בשורה לשוכרי הדירות: עמלות הערבות הבנקאית נחתכות במאות שקלים
מה זאת ערבות בנקאית לשוכרי דירות, בכמה היא תפחת כעת, כל השאלות והתשובות
אחרי שנים של עמלות גבוהות על ערבויות בנקאיות, בנק ישראל החליט להתערב – והמשמעות היא חיסכון משמעותי לשוכרי הדירות. מעכשיו, מי שמפקיד פיקדון בנקאי כנגד הערבות ישלם עמלה קבועה ונמוכה יותר, במקום אחוז מסכום הערבות כפי שהיה נהוג עד כה. עם זאת, מי שאינו יכול להפקיד פיקדון ימשיך לשלם עמלות גבוהות מאוד, שכן עבורם לא חלה ההוזלה.
עד היום, עמלת הערבות הבנקאית הייתה תלויה בגובה הערבות, ולעיתים הגיעה לסכומים משמעותיים. אם שוכר היה צריך ערבות של 30,000 ש"ח (שהיא שלושה חודשי שכירות לדירה בשכר דירה של 10,000 ש"ח בחודש), העמלה הייתה נעה בין 540-870 ש"ח אם הופקד פיקדון בנקאי, לבין 1,500-1,800 ש"ח אם לא הופקד פיקדון.
בנק ישראל החליט על שינוי גורף במבנה העמלות. במקום אחוז מסכום הערבות, הוגדרה עמלה קבועה, והבנקים חויבו להוזיל את העמלות על ערבויות שמובטחות בפיקדון.
העמלה החדשה על ערבות בנקאית להשכרת דירה עד 50,000 ש"ח היא 250 ש"ח בבנק דיסקונט, 410 ש"ח בבנק הבינלאומי, 400 ש"ח בבנק הפועלים (טרם עודכן רשמית), ו-0 ש"ח במסלול פרימיום בוואן זירו, שבו הערבות ניתנת ללא עלות ללקוחות העומדים בקריטריונים.
- למה זינקו מחירי השכירות ברחובות במעל 20% ומה קורה בנס ציונה וראשון לציון?
- "כל עוד בוועדת הכספים ובכנסת יש אנשים עם דירות להשקעה, לא יהיה שינוי משמעותי במיסוי על שכר הדירה".
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוכר שהפקיד פיקדון בגובה 30,000 ש"ח ישלם כעת בין 250 ל-410 ש"ח בלבד, במקום 540-870 ש"ח לפני השינוי, חיסכון של מאות שקלים. אם מדובר בערבות בגובה 50,000 ש"ח, החיסכון מגיע ל-600-1,000 ש"ח בשנה.
מי שאינו יכול להפקיד פיקדון לא ייהנה מההוזלה וימשיך לשלם עמלות גבוהות של 5-6% מהערבות, כלומר 1,500-1,800 ש"ח על ערבות של 30,000 ש"ח ו-2,500-3,000 ש"ח על ערבות של 50,000 ש"ח.
הכנסות הבנקים מעמלות על ערבויות בנקאיות הסתכמו עד כה בעשרות מיליוני שקלים בשנה, אך כעת, בעקבות ההפחתה, הן צפויות להיחתך משמעותית לפחות עבור אלו שיכולים להפקיד פיקדון כנגד הערבות.
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הקבלן הוותיק: "קיים מלאי גדול של דירות בשוק - רק לאחר שהוא...
שאלות ותשובות – כל מה שצריך לדעת על ההוזלה בערבות בנקאית
מהי בכלל ערבות בנקאית ולמה בעלי דירות דורשים אותה?
ערבות בנקאית היא התחייבות כספית של הבנק כלפי בעל הדירה. אם השוכר מפר את החוזה, למשל לא משלם שכר דירה או גורם נזק משמעותי, בעל הדירה יכול לדרוש את כספי הערבות מהבנק ללא צורך בפנייה לבית משפט.
לדוגמה, אם שוכר חותם על חוזה שכירות לדירה עם שכר דירה של 12,000 ש"ח בחודש, בעל הדירה עשוי לדרוש ערבות בגובה 36,000 ש"ח. אם השוכר לא משלם את החודש האחרון, בעל הדירה יכול לקבל את הכסף מהבנק ישירות.
איך מקבלים ערבות בנקאית ומה זה אומר מבחינת השוכר?
כדי לקבל ערבות בנקאית, השוכר צריך לפנות לבנק ולבחור באחת משתי אפשרויות. האחת היא ערבות כנגד פיקדון בנקאי, כלומר השוכר מפקיד כסף בבנק בדיוק בגובה הערבות, והבנק מנפיק עבורו את הערבות. השנייה היא ערבות ללא פיקדון, שבה הבנק מספק את הערבות אך השוכר משלם עליה עמלה גבוהה יותר, כי הבנק נוטל סיכון בכך שהוא לא מחזיק סכום ערבות מובטח.
אם שוכר צריך ערבות בגובה 40,000 ש"ח, אם יש לו פיקדון, הוא חוסם 40,000 ש"ח בבנק ומשלם עמלה נמוכה יותר. אם אין לו פיקדון, הוא ישלם עמלה גבוהה מאוד של 5-6% מסכום הערבות, כלומר 2,000-2,400 ש"ח לשנה.
כמה חוסכים שוכרי הדירות בעקבות ההוזלה?
שוכר שהפקיד פיקדון בגובה 30,000 ש"ח שילם בעבר 530-850 ש"ח עמלה, וכעת משלם 250-400 ש"ח בלבד, חיסכון של 350-500 ש"ח בשנה.
שוכר שהפקיד פיקדון בגובה 50,000 ש"ח שילם בעבר 900-1,430 ש"ח עמלה, וכעת משלם 300-490 ש"ח בלבד, חיסכון של 600-1,000 ש"ח בשנה.
שוכר שאין לו פיקדון לא מרוויח מהשינוי, וממשיך לשלם 1,500-2,000 ש"ח על ערבות של 30,000 ש"ח או 2,500-3,000 ש"ח על ערבות של 50,000 ש"ח.
האם כדאי לקחת ערבות בנקאית או להציע בטחונות אחרים?
ערבות בנקאית היא הבטוחה החזקה ביותר מבחינת בעל הדירה, ולכן דירות יוקרה ובעלי דירות מנוסים נוטים לדרוש אותה.
אפשרויות אחרות הן שטר חוב, שהוא זול יותר אך מחייב את בעל הדירה לפנות לבית משפט במקרה של בעיה, ערבים חיצוניים שניתן להחתים בני משפחה כערבים אך לא כל בעלי הדירות מסכימים לכך, או פיקדון מזומן שהשוכר מפקיד ישירות לבעל הדירה אך לא מוגן בבנק.
אם שוכר מחפש דירה במרכז תל אביב עם שכר דירה של 15,000 ש"ח בחודש, בעל הדירה עשוי לדרוש ערבות בנקאית של 45,000 ש"ח. אם השוכר לא רוצה לשלם עמלות גבוהות, הוא יכול לנסות להציע שטר חוב עם ערבים, אך לא כל בעל דירה יסכים לכך.
האם כל הבנקים כבר עדכנו את העמלות?
דיסקונט גובה 250 ש"ח, מזרחי טפחות גובה 300-490 ש"ח, הבינלאומי גובה 410 ש"ח, הפועלים עומד לעדכן ל-400 ש"ח, ווואן זירו מספק את הערבות ללא עלות במסלול פרימיום.
מה המשמעות לטווח הארוך?
שוכרים יחסכו מאות שקלים בשנה, הבנקים יפסידו עשרות מיליוני שקלים מהעמלות, ובעלי דירות עשויים לדרוש בטוחות אחרות, כמו שטר חוב במקום ערבות בנקאית.
בשורה התחתונה, אם אתם מתכננים לשכור דירה בקרוב, כדאי לבדוק את התנאים החדשים בבנק שלכם. ייתכן שתוכלו לחסוך מאות שקלים, ואם יש לכם אפשרות להפקיד פיקדון, כנראה שזה ישתלם לכם מאוד.
- 2.אנונימי 02/03/2025 08:50הגב לתגובה זוצק תקף ל 7 שנים.....ומצויין למשכיר ולא צריך לחדש אותו כל שנה
- 1.החיים 02/03/2025 08:15הגב לתגובה זוהפסד תשואה של 4 אחוז לשנהעוד 2000 שקל לערבות של 50000 שקלכך שאחרי כל ההטבותבסוף ערבות ל 50000 שקל תעלה 2500 שקל רק השם של העמלה ישתנהמעמלת ערבות לפיקדון ללא ריבית
מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?
כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?
מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות
בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.
מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.
ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:
בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).
ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).
ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).
רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע
רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.
למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.
60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה
שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ, מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.
אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.
- מי ינצח בחוף האון? המועצה האזורית הודיעה על הקפאת היתרים ל-3 שנים
- "לא חוקי": מועצת עמק הירדן וקיבוץ האון ערערו לעליון נגד רמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.
