מס על קרקע ריקה, הטבות ליזמים: כך תטפל הממשלה במשבר הנדל"ן
זריקת מרץ לענף? הממשלה תדון היום בתכנית להאצת ענף הבנייה למגורים. היא תעניק סבסוד של מיליארד שקל לעלויות הפיתוח באזור פריפריה וחצי מיליארד לסבסוד פרויקטים של התחדשות עירונית ותנסה להגדיל את כמות הפועלים הזרים. האם זה יעזור ומה עוד היא צריכה לעשות?
האם בעלי קרקע פנויה וריקה יצטרכו לשלם בקרוב מס רכוש? הצעה כזאת תעלה היום על הפרק במסגרת דיון מיוחד שתקיים היום (ראשון) הממשלה בנוגע למשבר הנדל"ן, שמטרתו להוציא את ישראל מהמשבר שמלווה אותה בחודשים האחרונים.
חייב להאיץ. בנייה בחריש (שלומי יוסף)
המיסוי על קרקע ריקה הוא לא העיקר, הוא רק אחד הנושאים שיעלו על הפרק, אבל הוא מראה עד כמה הממשלה חייבת להשתמש בכלים שיש לה כדי להגדיל את ההיצע בשוק. במקרה הזה, המטרה להטיל מס כזה נובעת מהעובדה שהממשלה לא רוצה שיישארו קרקעות פנויות, אלא להגדיל את ההיצע. היא מבינה שלמרות שהביקושים היו בשפל, ההיצע היה נמוך ולכן מחירי הדירות שירדו נותרו גבוהים. חשוב לציין כי במקרים רבים גם שיקולי מס להחלטה להשאיר קרקע שלא משמשת לחקלאות אלא למגורים, כריקה ופנויה. הממשלה תצטרך למצוא פתרון לאותם בעלי קרקעות, שייצאו קרחים מכאן ומכאן - תשלום מס רכוש כשהקרקע פנויה או תשלום מס גבוה במקרה שמדובר בעוסק שצריך להמתין תקופה מסוימת עד הבניה כדי להימנע מתשלום מס, שלעתים יכול להגיע למאות אלפי שקלים.
בצוות לטיפול במשבר הנדל"ן נכללים בין היתר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, אבל גם בכירי רשות המיסים, מנכ"ל משרד השיכון, היועצת המשפטית לממשלה ועוד. בין היתר, ידון הצוות בהגדלת מכסת העובדים הזרים. זה קרה מעט מאוחר מדי, אחרי שהקבלנים התריעו בתחילת המלחמה שיש להקים צוות כזה והיום, כמעט ארבעה חודשים מתחילת המלחמה, רק אלפים בודדים הגיעו לכאן. בנוסף, הממשלה רוצה לאשר סבסוד עלויות פיתוח של מגרשים בפריפריה, כולל התחדשות עירונית. אם זה יקרה, ענף הנדל"ן יכול לקבל זריקת מרץ.
- המציאות המורכבת של ההתחדשות העירונית
- אב-גד: אושר היתר לפרויקט TEO בשערי העיר רמלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלות הכוללת של התכנית מגיעה ל-2 מיליארד שקל והיא כוללת מענקים של כמיליארד שקל לפיתוח מגרשים באזורים פריפריאלים ועוד כמעט חצי מיליארד שקל לסבסוד פרויקטים של התחדשות עירונית. לפי המספרים, ניתן לראות כי המטרה המרכזית של הממשלה היא להגדיל משמעותית את ההיצע במטרה לגרום לכך שמחירי הנדל"ן לא יעלו, מה שצפוי לקרות במצב הנוכחי לאור התחזית להתפרצות הביקושים הכבושים.
איך יתחלק הכסף? בנוגע לסבסוד עלויות פיתוח מגרשים, מדובר בסבסוד של עד 50 אלף שקל לדירה, בעיקר באזורי עדיפות לאומית. איך זה משפיע? כשקבלן בונה בניין עם 60 דירות ומקבל 3 מיליון שקל, ההערכה היא שהסיכוי שייגש למכרז גבוה יותר משום שהרווח היזמי שלו עולה. המענק הזה יינתן דרך עלות הפיתוח למגרשים. כיום קבלנים רבים נמנעים מלגשת למכרז גם כשהקרקע היא במחיר אפסי, כי הם יודעים שמחיר הפיתוח גבוה ומעלה משמעותית את העלות לדירה. בממשלה רוצים להתנות את הסבסוד ובצדק - היישובים שיקבלו מענק יצטרכו להוכיח שהם מגדילים את ההיצע בהדרגה בשלוש השנים הקרובות ובנוסף - שעלות הפיתוח מתייקרת בשל תנאים טופוגרפיים.
בינתיים, רק טיפה בים. עובד זר (שלומי יוסף)
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי...
בנוסף, הממשלה תאפשר דחיית תשלומים עבור זכיות במכרזי רמ"י. הם מאמינים כי יותר קבלנים ייגשו למכרזים אם יידעו שהם יכולים לרכוש עכשיו ולשלם בקיץ, כשעד אז הריבית צפויה לרדת עוד מעט ואולי להקל עליהם.
ומה עם שכירות ארוכת טווח? כאן הממשלה לא עושה מספיק. היא תפעל כדי שחברות יזמיות יוכלו לקזז מע"מ מתשלומים לבניית פרויקט כזה, מה שמאפשר להם לחסוך 17%. כיום היזם מוכר את הדירות ומשלם מע"מ, כך שרבים מהם טוענים שאין כדאיות כלכלית, בטח שלא בריבית הגבוהה במשק.
לגבי התחדשות עירונית, כאמור, כחצי מיליארד שקל יוקצו לטובת סבסוד פרויקטים. ההתחדשות העירונית אמנם בתהליך צמיחה, אבל מנתוני השנה אפשר לראות כי פחות חברות בונות מאשר ב-2022. לחלק מהפרויקטים אין היתכנות כלכלית וסבסוד יכול לסייע בעניין הזה. כדי לעודד את וועדות התכנון המקומיות לאשר פרויקטים במהירות, הממשלה תקצה מענקים למי שיוציא עוד השנה היתרים בקצב של מאות דירות. גם בהקשר הזה ייקבעו פרמטרים ברורים.
שאר הכסף מיועד להגדלת מספר העובדים הזרים. בינתיים אלה רק מספרים. עד המלחמה היו בישראל כ-80 אלף עובדים פלסטינים, אבל כעת הם לא מורשים להגיע לישראל והפתרון הוא הגדלת מספר העובדים הזרים. כידוע, בשבוע שעבר הגיעה לארץ משלחת קטנה ועד סוף פברואר מקווים בממשלה שיגיעו כ-10,000 עובדים זרים - מספר משמעותי, אבל הוא עדיין לא מתקרב למספר העובדים לפני המלחמה. צריך לקחת בחשבון שיש כאן גם תהליך הכשרה ארוך. לא כל העובדים מיומנים וגם הקליטה לוקחת זמן. לדברי הקבלנים, חברות כוח האדם הזרות נכנסו לאחרונה לתמונה ו"ייבאו" לכאן עובדים במחירים גבוהים משמעותית. החברות גזרו קופון ומחיר פועל יומי עלה בכ-20% במקרה הטוב ובמקרים קיצוניים גם ב-50%.
- 8.דודו 05/02/2024 08:59הגב לתגובה זוכל הרשויות עובדות לאט לאט
- 7.דני 05/02/2024 05:42הגב לתגובה זויש גל של ביקושים מאוד הבינו שהפוטנציאל ענק
- 6.הומלס 04/02/2024 21:05הגב לתגובה זומישהו זוכר אישם ב-2012 דיברו על פרויקט גלילות, רמ"י אפילו פרסמו הדמיה של השכונה החדשה שאמורה להכיל מעל 10,000 יח"ד. אז רק להזכיר עדין לא פינו את חברות הגז וחברות הליסינג, שלא לדבר על ניקוי הקרקע ממזהמים כבדים.
- 5.ירון מהשרון 04/02/2024 12:58הגב לתגובה זושבתחומה יש קרקעות חקלאיות רבות שנמצאות שנים בתכנון שלא מתקדם העיר הזאת נרדמה
- 4.טוב מאוד,קבלנים יושבים על אדמות ומחכים בכוונה להתייקרות (ל"ת)יוני 04/02/2024 11:21הגב לתגובה זו
- 3.חחח הצחקתם המחירים רק יעלו (ל"ת)מתן 04/02/2024 10:47הגב לתגובה זו
- 2.כלכלן 04/02/2024 10:47הגב לתגובה זוהבעיה שברשויות המקומיות מטרפדים התחדשות עירונית - ברמת גן למשל , אם לא מדובר בפרוייקט של אבא של ראש העיר או המשפחה שלו - תוקעים בועדות כל מתן אישור להתחדשות עירונית -
- 1.עובדים עלינו זה בלוף (ל"ת)כלום לא ישתנה 04/02/2024 10:47הגב לתגובה זו

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
