בגלל החגים: היקף המשכנתאות באוקטובר ירד ל-6.89 מיליארד
אחרי בחודש ספטמבר השנה נלקחו הלוואות לדיור בגובה 8.54 מיליארד שקל, חודש אוקטובר הביא איתו נתונים אחרים לגמרי. נכון, זה היה חודש החגים, שבו בדרך כלל יש הרבה פחות עסקאות, ועדיין - הם לא הגיעו לרף ה-7 מיליארד שקל ונסגרו על 6.89 מיליארד.
מה קרה באוקטובר אשתקד?
הביקושים בשוק הדיור התגברו בחודשים האחרונים ולא בטוח שחודש החגים מהווה אינדיקציה לקראת מה שמצפה לנו בחודש נובמבר (למרות שעונתית חודשי הקיץ בדרך כלל חזקים יותר). הבנקים ממשיכים לציין כי היקף המשכנתאות גבוה, בטח לעומת אוקטובר שעבר, אז חלו אירועי ה-7 באוקטובר והחלה המלחמה והיקף המשכנתאות עמד על 4.55 מיליארד שקל בלבד.
חודש לפני, בספטמבר 2023, ההיקף היה נמוך בכל מקרה ועמד על 5.488 מיליארד שקל. כלומר, ההאטה החלה עוד לפני המלחמה, גברה בתחילה וכעת, מתחילת השנה, נרשמת התאוששות הדרגתית, כשבחודש יולי היקף המשכנתאות חצה את רף ה-9 מיליארד שקל.
לפי הנתונים בחודש שעבר (הלוחות הסופיים של אוקטובר יתפרסמו לקראת סוף החודש), אפשר לראות את החלוקה בין הלוואות צמודות מדד להלוואות שאינן צמודות. הלוואות צמודות מדד (בין אם בריבית משתנה או קבועה) נמצאות בחודשים האחרונים בירידה, לעומת הלוואות קבועות, שנמצאות בעלייה.
ההסבר לכך הוא שבמצב הנוכחי, בו האינפלציה מרימה ראש, אנשים לא מאמינים בהלוואה צמודת מדד. הם חוששים שהאינפלציה תמשיך לעלות, או לפחות תישאר מעל היעד של בנק ישראל.
הריבית עוד תעלה?
מה שמשפיע כמובן על היקף ההלאוות הוא נושא הריבית. כשהציפיות הן להורדת ריבית, כפי שקרה בינואר השנה, נרשם זינוק בשיעור נוטלי ההלוואות. מי שנטל באפריל 2022 הלוואה בגובה 2 מיליון שקל, סביר להניח שהיום משלם בין 2,000-2,500 שקל יותר, תלוי במסלול. ריבית בנק ישראל עומד היום על 4.5%, כשריבית הפריים (ריבית בנק ישראל+1.5%) על 6%.- לראשונה בישראל יוסדר מקצוע ייעוץ המשכנתאות
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת יש מי שצופה שהנגיד, שבעבר היה נראה שיוריד את הריבית לפחות פעם נוספת עד סוף השנה, יעלה אותה ברבע אחוז בחודשים הקרובים ואת ההפחתות, אם בכלל, נתחיל לראות רק במחצית השנייה של 2025.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
