האם בעלי קרקע פנויה וריקה יצטרכו לשלם בקרוב מס רכוש? הצעה כזאת תעלה היום על הפרק במסגרת דיון מיוחד שתקיים היום (ראשון) הממשלה בנוגע למשבר הנדל"ן, שמטרתו להוציא את ישראל מהמשבר שמלווה אותה בחודשים האחרונים.

חייב להאיץ. בנייה בחריש (שלומי יוסף)

המיסוי על קרקע ריקה הוא לא העיקר, הוא רק אחד הנושאים שיעלו על הפרק, אבל הוא מראה עד כמה הממשלה חייבת להשתמש בכלים שיש לה כדי להגדיל את ההיצע בשוק. במקרה הזה, המטרה להטיל מס כזה נובעת מהעובדה שהממשלה לא רוצה שיישארו קרקעות פנויות, אלא להגדיל את ההיצע. היא מבינה שלמרות שהביקושים היו בשפל, ההיצע היה נמוך ולכן מחירי הדירות שירדו נותרו גבוהים. חשוב לציין כי במקרים רבים גם שיקולי מס להחלטה להשאיר קרקע שלא משמשת לחקלאות אלא למגורים, כריקה ופנויה. הממשלה תצטרך למצוא פתרון לאותם בעלי קרקעות, שייצאו קרחים מכאן ומכאן - תשלום מס רכוש כשהקרקע פנויה או תשלום מס גבוה במקרה שמדובר בעוסק שצריך להמתין תקופה מסוימת עד הבניה כדי להימנע מתשלום מס, שלעתים יכול להגיע למאות אלפי שקלים.

בצוות לטיפול במשבר הנדל"ן נכללים בין היתר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, אבל גם בכירי רשות המיסים, מנכ"ל משרד השיכון, היועצת המשפטית לממשלה ועוד. בין היתר, ידון הצוות בהגדלת מכסת העובדים הזרים. זה קרה מעט מאוחר מדי, אחרי שהקבלנים התריעו בתחילת המלחמה שיש להקים צוות כזה והיום, כמעט ארבעה חודשים מתחילת המלחמה, רק אלפים בודדים הגיעו לכאן. בנוסף, הממשלה רוצה לאשר סבסוד עלויות פיתוח של מגרשים בפריפריה, כולל התחדשות עירונית. אם זה יקרה, ענף הנדל"ן יכול לקבל זריקת מרץ.

• המציאות המורכבת של ההתחדשות העירונית
• אב-גד: אושר היתר לפרויקט TEO בשערי העיר רמלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלות הכוללת של התכנית מגיעה ל-2 מיליארד שקל והיא כוללת מענקים של כמיליארד שקל לפיתוח מגרשים באזורים פריפריאלים ועוד כמעט חצי מיליארד שקל לסבסוד פרויקטים של התחדשות עירונית. לפי המספרים, ניתן לראות כי המטרה המרכזית של הממשלה היא להגדיל משמעותית את ההיצע במטרה לגרום לכך שמחירי הנדל"ן לא יעלו, מה שצפוי לקרות במצב הנוכחי לאור התחזית להתפרצות הביקושים הכבושים.

איך יתחלק הכסף? בנוגע לסבסוד עלויות פיתוח מגרשים, מדובר בסבסוד של עד 50 אלף שקל לדירה, בעיקר באזורי עדיפות לאומית. איך זה משפיע? כשקבלן בונה בניין עם 60 דירות ומקבל 3 מיליון שקל, ההערכה היא שהסיכוי שייגש למכרז גבוה יותר משום שהרווח היזמי שלו עולה. המענק הזה יינתן דרך עלות הפיתוח למגרשים. כיום קבלנים רבים נמנעים מלגשת למכרז גם כשהקרקע היא במחיר אפסי, כי הם יודעים שמחיר הפיתוח גבוה ומעלה משמעותית את העלות לדירה. בממשלה רוצים להתנות את הסבסוד ובצדק - היישובים שיקבלו מענק יצטרכו להוכיח שהם מגדילים את ההיצע בהדרגה בשלוש השנים הקרובות ובנוסף - שעלות הפיתוח מתייקרת בשל תנאים טופוגרפיים.

בינתיים, רק טיפה בים. עובד זר (שלומי יוסף)

• דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
• תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בנוסף, הממשלה תאפשר דחיית תשלומים עבור זכיות במכרזי רמ"י. הם מאמינים כי יותר קבלנים ייגשו למכרזים אם יידעו שהם יכולים לרכוש עכשיו ולשלם בקיץ, כשעד אז הריבית צפויה לרדת עוד מעט ואולי להקל עליהם.

ומה עם שכירות ארוכת טווח? כאן הממשלה לא עושה מספיק. היא תפעל כדי שחברות יזמיות יוכלו לקזז מע"מ מתשלומים לבניית פרויקט כזה, מה שמאפשר להם לחסוך 17%. כיום היזם מוכר את הדירות ומשלם מע"מ, כך שרבים מהם טוענים שאין כדאיות כלכלית, בטח שלא בריבית הגבוהה במשק.

לגבי התחדשות עירונית, כאמור, כחצי מיליארד שקל יוקצו לטובת סבסוד פרויקטים. ההתחדשות העירונית אמנם בתהליך צמיחה, אבל מנתוני השנה אפשר לראות כי פחות חברות בונות מאשר ב-2022. לחלק מהפרויקטים אין היתכנות כלכלית וסבסוד יכול לסייע בעניין הזה. כדי לעודד את וועדות התכנון המקומיות לאשר פרויקטים במהירות, הממשלה תקצה מענקים למי שיוציא עוד השנה היתרים בקצב של מאות דירות. גם בהקשר הזה ייקבעו פרמטרים ברורים.

שאר הכסף מיועד להגדלת מספר העובדים הזרים. בינתיים אלה רק מספרים. עד המלחמה היו בישראל כ-80 אלף עובדים פלסטינים, אבל כעת הם לא מורשים להגיע לישראל והפתרון הוא הגדלת מספר העובדים הזרים. כידוע, בשבוע שעבר הגיעה לארץ משלחת קטנה ועד סוף פברואר מקווים בממשלה שיגיעו כ-10,000 עובדים זרים - מספר משמעותי, אבל הוא עדיין לא מתקרב למספר העובדים לפני המלחמה. צריך לקחת בחשבון שיש כאן גם תהליך הכשרה ארוך. לא כל העובדים מיומנים וגם הקליטה לוקחת זמן. לדברי הקבלנים, חברות כוח האדם הזרות נכנסו לאחרונה לתמונה ו"ייבאו" לכאן עובדים במחירים גבוהים משמעותית. החברות גזרו קופון ומחיר פועל יומי עלה בכ-20% במקרה הטוב ובמקרים קיצוניים גם ב-50%.