מתחת לצפי: מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.2% באפריל
מדד המחירים לצרכן פורסם הערב והציג עליית מחירים חודשים בשיעור של 0.2% באפריל. צפי השוק טרם הפרסום עמד על התחזקות המחירים בשיעור של 0.3%. המדד עלה בקצב שנתי בשיעור של 0.7%, לעומת צפי של 0.9%. בתוך כך, המדד רושם עלייה חודשית רצופה ומתחילת השנה, עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.5%. שנה על פני שנה, בארבעת החודשים הראשונים של השנה, נרשמה עלייה בקצב שנתי בשיעור של 1.2% במחירים. המדד ללא ירקות ופירות עלה אף הוא בשיעור של 0.2%. המדד ללא דיור והמדד ללא אנרגיה עלו בשיעור של 0.3% בחודש אפריל. העגבניות עלו בחודש האחרון בשיעור של כמעט 24%. גם הלחמים המיוחדים רשמו זינוק בחודש האחרון. הלחום הדיאטטי והבגט עלו בשיעור של 4%. ממרח השוקולד וחמאת הבוטנים עלו בשיעור של 3%. הנדל"ן מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2017 מרץ 2017 ,לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2017 פברואר 2017 נמצא כי מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5%. בהסתכלות שנתית מחירי הדירות עלו בשיעור של 4.7% בלבד. כלומר קצב עליית מחירי הדירות מתמתן במהירות ואם מסתכלים על 5 החודשים האחרונים אז למעשה נרשמה ירידת מחירים קלה.
- 5.דירותא 16/05/2017 07:40הגב לתגובה זוגם הלחמים המיוחדים רשמו זינוק בחודש האחרון. הלחום הדיאטטי והבגט עלו בשיעור של 4%. ממרח השוקולד וחמאת הבוטנים עלו בשיעור של 3%.
- 4.אורי... . 16/05/2017 07:24הגב לתגובה זומחירי הדיור יורדים משום שהמדיניות של בנק ישראל הביאה לעליה בהחזר החודשי של 1250 ש"ח על הלוואה של 500 א' שזה 2500 ש"ח על הלוואה של מליון ש"ח (ויש שמשלמים יותר). כך שלמעשה הירידה בדיור אינה נובעת מירידה בביקוש ויוקר הדיור עבר להיות מבוטא במחיר האשראי שהלווה משלם לבנק. אם תחשבו את זה במספרים מוחלטים (מחיר הדירה פלוס תוספת האשראי תגלו שהדירות אף עלו). הפרק הנוסף כאן לבדיקת הדבקת קצב הבניה לביקוש הוא מחירי השכירות, ולכן כדאי שמדורי הנדל"ן יפרסמו את מדד השכירות בנפרד.
- 3.אני 15/05/2017 20:30הגב לתגובה זותמיד אהבתי לקרוא את המדד אצלכם בגלל הטבלה של השינויים שהייתם מפרסמים. חבל שהפסקתם
- 2.הדלפה איך פרסמתם את המדד לפני שהוא פורסם (ל"ת)סייבר 15/05/2017 18:35הגב לתגובה זו
- 1.מחירי הדיור ירדו 3% ברבעון אחד...הקצב יתגבר בקרוב מאד. (ל"ת)' 15/05/2017 18:34הגב לתגובה זו
סקירה שבועית (דאלי)סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע
הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו.
מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.
השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.
- סאפיינס מזנקת 24%, פורמולה עולה 12.5%; מדד הבנקים עולה 3.9%
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנועת הכסף
השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.
גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.
הורדת ריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים,
חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק.
הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב
היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.
ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו
תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.
מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות
מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע
כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- השקרים של מנהלי הבנקים והאם הם צריכים לקבל העלאת שכר? (התשובה מפתיעה)
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות
המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל
ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.
