האוצר מבשל דוחות - מייפה את הנתונים של 2019 על חשבון 2020; התוצר ברבעון הראשון צפוי להיות נמוך
יש כמה דברים מעניינים בהודעה הדי לקונית שיצאה ממשרד האוצר לגבי גודלו של הגירעון ב-2019, ואני לא מתכוון לכך שהגירעון יסתכם בכ-3.7 אחוזי תוצר, לעומת גירעון מתוכנן של 2.9%. הרי את זה שהגרעון יחרוג משמעותית מהיעד, ידענו כבר קודם. מה שמעניין בהודעה אלו שני דברים אחרים לגמרי.
ראשית, מההודעה עולה שהתוצר ברבעון הראשון של 2020 הולך להיות נמוך יחסית. כי לפי הודעת האוצר, אחת הסיבות שבגללן הגירעון ב-2019 הוא רק 3.7% היא שהממשלה החליטה להעלות את המס על רכבים היברידיים החל מהראשון בינואר 2020. ההודעה הזאת גרמה למספר גדול של אנשים להקדים רכישה מ-2020 ל-2019, ולכן מספר הרכבים שנמכר ברבעון האחרון של 2019 הוא הרבה יותר גדול מהביקוש הנורמלי לרכבים. מזה אפשר להסיק שברבעון הראשון של 2020 הביקוש למכוניות הולך להיות נמוך יחסית, כי מי שקנה מכונית ב-2019 לא יקנה ב-2020.
מכיוון שהתוצר בישראל רגיש מאוד למספר הרכבים שנמכרים בכל רבעון, אל תתפלאו אם הגידול בתוצר ברבעון הראשון של 2020 בנתונים שנתיים יהיה משמעותית מתחת ל-3%. זה מה שקורה כשרוצים לייפות את הנתונים של 2019: הנתונים של 2020 נראים פחות טוב. אבל מכיוון שהנתונים של הרבעון הראשון של 2020 יגיעו רק אחרי הבחירות, כנראה שהם לא באמת משנים.
הדבר המעניין השני הוא אחד ההסברים של משרד האוצר לגירעון הגדול יחסית. כי משרד האוצר מטיל חלק מהאחריות על העובדה שההכנסות מאקזיטים היו נמוכות יחסית. אני לתומי חשבתי שמכיוון שבמשרד האוצר לא יודעים לחזות כמה אקזיטים יהיו, ומה יהיו ההכנסות הממוצעות מכל אקזיט, אז ההכנסות מאקזיטים לא נכנסות בכלל לתחזית ההכנסות. כשבונים תקציב, בונים אותו על סמך ההכנסות המתוכננות, ודברים שלא ניתן לחזות אינם חלק מההכנסות המתוכננות. כשמשרד האוצר מטיל את האחריות לכך שההכנסות נמוכות מהמתוכנן על המחסור באקזיטים, הוא בעצם מודה שהוא ביצע את התוכנית להכנסות ב- 2019 (ולהזכירכם, תוכנית ההכנסות ל- 2019 נעשתה בראשית 2018) גם על בסיס משהו שלא הייתה לו שום דרך לחזות.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לי הרגשה שהוספת ההכנסות מאקזיטים לא בוצעה בגלל שאנשי המקצוע באגף הרגישו פתאום שהם יכולים לחזות אקזיטים. אם אני צריך לנחש, אני מנחש שהתהליך שבגללו ההכנסות מאקזיטים נכנסו לתחזית נראה בערך כך: כל שר אוצר מעוניין להוציא כמה שיותר כסף. אבל הוא יכול להוציא רק קצת יותר ממה שנקבע בתחזית ההכנסות. בעבר, כשרצו להוסיף עוד כסף לתחזית ההכנסות, שרי האוצר הוסיפו סעיף הכנסות מ"מלחמה בהון השחור". יש לי תחושה חזקה וחשד שסעיף "ההכנסות מאקזיטים" נמצא בתקציב מכיוון שסעיף המלחמה בהון השחור נעשה די שחוק; כנראה שאפילו שרי אוצר מבינים שזה נראה קצת מוזר שבכל שנה הם מבטיחים להכניס כמה מיליארדים ממלחמה בהון השחור ובסוף לא עושים שום דבר בנידון.
אז נשאר לחכות ל-2020. כי לפחות ב-2020 אפשר לקוות שלא יהיו סעיפים יצירתיים בצד ההכנסות: כי אם לא מעבירים תקציב, הראש היהודי לא צריך להמציא פטנטים.
ד"ר אביחי שניר
- 11.קלקלן 14/01/2020 07:08הגב לתגובה זושהאוצר שוגה שנה אחרי שנה באומדן ההכנסות ומפספס את ההכנסות מלמטה, למרות עליה ברמת ההכנסה משנה קודמת.. האוצר מייצר תמונה כאילו חסר כסף ואנו בגרעון וזאת על מנת לעודד העלאת מיסים. נוכלות בחסות החוק והמדינה.. תתחילו להתאפס על האומדנים ותפסיקו לזרוק כספי ציבור לחינם
- 10.חשוב מאד 08/01/2020 14:06הגב לתגובה זוהחשב הכללי פרסם הבוקר , שמגייס סכום עתק באמצעות אגח דולרי. אם מדברים על כל תקבולי הגז כולל כל המחשבים זה לא עובר 1 מיליארד שח בשנה, שתבינו מה המשמעות שכמות הכסף גדלה בתורה כזאת. זה בדיוק כמו בהדפסת שקלים.
- זה מחליש את הדולר ,הצפה של דולר ....ומחזק את ה שקל (ל"ת)זה מחליש את ה 08/01/2020 15:55הגב לתגובה זו
- זה מחזק את השקל...ההצפה של הדולרים... (ל"ת)זה מחזק את ה 08/01/2020 15:54הגב לתגובה זו
- 9.מסעוד 08/01/2020 13:52הגב לתגובה זומה איכפת לו
- 8.אחריו המבול (ל"ת)מסעוד 08/01/2020 13:51הגב לתגובה זו
- 7.שיוסיפו סעיף בסיעא דשמאיה (ל"ת)יגאל 08/01/2020 13:42הגב לתגובה זו
- 6.גדי 08/01/2020 11:53הגב לתגובה זולא נמאס לכם לטעות כבר שנה וחצי. כל הזמן מאיימים שהיה עוד רגע נראה בור תקציבי. הגרעון שנמדד בסוף השנה הוא 3.5 ולא 3.7....והצמיחה 3.3...וטרם נאספו כל הנתונים.
- 5.דודי 08/01/2020 10:22הגב לתגובה זוזה התוצר ? קניית מכוניות .... היקף האשראי לרכב יתפוצץ לכולנו בפנים כמו האשראי לבועת הנדל"ן משבר קטן ואנחנו בצרות .. שמעת . מר כחלון ? צא מעיר המקלט שלך הליכוד ולך הביתה ולשאר דיירי עיר המקלט .. אחרי הבחירות תיזרקו מהליכוד כמו השאר
- 4.נדב 08/01/2020 10:03הגב לתגובה זומזלם של העושים במלאכת ההנדסה החשבונאית - תקציבית הזאת, שאינם נתונים למרותה של הרשות לניירות ערך, אם כך היה, הם היו כבר מזמן צריכים להצטייד בעורכי דין....
- 3.מפחיד 08/01/2020 09:13הגב לתגובה זוובכלל בנק ישראל טוען שהגרעון הרבה יותר גבוה מהדווח. ברדק כלכלי
- 2.עזרא 08/01/2020 09:02הגב לתגובה זו.
- 1.אבי 08/01/2020 08:51הגב לתגובה זוהרבעון הראשון יהיה קשה ותךוייה מפולת בבורסה. בעוד כמה חודשים ישראל מבחינת בהורדת דרוג האשראי. עם שער דולר מעל 4 והבורסה 30% פחות.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
