בנייה חדשה נדל"ן מנוף
צילום: Istock

הלמ"ס: עלייה של יותר מ-30% במכירות דירות ברבעון השלישי

עלייה היא לעומת הרבעון המקביל ב-2023. לעומת הרבעון הקודם נרשמה עלייה של 4.3% בלבד. מתוך כלל הדירות שנמכרו ברבעון שעבר, 44.2% היו דירות חדשות. הערים שבהן נמכרו הכי הרבה דירות חדשות היו ירושלים, תל אביב-יפו ואופקים, עם יותר מ-500 דירות בכל אחת
עוזי גרסטמן | (3)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום נתונים על מכירת דירות בישראל ברבעון השלישי של 2024, ומהם כי נרשמה עלייה ניכרת במכירות - הן של דירות חדשות והן של דירות יד שנייה. בין יולי לספטמבר 2024 נמכרו כ-24,350 דירות – עלייה של 31.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועלייה מתונה יותר של 4.3% לעומת הרבעון השני של השנה.

מתוך כלל הדירות שנמכרו ברבעון שעבר, כ-10,760 היו דירות חדשות, המהוות 44.2% מסך המכירות. הדירות החדשות רשמו עלייה של 35.4% לעומת הרבעון המקביל ב-2023, אך לעומת הרבעון השני של 2024 חלה ירידה קלה של 1.2%. כחמישית מהדירות החדשות שנמכרו, 21.2%, נבנו במסגרת סבסוד ממשלתי – תמריץ שממשיך להשפיע על שוק הדיור בישראל ומעודד רוכשים פוטנציאליים.

גם הדירות מיד שנייה זכו לביקוש רב, עם מכירה של כ-13,590 כאלה במהלך הרבעון החולף. נתון זה מצביע על עלייה של 28.3% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, ושל 9% לעומת הרבעון השני של 2024. מגמה זו מצביעה על עניין מחודש בשוק הדירות המשומשות, המהוות כ-55.8% מסך הדירות שנמכרו בתקופה זו.

בספטמבר לבדו נמכרו 7,900 דירות, המייצגות עלייה מרשימה של 45.6% לעומת ספטמבר 2023. עם זאת, כשלוקחים בחשבון את השפעות העונתיות, העלייה היא של 25% בלבד. לעומת החודש הקודם, אוגוסט 2024, נרשמה עלייה של 6% במכירות, אך לאחר ניכוי עונתיות נרשמה דווקא ירידה של 2.3%.

חוסר יציבות בשוק הדיור במגמה ארוכת הטווח

מבחינת מגמות ארוכות טווח, ניכרת תנודתיות בשוק הדיור בישראל. מנתוני הלמ"ס עולה כי מספטמבר 2021 ועד יוני 2023 היתה ירידה מתמשכת במכירות הדירות, בשיעור של 3.4% בממוצע. לעומת זאת, מיולי 2023 עד יוני 2024 נרשמה עלייה של 3% במכירות בממוצע חודשי. עם זאת, נתוני הרבעון האחרון מצביעים שוב ירידה חודשית ממוצעת של 1.1% - מה שמעיד על חוסר יציבות בשוק הדיור.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

גם בקטגוריה של הדירות החדשות ניתן לראות תנודתיות דומה: מספטמבר 2021 ועד יוני 2023 נרשמה ירידה של 3.4%, בעוד שבין יולי 2023 ליוני 2024 נרשמה עלייה של 4%. אך שוב, ברבעון האחרון חלה ירידה ממוצעת של 1.3% לחודש במכירת דירות חדשות, מה שמצביע על ירידה אפשרית בביקוש בקטגוריה הזו.

מבחינה גיאוגרפית, מחוז המרכז מוביל עם 23.2% מסך הדירות שנמכרו, שהם כ-2,475 דירות חדשות ו-3,169 דירות מיד שנייה. מחוז הדרום נמצא מיד אחריו עם 22.2% מהמכירות, שם נמכרו 2,630 דירות חדשות ו-2,761 דירות מיד שנייה.

בנוסף, הערים שבהן נמכרו הכי הרבה דירות חדשות היו ירושלים, תל אביב-יפו ואופקים, עם יותר מ-500 דירות בכל אחת מהן. בערים אלה ניכרת עלייה במכירות: בירושלים נמכרו 911 דירות חדשות ברבעון הנוכחי - עלייה של 45.8% לעומת הרבעון הקודם; ואילו בתל אביב-יפו נרשמה עלייה מתונה יותר, של 2.1%. באופקים חלה עלייה של 4.5%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עיר הבאגטים 16/11/2024 13:32
    הגב לתגובה זו
    בין ההרים לים כמו ניס
  • 2.
    למה אין אפשרות להגדיל את הטבלאות? (ל"ת)
    mtlk 15/11/2024 08:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מחפשים הזדמנות בקריית ים התחדשות עירונית (ל"ת)
    יורם 14/11/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.