מחירי החלב עלו לאחרונה לכותרות, בעקבות עליית המחירים של מוצרי החלב בפיקוח, ובעקבותיהם גם עליית מחירי החלב שאינם בפיקוח. המחיר של מוצרי חלב לא היה נמוך בהשוואה לעולם עוד לפני עליית המחירים האחרונה. עכשיו הוא אפילו גבוה יותר. מחיר ליטר חלב בפיקוח עולה בישראל 6.75 שקל, בזמן שבגרמניה ליטר חלב שמתהדר בכותרת "אורגני" עולה 1.09-1.35 אירו (4.35-5.42 שקל). בשוויץ, אחת המדינות שבהן יוקר המחיה הוא הכי גבוה בעולם, המחיר של ליטר חלב הוא בין פרנק (4.09 שקל) ל-1.40 פרנק (5.73 שקל).

כשבאים להסביר למה מחיר החלב בארץ יותר גבוה מאשר במקומות אחרים בעולם, בדרך כלל מתמקדים ברפתנים ובמחלבות. אבל ההסבר האמיתי הוא הממשלה. הרפתנים והמחלבות בסך הכל לוקחים את מה שנותנים להם. במידה רבה, לרפתנים יש אפילו מה להרוויח משינויים במצב הנוכחי.

המחיר הגבוה של החלב בישראל נובע מהחלטה היסטורית של הממשלה לגבי סיבסוד החקלאות בישראל. מכיוון שלממשלה לא היה כסף לתמוך בחקלאות באופן ישיר, היא החליטה לתמוך בחקלאות בעזרת שליטה במחירים. בזמנו, זה לא היה משהו לא מקובל – בחלק גדול ממדינות העולם נקטו בטקטיקה דומה, כך שממשלת ישראל בסך הכל עשתה את מה שעושים כולם.

בתחום של הביצים והחלב, ההתערבות הממשלתית במחירים הייתה אפילו יותר כבדה מאשר בשאר תחומי החקלאות. בשוק החלב למשל, יש ועדה ממשלתית שקובעת בכמה ליטר חלב יש צורך, ועדה ממשלתית שקובעת איך לחלק את הקצאת החלב בין הרפתות השונות, ועדה אחרת שקובעת באיזה מחיר המחלבות יקנו את החלב מהרפתנים, ועוד ועדה בשביל לקבוע באיזה מחיר המחלבות ימכרו את מוצרי החלב שבפיקוח לצרכנים. כמובן שעם כל כך הרבה ועדות, אין שום סיכוי שהשוק יתנהל ביעילות, וזאת למרות שהרפתנים בישראל, בוודאי ברפתות גדולות, מפיקים חלב בצורה יעילה הרבה יותר מאשר הקולגות שלהם באירופה.

• מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
• סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בין היתר, אחת מהמטרות של ריבוי הוועדות הייתה לוודא שגם רפתנים שנמצאים באזורים מרוחקים ויש להם רפתות קטנות יקבלו מחירים שיאפשרו להם להתקיים. כלומר, המחיר היה נקבע באופן מכוון באופן כזה שייתן לחקלאים בעלי רפתות גדולות ויעילות (בעיקר בקיבוצים) מחירים שייתנו להם רווחים יפים, העיקר שגם הרפתות הקטנות והלא יעילות יוכלו להתקיים. מי שמשלם את המחיר, אלו הצרכנים.

בשנים האחרונות מתבצע תהליך שבו הרפתות הקטנות מוצאות מהשוק, והרפתות הגדולות מקבלות את ההקצאות שלהם. זה כנראה יוריד במידה מסוימת את מחירי החלב בעתיד. אבל עדיין, אין מה לעשות עם העובדה העצובה שישראל היא לא מקום טוב לחקלאות. בישראל האדמה יקרה, המים יקרים, וגם העבודה יקרה. זה אומר שלמרות שהחקלאים היעילות של החקלאים הישראלים, ואפילו אם הם יצליחו להתייעל עוד, כל עוד הממשלה תחליט לסבסד אותם בעזרת מחירים גבוהים, המחירים בארץ יהיו גבוהים משמעותית מאשר באירופה.

כי באירופה, הממשלות הבינו שסבסוד בעזרת מחירים גבוהים הוא לא יעיל: הצרכנים משלמים מחירים גבוהים, החקלאים מקבלים תמורה לא גבוהה להשקעה שלהם, ואף אחד לא באמת מרוצה, חוץ מהמתווכים שעושים קופה באמצע. לכן, האיחוד האירופאי עבר לשיטה שבה החקלאים מקבלים סובסידיה קבועה, שלא תלויה בסוג הגידול שהם מייצרים. בנוסף, ברוב המדינות יש מנגנון לייצוב מחירים מיוחד לשוק החלב, והוא מיועד למקרים שבהם המחירים סוטים באופן קיצוני מהמחירים הממוצעים שלהם. בתמורה לסובסידיה, החקלאים היו צריכים לוותר על כל מכסי המגן, ועל המנגנונים שקבעו הגבלות על כמות החלב בכל מקום. התוצאה הייתה שהמחירים של מוצרים חקלאיים ירדו באופן די משמעותי, אם כי השונות של המחירים גדלה.

• בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
• רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

בחשבון הסופי, גם אחרי שלוקחים בחשבון את העלות של הסובסידיה, הצרכנים האירופאים הרוויחו בגדול. אומנם חלק מסוים מהמיסים שהם משלמים הולך לסיבסוד החקלאות, אבל המחירים הנמוכים שהם משלמים מפצים אותם על כך.

בארץ, אפשר היה לעשות את אותו דבר. רוב החקלאים אפילו היו מרוצים מעסקה כזאת של סובסידיות בתמורה לביטול הגבלות על ייבוא ועל מכסות ייצור. אבל למשרד האוצר יש בעיה לבצע מהלך כזה באופן מלא. הסיבה היא שממשלת ישראל מעוניינת לשמור על תקציב נמוך יחסית. מהסיבה הזאת, הממשלה מעדיפה פתרונות שלא מגדילים את התקציב, גם אם הם לא יעילים. זה נכון לא רק בחקלאות, אלא בתחומים רבים נוספים. זאת למשל הסיבה שבגללה הממשלה העדיפה לממן תוכנית כמו מחיר למשתכן שבה היא מוותרת על הכנסות, מאשר לסייע לרוכשים בעזרת סובסידיות, גם אם סובסידיות היו יכולות לסייע לקהל המטרה באופן ממוקד ויעיל יותר.

במקרה של החקלאות, לממשלה יותר קל לשמור על מחירים גבוהים, מאשר להגדיל את המיסים כדי לממן סובסידיה לחקלאים, גם אם בסך הכל כולם יהיו מרוצים יותר. מנקודת המבט של הממשלה, אם היא תעלה מיסים כדי להוריד את המחירים, היא תספוג ביקורת מהציבור על העלאת המיסים, ומי שיקבל את הקרדיט על ירידת המחירים יהיו המשווקים והחקלאים. אז אנחנו נשארים עם המחירים הגבוהים.

ד"ר אביחי שניר

המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן