לאומי ו-185 מיליון לבנק הפועלים.
מניות הבנק הגדול במדינה, הלא הוא בנק הפועלים קופצות בשעה זו ב-1.2%, תוך מחזור של כ-21.7 מיליון שקל, לאחר שפתחו א הבוקר דווקא באדום. לאומי עברה גם היא לעליה ובשיעור של 0.64%, תוך מחזור של כ-15 מיליון שקל, וכך גם מזרחי שנסחרת בתוספת של 0.6%הבינ"ל עולה ב-0.34% ודיסקונט היחידה שנותרת בצידו האדום של המתרס עם ירידה של 0.94%.
מניות גרנית הכרמל ממשיכות לסבול מסנטימנט שלילי בעקבות קריסתה של קלאב מרקט ובכל זאת הצליחו למתן את הירידה החדה יותר מן הפתיחה ומשילות כעת 0.22% בלבד.
ואם כבר נגענו בפיננסים, נספר, כי האווירה חיובית גם בקרב מניות ענף הביטוח: מגדל עולה ב-0.9%, הראל וכלל עולות ב-0.8% כל אחת וישיר איי.די.איי עולה ב-0.9% במחזור ער מהרגיל.
האתר דה מרקר דיווח הבוקר, כי ג'קי בן-זקן וחיים רביבו על סף רכישת נצבא לפי שווי של 160 מיליון דולר. לדברי האתר, השניים נותרו לבד בהתמודדות לאחר פרישת משפחת בורוביץ' והאיחור בהגשת הצעת קובי מימון - על אף היותה טובה יותר מבחינה כספית. בן-זקן מסר לאתר, כי "המו"מ בשלב מתקדם ביותר". מניות נצבא נופלות בשעה זו ב-1.4%, תוך מחזור ער מאוד עבורן של כ-132 אלף שקל, לעומת המחזור היומי הממוצע בו הן מורגלות שמגיע לכ-6,000 שקל בלבד.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.