אני דור שלישי לזוועות השואה - לא צופה בסרטי שואה ואולי מפחד ופשוט לא רוצה לדעת, למה בעצם?
אנחנו מתכננים את העתיד, פועלים כדי שהוא יהיה טוב יותר, אבל לפעמים אין עתיד. אין כלום באופק. יש יום אחד כזה בשנה שאנחנו אמורים לעצור את החיים ולהגיד זה היום שמזכיר לנו שהייתה תקופה מאוד אפילה בהיסטוריה, יותר מכל תקופה אחרת (והיו עוד תקופות אפילות ונוראיות גם בתולדות העם היהודי). שום דבר לא משתווה לזה. לא בהיקף, לא בעוצמה, לא בזוועה, לא בשיטתיות.
אנחנו חושבים בחיים שלנו על העתיד, איך נחסוך לפנסיה וממה נחיה כשלא נוכל לעבוד. על מה יישאר מאיתנו אחרי 120, הילדים שלנו, החותם שנשאיר בעולם, הרכוש שאנחנו מנסים לצבור לאורך החיים ולהוריש להם. אבל ביום כזה זה פתאום נראה ומרגיש כל כך לא חשוב, לא רלוונטי.
יום השואה זה יום כזה שבו בעצם אנחנו רואים/ זוכרים שכל מה שנשאר מ-6 מיליון יהודים זה אולי נעליים. אם תרצו 'התשואה על ההון' שלהם הייתה שלילית. ה'תשואה' הייתה אולי קצת מעל האפס (אי אפשר להשתמש במילה 'חיובית' בהקשר הזה) לזמן קצר כשהיא התאימה לנאצים ימח שמם, לצורכי "עבודה" - בניית מסילות רכבת, תפירת בגדים, שאר עבודות, או עבודות נוראיות ובזויות כמו שוטרים בגסטאפו, עבודה במחנות ההשמדה באיסוף והולכת אחיהם היהודים להשמדה ואיסוף הגופות, הפרדת הורים מילדיהם ומה לא. אבל בסופו של דבר זו הייתה דחיית הקץ עד שהנאצים החליטו שגם התשואה הזו כבר שלילית ושלחו גם אותם להשמדה (והביאו יהודים 'חדשים' לנסות לשרוד עוד קצת).
חשוב גם לומר, שלא תהיה טעות - האנטישמיות לא הייתה רק של הנאצים. היא הייתה בכל אירופה ואולי לא רק בה. רצח של יהודים היה דבר שבשגרה כל הזמן. היו הרבה פרעות גם לפני השואה. והייתה גם הסתה שיטתית, היו גם הפרוטוקולים של זקני ציון כדי לעודד הסתה נגד היהודים ולהצדיק רצח. הנאצים לקחו את זה לקצה של הקצה, אבל אי אפשר גם לפתור את שאר האנטישמיים בעולם של אותם ימים. יש הרבה תיאורי זוועה על רצח יהודים במקומות שונים באירופה בשנים שלפני השואה. וגם שם - המילים קשות מדי מכדי לכתוב - כרתו איברים ליהודים בעודם בחיים והמיתו אותם במיתות שונות ומשונות ובעינויים (שפיכת נפט על הגוף שיישרף לאט יותר) תוך שמשאירים אותם לגסוס ולהתבוסס בדם עד המוות הנורא.
- יום הזיכרון תשפ"ה: המדינה מתייחדת עם זכר 25,418 חללי מערכות ישראל
- יום הזיכרון: לזכר 25,034 חללי מערכות ישראל ו-5,100 חללי פעולות האיבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וגם היום יש לא מעט אנטישמיים בעולם (רק לאחרונה האשימו את היהודים בקורונה...). בארצות רבות בעולם, גם היום, האנטישמיות חיה ובועטת. מאשימים את היהודים בכל אסון שקורה להם (הנה דוגמאות אקטואליות ממש משבוע שעבר בגרמניה).
יום השואה בישראל הוא רק בערך - שוק העבודה פועל כרגיל. משתתפים בטקסים כשנמצאים בבית הספר ובתיכון. אבל מה קורה בשנים שאחרי?
אבל גם בישראל היום הזה הוא רק בערך - יש טקסים בבתי הספר, בעיריות, אבל דווקא בשוק העבודה הכל ממשיך כרגיל. אני חושב לעצמי איך בעצם אפשר לעבוד בכלל ביום כזה. אבל שוק העבודה מאלץ את כולם להמשיך כרגיל. סוגרים אולמות תיאטרון, קולנוע וקונצרטים, וגם בתי קפה. תודה באמת. אבל שוק העבודה ממשיך כרגיל. אין אפילו סגירת עסקים רשמית בישראל משעה 9 וחצי עד 11 (הזמנים של הטקסים).
למה זה משנה? כי הרבה אנשים הולכים בסופו של דבר כרגיל לעבודה. עוצרים לשתי דקות של צפירה ואז ממשיכים כרגיל את היום. כשהיינו במערכת החינוך אולי היו שעתיים של זיכרון. ברגע שיוצאים לעולם העבודה - זה כבר לא קיים לרוב האנשים.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
ילד יהודי בשואה, בסוף מרד גטו ורשה. Bundesarchiv, Bild 183-41636-0002 / CC-BY-SA
וזה מביא אותי אלי - ולא נעים להודות - אני קולט על עצמי שבעצם במשך שנים אני בורח מהנושא: לא רוצה באמת לשמוע, לא רוצה באמת לדעת, לא מעז לצפות בסרטי שואה, לא מעז לקרוא את תיאור הזוועות, לא מגיע ל'יד ושם', לא הולך ל'זיכרון בסלון', לא טס למסע לפולין. אולי אני פשוט לא מסוגל להתמודד עם עוצמת הטירוף ובורח מהכל. לא יודע מה אני לא רוצה יותר - להיות שם, לראות את זה מקרוב, לא לפרנס את דור ההמשך של החלאות שהיו שם, או שאני פשוט מתרץ את זה לעצמי ומדחיק. יותר מזה, הייתי בגרמניה. פעמיים. היו לי תירוצים "טובים", באתי להיות עם שאריות היהודים שם בראש השנה ויום כיפור, השתתפתי ב'חילופי סטודנטים' בהזדמנות חד פעמית ומעניינת מאוד, במפגש בלתי אמצעי לתקופה ארוכה עם אנשים מכל העולם. מנגד, בחלק משמעותי מהזמן שהייתי שם התחושה הייתה קשה: הסתובבתי לא מעט עם פרצוף עצוב, לא מחייך, גם כשביקרנו במקומות מיוחדים ומעניינים - השואה כל הזמן הייתה שם אצלי בראש. אז אני צריך להיגעל מעצמי? אולי אם לא כל השנה אז היום כן?
אני בקושי יודע מה קרה למשפחה שלי באותם ימים. לא מכיר את השמות של האנשים מהמשפחה שהיו שם. יודע שרצחו שם בערך 100 קרובי משפחה אבל זה בגדול. יודע בגדול מה קרה לסבא וסבתא שלי, בעיקר כי אי אפשר היה להסתיר את זה - סמוך לסבא שלי הנאצים הטילו פצצה כשהיה ילד קטן והוא נהיה חירש לכל חייו. המשפחה של סבתא שלי ברחה לסיביר, עוד מקום נורא לחיות בו, אבל פחות גרוע מגרמניה של אותם ימים. אלה היו האפשרויות. וגם היא נהייתה חירשת כתוצאה מדלקת קרום המוח כשהייתה קטנה, אבל אף אחד לא ייחס חשיבות למחלות של אנשים בזמנים האלה.
ואני דור שלישי לשואה. לא כזה מזמן בסך הכל. מה יהיה עוד דור-שניים? השואה תהפוך לעוד אירוע 'טראגי' שקרה לאנשים כלשהם אי שם בהיסטוריה. אולי העולם יזכור שחיסלו אותם רק כי הם היו יהודים, אולי לא. אולי היהודים של אותו דור יזכרו את זה. אולי לא. אומרים בהגדה של פסח 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'. אז אני קורא את ההגדה כל שנה, אבל האם אני באמת מרגיש על עצמי שבאמת זה קרה לי? אם נודה על האמת - לא ממש. זה לא קל לשמר זיכרון. לא יודע מה אפשר לעשות, אבל משהו צריך להשתנות. עוד מעט לא יהיו שורדי שואה כדי לספר מה קרה להם ומה יישאר אז, עזבו בעולם, אפילו בישראל?
- 6.חז"ל אמרו "דע מאין באת ולאן אתה הולך " (ל"ת)כלכלן 19/04/2023 12:53הגב לתגובה זו
- 5.גיל 19/04/2023 11:50הגב לתגובה זווברמה האישית: כדאי לזכור ואם מזהים תהליך מאיים אז לפעול בהתאם
- מה יהיה על השמאל? 19/04/2023 13:20הגב לתגובה זוהזוי שאתה רומז שמה שקורה כאן בארץ דומה לשם. פשוט מטומטם
- רוני 19/04/2023 12:52הגב לתגובה זושבמשפט "ואם מזהים תהליך מאיים אז לפעול בהתאם" אתה מתכוון שזיהית תהליך כזה אצלנו במדינה... אם כן, אז דעתי שונה בתכלית - זה רחוק אלפי שנות אור ולא בר השוואה בכלל...
- 4.תודה ששיתפת (ל"ת)בצלאל 18/04/2023 19:51הגב לתגובה זו
- 3.כי בזכות השרידות של הסבא שלך אתה קיים (ל"ת)שי 18/04/2023 15:37הגב לתגובה זו
- 2.ביטויעמוק של תחושת האינסוף של הזוועה , עם ישראל חי (ל"ת)ארי 18/04/2023 15:26הגב לתגובה זו
- 1.ל 18/04/2023 15:00הגב לתגובה זולא ניתנת לשינוי אך מה בדבר השנאה הפתולוגית בעם הזה,ששייקספיר כתב את "הסוחר מוונציה"כבר אז שיילוק היה דמות מהחיים
89bio יצאה מחברת טבע ושווה כבר יותר מ-600 מיליון דולר. האם זאת רק ההתחלה?
חברת 89bio (סימול: ETNB) היא חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית העוסקת בפיתוח תרופות ל-Unmet Needs, כלומר לאינדיקציות שהטיפול הנוכחי עבורן אינו אפקטיבי מספיק. הנכס המוביל של החברה הוא התרופה BIO89-100, שמיועדת לטיפול ב-NASH - non-alcoholic steatohepatitis, שמכונה גם מחלת הכבד השומני, וכן לטיפול ב- SHTG - hypertriglyceridemia, שהיא רמת טריגליצרידים גבוהה בדם. האינדיקציה המובילה היא ל-NASH, כשהתרופה נמצאת כעת בניסוי 2a/1b, בעוד האינדיקציה ל-SHTG נמצאת לאחר ניסויים פרה-קליניים ולפני ניסוי ראשון בבני אדם. למרות היותה חברה אמריקאית, ל-89bio יש הקשר ישראלי מובהק, והיא מנהלת את חטיבת המחקר והפיתוח שלה מישראל. בנוסף, שניים ממייסדיה הם בכירים לשעבר בטבע - סמנכ"ל התפעול שלה הוא ד"ר רם וייסבורד, לשעבר סגן נשיא לענייני אסטרטגיה בטבע, ואחד מחברי הדירקטוריון שלה הוא ד"ר מייקל היידן, שכיהן כמדען הראשי של טבע בשנים 2012-2017. כמו כן, ואולי חשוב מכל, המולקולה המרכזית של 89bio הייתה שייכת בעבר לטבע, והיא נרכשה על ידי 89bio באפריל 2018. בתמורה למולקולה זו שילמה 89bio לטבע סכום של 6 מיליון דולר, עם אפשרות לשלם 135 מיליון דולר נוספים, ביחד עם תשלום תמלוגים, אם וכאשר תגיע התרופה לשוק. הקשר ישראלי נוסף הוא דרך קרן פונטיפקס הישראלית, שהשקיעה ב-89bio בשלביה הראשוניים וגם כיום מחזיקה בכ-7% ממניות החברה. מחלת הכבד השומני – אינדיקציית ענק שרק הולכת וגדלה ה-NASH, או מחלת הכבד השומני, היא אחת מהאינדיקציות ה"חמות" ביותר בעולם הביוטכנולוגיה כיום. לפי הערכות, כ-30% מאוכלוסיית העולם סובלים מבעיה שנקראת NAFLD - Non Alcoholic Fatty Liver Disease, שמוגדרת כמצב בו בכבד יש 6% שומן או יותר. ה-NASH הוא השלב המתקדם יותר של ה-NAFLD, בו הכבד מתחיל לפתח דלקת – משם סכנת ההידרדרות לצלקת, שחמת ואפילו סרטן גדלה. חולי NASH סובלים בדרך כלל ממספר בעיות בריאותיות נוספות, כמו רמת טריגלצרידים גבוהה בדם (hypertriglyceridemia, שהיא כאמור אינדיקציה נוספת ל-BIO89-100), משקל יתר וסכרת. כמו הבעיות הבריאותיות ה"מודרניות" הללו, שתפוצתן הולכת וגדלה בשל אורח החיים בעולם המערבי, כך גם מספר החולים ב-NASH גדל משמעותית בשנים האחרונות, וצפוי להמשיך לגדול גם בעתיד – לפי ההערכות הנוכחיות, כ-16.5 מיליון אמריקאים סובלים כיום מ-NASH, ומספר זה צפוי לגדול לכ-27 מיליון איש עד לשנת 2030. אין כיום טיפול תרופתי ייעודי ל-NASH, כאשר הטיפול הנפוץ הנוכחי מבוסס על ניסיון לשנות את אורח החיים של החולים, דרך הגברת כושר גופני ושיפור תזונה. המון חברות פרמצבטיקה וביוטכנולוגיה עומלות על פיתוח טיפולים למחלת ה-NASH, ביניהן חברות ענק כמו Novartis ו-Bristol Myers Squibb וגם חברות קטנות יותר, כמו חברת Galmed הישראלית (GLMD) שנסחרת בשווי של כ-100 מיליון דולר. לא מעט חברות נכשלו בפיתוח תרופה אפקטיבית למחלה לאורך השנים, כולל Gilead, שהודיעה באפריל 2019 כי ניסוי שלב 3 בתרופה לטיפול ב-NASH לא עמד ביעדיו. הכישלון האחרון היה של חברת Intercept Pharmaceuticals - ICPT שהודיעה בחודש יוני כי בקשתה לאישור התרופה לשיווק נדחתה על ידי ה-FDA בשלב זה, כשהסוכנות ביקשה מידע פוסט קליני נוסף שיוכיח כי התועלת שבתרופה עולה על הסיכונים שבה. התרופה של 89 מציעה יתרון אחד משמעותי מאוד מנגנון הפעולה של ה-BIO89-100 מבוסס על ההורמון FCF21, שהוא הורמון מטבולי שהגוף מייצר באופן טבעי, ושמטרתו היא לווסת את המטבוליזם של גלוקוז וליפידים בגוף ודרך כך, גם להפחית את רמת השומניות בכבד. זהו מנגנון פעולה אחד מני רבים שנבחן כעת על ידי חברות התרופות כטיפול אפשרי ל-NASH. בניסוי שלב 1 בתרופה השתתפו 58 מטופלים בריאים, שקיבלו מנה אחת של התרופה ונבדקו 8 ו-15 ימים לאחר מכן. בניסוי נמצא כי התרופה לא גרמה לתופעות לוואי משמעותיות, וכי נרשמה ירידה במספר היבטים של מחלת ה-NASH, דוגמת רמת הטריגלצרידים בדם, כולסטרול LDL וכולסטרול HDL. חשוב לציין כי קיימות חברות אחרות שמפתחות תרופות ל-NASH בהתבסס על אותו הורמון FCF21, דוגמת Bristol Myers Squibb ו-Akero Therapeutics - AKRO. עם זאת, 89bio טוענת של- BIO89-100 יש יתרון מרכזי על תרופות אלו והוא זמן מחצית החיים שלה (Half Life) שעומד על 55-100 שעות, לעומת מתחת לשעתיים ב-FCF21 "סטנדרטי". יתרון זה מאפשר לתרופה להיות זמן רב יותר בגוף, מה שמציע יתרונות פרקטיים וקליניים משמעותיים לחולים. התרופה BIO89-100 נמצאת כעת בעיצומו של ניסוי שלב 2a/1b באינדיקציית ה-NASH, שכולל 81 חולים שטופלו ב-6 מינונים שונים של התרופה למשך 12 שבועות. החברה צפויה לפרסם תוצאות ראשוניות מהניסוי בסוף הרבעון הנוכחי או בתחילת הרבעון הרביעי של 2020, עם צפי להתחלת השלב הקליני הבא, שהוא ניסוי 2b/3, במחצית הראשונה של 2021. מעבר לאינדיקציה ל-NASH, גם האינדיקציה לטיפול ב-hypertriglyceridemia - SHTG היא משמעותית מאוד, עם כ-4 מיליון חולים בארה"ב בלבד, שכ-50% מהם אינם מגיבים היטב לסטנדרט הטיפולי הנוכחי. אינדיקציה זו נמצאת כאמור לקראת ניסויים ראשונים בבני אדם, עם ניסוי שלב 2 שצפוי להתחיל בחציון הנוכחי, ותוצאות ראשוניות בעוד כשנה. החברה מציינת כי בניגוד למקרה ב-NASH, בו לוח הזמנים הקליני הוא ארוך ויקר יחסית, פרוטוקול ה-FDA גורם ללוח הזמנים ב-SHTG להיות קצר וזול יותר, מה שגורם גם לתרופה זו להיות פוטנציאל משמעותי להצפת ערך עבור החברה. תמחור החברה מלמד על הפוטנציאל הגדול שהשוק רואה מניית 89bio נסחרת כעת בשווי שוק של כ-630 מיליון דולר. נכון לסוף הרבעון השני 2020, לחברה כ-74 מיליון דולר במזומן ובנוסף, בחודש יולי האחרון היא גייסה כ-78 מיליון דולרים נוספים. כלומר, השווי מנוטרל המזומנים של החברה הוא כ-480 מיליון דולר. שווי השוק שבו נסחרת 89bio הוא מכובד לחברה שנמצאת בסך הכל לקראת ניסוי קליני שלב 2, כלומר מרחק כמה שנים טובות מהשוק. השווי הגבוה יחסית שמעניק השוק ל-89bio מלמד לדעתי על 2 דברים מרכזיים. תחילה, הוא מלמד על הערכת השוק בנוגע לפוטנציאל האדיר שטמון בטיפול אפקטיבי ל-NASH, בהתחשב בגודל העצום של שוק זה ולטיפולים הלא מספיק אפקטיביים כעת. שנית, השווי מלמד על הערכה שהמשקיעים נותנים לפלטפורמה הטכנולוגית של 89bio, כמו גם לאיכות ולמוניטין שמביאים ההנהלה והדירקטוריון שלה. הסיפור של 89bio ממחיש שוב שניתוח "יבש" של חברת ביוטכנולוגיה, לפי המרחק שלה מהשוק, לא מספר את הסיפור המלא. משקיעי הביוטכנולוגיה בעולם נותנים משקל גם לגורמים כמו הצורך בשוק לתרופות חדשניות, לגודל השוק כיום ולתחזיות בנוגע לגודלו בעתיד, לפלטפורמה הטכנולוגית (והאפשרות למנף אותה לתחומי טיפול אחרים), יתרונות תחרותיים פוטנציאלים, מוניטין ההנהלה ועוד. לכן, למרות ש-89bio נמצאת עדיין רחוק יחסית מהשוק, היא מקבלת שווי שלא מעט חברות עם מוצרים מאושרים יכולות רק לחלום עליו. הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital. המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכללי.