פרויקט דירות
צילום: קבוצת גבאי

מס על קרקע ריקה, הטבות ליזמים: כך תטפל הממשלה במשבר הנדל"ן

זריקת מרץ לענף? הממשלה תדון היום בתכנית להאצת ענף הבנייה למגורים. היא תעניק סבסוד של מיליארד שקל לעלויות הפיתוח באזור פריפריה וחצי מיליארד לסבסוד פרויקטים של התחדשות עירונית ותנסה להגדיל את כמות הפועלים הזרים. האם זה יעזור ומה עוד היא צריכה לעשות?

איציק יצחקי | (8)

האם בעלי קרקע פנויה וריקה יצטרכו לשלם בקרוב מס רכוש? הצעה כזאת תעלה היום על הפרק במסגרת דיון מיוחד שתקיים היום (ראשון) הממשלה בנוגע למשבר הנדל"ן, שמטרתו להוציא את ישראל מהמשבר שמלווה אותה בחודשים האחרונים.

בנייה בחריש (שלומי יוסף)חייב להאיץ. בנייה בחריש (שלומי יוסף)

המיסוי על קרקע ריקה הוא לא העיקר, הוא רק אחד הנושאים שיעלו על הפרק, אבל הוא מראה עד כמה הממשלה חייבת להשתמש בכלים שיש לה כדי להגדיל את ההיצע בשוק. במקרה הזה, המטרה להטיל מס כזה נובעת מהעובדה שהממשלה לא רוצה שיישארו קרקעות פנויות, אלא להגדיל את ההיצע. היא מבינה שלמרות שהביקושים היו בשפל, ההיצע היה נמוך ולכן מחירי הדירות שירדו נותרו גבוהים. חשוב לציין כי במקרים רבים גם שיקולי מס להחלטה להשאיר קרקע שלא משמשת לחקלאות אלא למגורים, כריקה ופנויה. הממשלה תצטרך למצוא פתרון לאותם בעלי קרקעות, שייצאו קרחים מכאן ומכאן - תשלום מס רכוש כשהקרקע פנויה או תשלום מס גבוה במקרה שמדובר בעוסק שצריך להמתין תקופה מסוימת עד הבניה כדי להימנע מתשלום מס, שלעתים יכול להגיע למאות אלפי שקלים.

בצוות לטיפול במשבר הנדל"ן נכללים בין היתר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, אבל גם בכירי רשות המיסים, מנכ"ל משרד השיכון, היועצת המשפטית לממשלה ועוד. בין היתר, ידון הצוות בהגדלת מכסת העובדים הזרים. זה קרה מעט מאוחר מדי, אחרי שהקבלנים התריעו בתחילת המלחמה שיש להקים צוות כזה והיום, כמעט ארבעה חודשים מתחילת המלחמה, רק אלפים בודדים הגיעו לכאן. בנוסף, הממשלה רוצה לאשר סבסוד עלויות פיתוח של מגרשים בפריפריה, כולל התחדשות עירונית. אם זה יקרה, ענף הנדל"ן יכול לקבל זריקת מרץ.

העלות הכוללת של התכנית מגיעה ל-2 מיליארד שקל והיא כוללת מענקים של כמיליארד שקל לפיתוח מגרשים באזורים פריפריאלים ועוד כמעט חצי מיליארד שקל לסבסוד פרויקטים של התחדשות עירונית. לפי המספרים, ניתן לראות כי המטרה המרכזית של הממשלה היא להגדיל משמעותית את ההיצע במטרה לגרום לכך שמחירי הנדל"ן לא יעלו, מה שצפוי לקרות במצב הנוכחי לאור התחזית להתפרצות הביקושים הכבושים.

איך יתחלק הכסף? בנוגע לסבסוד עלויות פיתוח מגרשים, מדובר בסבסוד של עד 50 אלף שקל לדירה, בעיקר באזורי עדיפות לאומית. איך זה משפיע? כשקבלן בונה בניין עם 60 דירות ומקבל 3 מיליון שקל, ההערכה היא שהסיכוי שייגש למכרז גבוה יותר משום שהרווח היזמי שלו עולה. המענק הזה יינתן דרך עלות הפיתוח למגרשים. כיום קבלנים רבים נמנעים מלגשת למכרז גם כשהקרקע היא במחיר אפסי, כי הם יודעים שמחיר הפיתוח גבוה ומעלה משמעותית את העלות לדירה. בממשלה רוצים להתנות את הסבסוד ובצדק - היישובים שיקבלו מענק יצטרכו להוכיח שהם מגדילים את ההיצע בהדרגה בשלוש השנים הקרובות ובנוסף - שעלות הפיתוח מתייקרת בשל תנאים טופוגרפיים.

עובד זר (שלומי יוסף)בינתיים, רק טיפה בים. עובד זר (שלומי יוסף)

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בנוסף, הממשלה תאפשר דחיית תשלומים עבור זכיות במכרזי רמ"י. הם מאמינים כי יותר קבלנים ייגשו למכרזים אם יידעו שהם יכולים לרכוש עכשיו ולשלם בקיץ, כשעד אז הריבית צפויה לרדת עוד מעט ואולי להקל עליהם.

ומה עם שכירות ארוכת טווח? כאן הממשלה לא עושה מספיק. היא תפעל כדי שחברות יזמיות יוכלו לקזז מע"מ מתשלומים לבניית פרויקט כזה, מה שמאפשר להם לחסוך 17%. כיום היזם מוכר את הדירות ומשלם מע"מ, כך שרבים מהם טוענים שאין כדאיות כלכלית, בטח שלא בריבית הגבוהה במשק.

לגבי התחדשות עירונית, כאמור, כחצי מיליארד שקל יוקצו לטובת סבסוד פרויקטים. ההתחדשות העירונית אמנם בתהליך צמיחה, אבל מנתוני השנה אפשר לראות כי פחות חברות בונות מאשר ב-2022. לחלק מהפרויקטים אין היתכנות כלכלית וסבסוד יכול לסייע בעניין הזה. כדי לעודד את וועדות התכנון המקומיות לאשר פרויקטים במהירות, הממשלה תקצה מענקים למי שיוציא עוד השנה היתרים בקצב של מאות דירות. גם בהקשר הזה ייקבעו פרמטרים ברורים.

שאר הכסף מיועד להגדלת מספר העובדים הזרים. בינתיים אלה רק מספרים. עד המלחמה היו בישראל כ-80 אלף עובדים פלסטינים, אבל כעת הם לא מורשים להגיע לישראל והפתרון הוא הגדלת מספר העובדים הזרים. כידוע, בשבוע שעבר הגיעה לארץ משלחת קטנה ועד סוף פברואר מקווים בממשלה שיגיעו כ-10,000 עובדים זרים - מספר משמעותי, אבל הוא עדיין לא מתקרב למספר העובדים לפני המלחמה. צריך לקחת בחשבון שיש כאן גם תהליך הכשרה ארוך. לא כל העובדים מיומנים וגם הקליטה לוקחת זמן. לדברי הקבלנים, חברות כוח האדם הזרות נכנסו לאחרונה לתמונה ו"ייבאו" לכאן עובדים במחירים גבוהים משמעותית. החברות גזרו קופון ומחיר פועל יומי עלה בכ-20% במקרה הטוב ובמקרים קיצוניים גם ב-50%.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דודו 05/02/2024 08:59
    הגב לתגובה זו
    כל הרשויות עובדות לאט לאט
  • 7.
    דני 05/02/2024 05:42
    הגב לתגובה זו
    יש גל של ביקושים מאוד הבינו שהפוטנציאל ענק
  • 6.
    הומלס 04/02/2024 21:05
    הגב לתגובה זו
    מישהו זוכר אישם ב-2012 דיברו על פרויקט גלילות, רמ"י אפילו פרסמו הדמיה של השכונה החדשה שאמורה להכיל מעל 10,000 יח"ד. אז רק להזכיר עדין לא פינו את חברות הגז וחברות הליסינג, שלא לדבר על ניקוי הקרקע ממזהמים כבדים.
  • 5.
    ירון מהשרון 04/02/2024 12:58
    הגב לתגובה זו
    שבתחומה יש קרקעות חקלאיות רבות שנמצאות שנים בתכנון שלא מתקדם העיר הזאת נרדמה
  • 4.
    טוב מאוד,קבלנים יושבים על אדמות ומחכים בכוונה להתייקרות (ל"ת)
    יוני 04/02/2024 11:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חחח הצחקתם המחירים רק יעלו (ל"ת)
    מתן 04/02/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כלכלן 04/02/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שברשויות המקומיות מטרפדים התחדשות עירונית - ברמת גן למשל , אם לא מדובר בפרוייקט של אבא של ראש העיר או המשפחה שלו - תוקעים בועדות כל מתן אישור להתחדשות עירונית -
  • 1.
    עובדים עלינו זה בלוף (ל"ת)
    כלום לא ישתנה 04/02/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות

התכנית בשכונת תל גיבורים. מדובר על 148 דירות ישנות שייהרסו ובמקומן ייבנו 16 בניינים בני 7.5 קומות, לצד כ-3,000 מ"ר מסחר ומבני ציבור; בעלי הדירות יקבלו תוספת שטח, ממ"ד, מרפסת, חניה ומחסן

צלי אהרון |

בני ברק מתקרבת להתחדשות עירונית רחבת היקף, עם קידום תכנית הפינוי-בינוי במתחם יהונתן שבשכונת תל גיבורים. בשבוע שעבר המליצה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להפקיד את התכנית, המקודמת על ידי החברה להתחדשות ירושלים מחברת ISA, מה שמקדם אותה לשלב הבא מול הוועדה המחוזית. עבור שכונה ותיקה כמו תל גיבורים - שממוקמת בין ציר ז’בוטינסקי למתחם העסקים הסמוך - מדובר במהלך שיכול לתרום לאזור ולשנות את פניו בשנים הקרובות.

התכנית שהופקדה מדברת על הריסת 148 הדירות הישנות שקיימות במתחם והקמת 16 בנייני מגורים בני 7.5 קומות, שיכללו יחד 525 דירות חדשות. לצד בנייני המגורים, כוללת התכנית גם כ-3,000 מ"ר של שטחי מסחר וכ-3,000 מ"ר המיועדים למבני ציבור. כך, המתחם העתידי צפוי לשלב בין מגורים, שירותים קהילתיים ומסחר.

שכונת תל גיבורים קרובה מאוד לציר ז׳בוטינסקי. מדובר על נתיב תחבורה מרכזי שמשרת את בני ברק, פתח תקווה ורמת גן, ובו גם עובר הקו האדום של הרכבת הקלה. במקביל, המתחם צמוד ל-BBC, המתחם העסקי בבני ברק, שמרכז בשנים האחרונות פעילות של חברות טכנולוגיה, פיננסים ושירותים.

מבחינת הדיירים, התכנית כוללת מתווה פיצוי די מפורט, על פי ההסכם שנחתם בין החברה היזמית לבעלי הדירות, הדירות החדשות שיוענקו לדיירי המתחם יהיו גדולות יותר מהדירות הקיימות: תוספת של 25 מ"ר לשטח הדירה, הכוללת ממ"ד, לצד מרפסת שמש (סוכה) בשטח של 12 מ"ר, חניה ומחסן. עבור רבים מבעלי הדירות בבניינים הישנים - שחלקם נבנו בעשורים מוקדמים ללא מעלית, ללא ממ"ד וללא תקנים מודרניים, מדובר בשדרוג די משמעותי באיכות המגורים.

הבחירה בבנייה של 7.5 קומות נועדה לשמור על קנה המידה העירוני של השכונה, ולייצר מרחבים ציבוריים נוחים ונגישים. הבינוי המרקמי מאפשר שטחי מסחר רחבים בקומת הקרקע, עם חזיתות פעילות לרחוב, מה שצפוי להעניק למתחם אופי עירוני חי יחסית. לצד המסחר, התכנית כוללת גם שטחי ציבור: גני ילדים, מוסדות חינוך או מבני קהילה - בהתאם לצרכי העירייה ולתכנון הסופי שייקבע במחוזית.