ירידות מחירי הדיור נדלן בנייה
צילום: Getty images Israel

מה קרה למחירי הדירות בת"א? ועוד 9 שאלות על המחירים באזורים שונים

10 שאלות ותשובות בהמשך לפרסום מדד מחירי הדירות - יש ירידה במחירים והיא מתעצמת; ועל הפערים בין השטח לבין הנתונים 

צלי אהרון | (24)

אנחנו מציגים כאן בחודשים האחרונים את הירידות בשטח במחירי הדירות - תל אביב (דירה בת"א - מה קורה למחירים), רמת גן, מודיעין, ראש העין וערים רבות. הנתונים שלנו הראו ירידות של 5% ויותר, עוד כשבלמ"ס הציגו עליות מחירים. עכשיו בלמ"ס כבר רואים ירידות, הפרסום היום שהוא על התקופה אפריל-מאי (ממוצע - סוף אפריל) משקף ירידת מחירים של 0.3%, בהמשך לירידה של 0.1% בחודש הקודם. המדדים ימשיכו להיות שליליים, כפוף לבדיקה מהימנה של הלמ"ס. בשטח כאמור המחירים בירידה משמעותית מאוד (על חוסר ההתאמה או הדיליי של הלמ"ס - מחירי הדירות יורדים ובלמ"ס מספרים (שוב) שהם עולים - איך זה ייתכן?)


למרות הדיליי בנתונים, הלמ"ס מספקים מידע חשוב על הכיוון, מגמה וכן רזולוציה טובה על המחיירם בכל אזור. אז מה מה קרה למחירי הדירות בת"א? ועוד 9 שאלות על המחירים באזורים שונים:


בכמה ירדו מחירי הדירות ובאילו אזורים נרשמו הירידות הבולטות ביותר?
בשלושת החודשים האחרונים של בדיקת הלמ"ס - עד אפריל, ירדו המחירים המצטברים בכחצי אחוז. בחודשים אפריל–מאי נרשמה ירידה של 0.3% במדד הכללי, ובמחוז תל אביב הירידה הייתה חדה במיוחד – כ-1.2%. גם בירושלים ובדרום נרשמו ירידות, בעוד שבחיפה דווקא נרשמה עלייה של 1.4%.

מהם הגורמים המרכזיים לירידת מחירי הדירות בשלושת החודשים האלו?
הירידות נובעות משילוב של עודף היצע, צמצום מבצעי הלוואות קבלן בעקבות הוראות המפקח על הבנקים, ירידה בציפיות הציבור להמשך עליות, והתנהגות זהירה יותר של משקיעים. בנוסף, עלייה בעלויות מימון לרוכשים תרמה להאטת העסקאות.

כיצד השפיעה צמצום הלוואות הקבלן על מחירי הדירות בפועל?
הפחתת ההטבות הסמויות הכריחה את הקבלנים להציע הנחות ישירות במחיר, מה שהוביל לירידות הנמדדות במדד מחירי הדירות החדשות. זה גם צמצם את היכולת של קבלנים לדחות תשלומים, דבר שפגע ביכולת של רוכשים לממן רכישה ללא מימון יקר. נראה שזו רק תחילת הדרך. הקבלנים עוברים ממבצעי הקבלן של 80/20 להנחות בפועל - משמע הורדות מחירים או מבצעים שבהם הם בעצם מממנים את המשכנתא למשך כמה שנים. בכל מקרה, זה צפוי להשתקף גם במדדים הבאים.

מדוע דווקא מחוז תל אביב מוביל בירידות המחירים?
באזור זה יש מלאי גדול מאוד של דירות שלא נמכרו, במיוחד בתל אביב ובת ים. השילוב בין היצע גבוה לביקוש שנחלש, בעיקר מצד משקיעים, יוצר לחץ כלפי מטה על המחירים. בנוסף, ההאטה בשוק היוקרה והקשחת תנאי המימון השפיעו במיוחד באזור זה.

כיצד זה מתיישב עם עלייה במחירי השכירות?
בזמן שהביקוש לרכישת דירות יורד, הביקוש לשכירות עולה עקב רוכשים פוטנציאליים שבוחרים להמתין בצד. ההיצע בשוק השכירות מוגבל יותר, ולכן נוצר לחץ כלפי מעלה על דמי השכירות, במיוחד בשכירות חדשה. חוזים חדשים יקרים ב-5.9% בממוצע, וחוזים קיימים עלו ב-2.4%. יודגש כי יש גם אלפי מפונים (כ-9,000 איש) בעקבות ההתקפות האיראניות. הם מעלים את השכר דירה באזורים שלהם, אבל לא מדובר במגמה שצפויה להימשך זמן רב. שכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

האם הירידה הרציפה בחלק מהאזורים היא סימן לתחזית שלילית ארוכת טווח?
לא בהכרח. מה שברור שזה תיקון מחירים מתבקש לאחר תקופה ארוכה של עליות ובהינתן שהציבור לא יכול לקנות דירות. מחירי הדירות יכולים וצריכים להמשיך לרדת וזה כאמור יקרה בנתוני הלמ"ס (כי בשטח יש ירידות דרמטיות הרבה יותר ובלמ"ס כאמור יש פיגור בנתונים, לצד מדידה לא מלאה). בכל מקרה, בחלק מהאזורים, כמו למשל בחיפה, יש עדיין על פי הלמ"ס עלייה במחירים. מה שיכול לגרום לירידת מחירים על פני זמן הוא גידול משמעותי בהיצע - זה יכול להיעשות רק אם תהיה יד מכוונת בממשלה שתשחרר קרקעות בהיקף גדול. 

מה תפקידה של הרגולציה החדשה בשינוי המגמה במחירי הדירות?

הרפורמות האחרונות והגבלות על הלוואות קבלן חושפות את המחירים האמיתיים ומונעות מניפולציות במחירים דרך מבצעי מימון. זה מביא לשקיפות גבוהה יותר ומאפשר לרוכשים להתמקח על המחיר.

כיצד משפיעה הירידה בפעילות המשקיעים על השוק הרחב?
ירידה של מעל 305 ברכישות משקיעים מלמדת כי הם זהירים וצופים לקיפאון או לירידות במחירים. זה מפחית את הלחץ על הביקוש ומותיר שוק דירות שיותר נשען על ביקוש טבעי מצד זוגות צעירים ומשפרי דיור.

מה ניתן ללמוד מהשוואה בין מחירי הדירות החדשות לבין הדירות מיד שנייה?
הדירות החדשות ירדו בשיעור נמוך יותר – 0.4% במדד הרשמי (0.1% ללא דירות מסובסדות), מה שמלמד לכאורה על עמידות מסוימת בענף הקבלנים, אם כי זה נראה קצת מנותק מהשטח. המדדים הבאים ילמדו מה קורה באמת בתחום כאשר אז כבר יבואו לידי ביטוי הנחות המחיר שקבלנים מציעים כתחליף למבצעי ה-80/20.

בדירות מיד שנייה הירידה חדה יותר, מה שמעיד על שוק של קונים.

מהם התרחישים האפשריים לשוק הדיור במחצית השנייה של 2025?
אם הריבית תישאר גבוהה והביקוש יישאר רדום, הירידות צפויות להימשך. אולי הן יתמתנו, אולי השוק יהיה סטטי, לא צפוי שתהיה עלייה, אך הורדת ריבית וזה צפוי עשויה לעורר את השוק. כמו כן, בחודשים הקרובים צפוי להתפרסם מדד תשומות בנייה גבוה. זה תיקון טעות היסטורית של הלמ"ס, אין לו באמת השלכה על המחירים, אבל הוא יפגע בכל הרוכשים שמשלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה. החשש שהקבלנים ינצלו את העלייה הזו כדי להעלות מחירים תחת תירוץ שהעלויות עלו. זה לא נכון, זה רק תרגיל.  


תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    מה הצפי לדירות סבתא האם יש סיכוי שיעלו בלי תמא באופק איבדו את האטרקטיביות שלהן (ל"ת)
    אנונימי 17/07/2025 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    דנה 17/07/2025 06:29
    הגב לתגובה זו
    קונים אדמות בגרושים מוכרים דירות במיליונים על מה ולמה שכר העבודה של עובדח הבניין זולה וגם אם עלות הבנייה יקרה לטענתם עדיין לא מצדיק למכור דירה ב9 או 10 מיליון ומי שקונה מטןמטם אם לא היו קונים המחירים היו יורדים
  • 16.
    יעלי 16/07/2025 18:17
    הגב לתגובה זו
    עשרות אלפי אנרכיסטים כבר עוזבים את גוש דן.
  • 15.
    אשק 16/07/2025 15:30
    הגב לתגובה זו
    הבנקים מפסיקים ללוות קבלנים כדיי ליצור מחסר לא מאשרים לקבלני ויזמים להוריד מחירים אלא רק לתת הטבות הלוואות קבלן מטבח וכד. הרצת מחירי הנדלן נעצרה אבל כל הפוליטיקאים השופטים מקבלי המשכורות התקציביות הם משקיעי נדלן והם נמצאים בצומת קבלת החלטות שלא תאפשר הורדות מחיר.
  • 14.
    dw 16/07/2025 10:33
    הגב לתגובה זו
    התרחיש הסביר הוא כי נקודת שיווי המשקל בשוק תעלה קרי ירידה מסוימת בשווי הדירות ועלייה מסוימת בשכד.הסיבה מדוע משקיעים הסכימו לסכן כספם בדירה להשכרהבתשואה שוטפת של 23% שאני לא מזיז העכבר לעבר אגח שמשלם ככה היא הצפי הספקולטיבי לעליית ערך. כאשר נגמר הצפי למה שמשקיע שפוי כזה שקורא ביזפורטל יסכים להיות אמא תרזה ולספק דיור לאדם זר בתשואה נמוכה
  • 13.
    אנונימיhvhv 16/07/2025 10:21
    הגב לתגובה זו
    ולפחות במחיר שפוי ובאזןר שקט.תל אביב לא עונה לקרטריונים אלה.
  • 12.
    סופר סבבבבב פריים לפנינו לצערי (ל"ת)
    רועי 16/07/2025 09:31
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אלמונימי 16/07/2025 08:58
    הגב לתגובה זו
    כתוב היזמים מעדיפים להמתין מאשר למכור בהפסד. ואני שואל איזה הפסד קנו שטח מזמן בזול עלות בניה לפי מחיר למשתכן 4500 שקל למטר תראו מחירי דירות בנצרת נניח 10k למטר למפרט טוב אז הם מרוויחים 4 מליון על כל דירה אם ירוויחו 3 מליון זה הפסד הם מכרו חצי מהבניין הרוויחו מיליונים ולא ממהרים עכשיו למכור את החצי השני הם כבר ברווח.
  • 10.
    דירות יורדות מעט במשך שנים ואז נוצרת פניקה תקועים עם הדירה וחייבים כסף מפולת של 70% בכמה חודשים. (ל"ת)
    בעל ניסיון עתיר בעסקי נדלן 16/07/2025 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אני 16/07/2025 08:50
    הגב לתגובה זו
    לא הם לא על הגדר מי שקנה דירה בעשור האחרון במרכז אלו משדרגים שקנו ב 300 אלף סיימו משכנתא מכרו ב 2.5 מליון ולקחו משכנתאות חדשה על מליון. והם נגמרו. זהו. אין משדרגים כמעט. אז מי יקנה
  • 8.
    דירות במשך כמה שנים יורדים מעט ואז נוצרת פניקה תקועים עם דירה וחייבים כסף ואז באה המפולת של 70% (ל"ת)
    ניסיון עתיר בנדלן 16/07/2025 08:49
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימוס 16/07/2025 08:25
    הגב לתגובה זו
    הבנקים כבר עשו את זה בשנות ה80 עם המניות הם קרסו ואנשים איבדו את הכסף שלהם. כיום הבנקים מושקעים בנדלן והבינו שאפשר לסחוט את הציבור הישראלי ל30 שנה קדימה. מצד אחד הם מלווים לקבלנים ולא מאפשרים להם להוריד מחירים ומצד שני מלווים לציבור Win Win בשביל הבנקים.
  • 6.
    אנונימי 16/07/2025 08:16
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא רשמת מי שאל את השאלות ומי ענה עליהן. יש סיכוי שהתשובה לשאלה לא פחות מעניינת מהכתבה עצמה.
  • 5.
    אנונימי 16/07/2025 07:19
    הגב לתגובה זו
    במיוחד בהשקעה לא נזילה כמו נדלן. אני האנשים למדו מהראשון שזיהה נתניהו וכמוהם מוציאים את הכסף מישראל
  • אלי 16/07/2025 09:15
    הגב לתגובה זו
    בחלק הראשון אכן ולא פסע דרג הפקידים ובראשו בגצ ביצעו בפועל השתלטות על הדרג הנבחר והפך את ההצבעה לראשות המחוקקת למיותרת.בחלק השני אתה טועה אלו שזיהו את זה ברובם ציונים ולא עזבו ולא יעזבו לחול בטח לא כשיצטרכו להחביא את יהדותם.
  • 4.
    אז איך זה שבאם המושבות העלובה מבקשים על דירת 3 חדרים 3 מליון (ל"ת)
    אנונימי 16/07/2025 05:32
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 16/07/2025 09:30
    הגב לתגובה זו
    הציבור מטומטם לכן הציבור משלם
  • 3.
    אנונימי 16/07/2025 00:09
    הגב לתגובה זו
    תחושתכם נכונה הירידות הן באחוזים גבוהים יותר ואילוצשיטת השקלול לקויה.לדוגמא דירה בפינוי בינוי מדווחת כ 2 עסקאות.. מכירה וקניה כשבפועל זו דירה בתמורה לדירה
  • 2.
    יעלי 15/07/2025 23:36
    הגב לתגובה זו
    עשרות אלפי קפלניסטים מיואשים עוברים לחול ומוכרים דירה.בשנה האחרונה מחירי הדירות כבר ירדו בעשרה אחוז והם ימשיכו ויפלו בעוד 50 אחוזבחמש השנים הבאות.
  • אני 16/07/2025 08:18
    הגב לתגובה זו
    חשבון של אחוזים זה לא חשבון של משאלות לב
  • אנונימי 16/07/2025 01:51
    הגב לתגובה זו
    קפלניסטים עסוקים עכשיו בלחימה כדי שאת וחבריך תוכלו להמשיך לחיות. מי שעוזב את המדינה אלו אנשים שלא רוצים לחיות במדינה של ביב.
  • אנונימי2 16/07/2025 09:12
    ומשרת מאות ימי מילואים בשנה. ידיעה מיד ראשונה.
  • 1.
    חיפהעכוקריות 15/07/2025 22:53
    הגב לתגובה זו
    יש רכבת למרכז כל שעה
  • אחד 15/07/2025 23:10
    הגב לתגובה זו
    למה לקנות מרצדס אם סובארו עולה שליש מחיר
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.