עובדת שפוטרה לא בכוונה מפורשת של המעסיק אלא במעשיו שתוצאתם האובייקטיבית גרמה לאפליה קיבלה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין
העובדות
שירין אספניולי (להלן: "העובדת") החלה לעבוד באוסמה פרח מהנדסים יועצים בע"מ (להלן: "המעסיקה") כמזכירה מיום 12/11/2012.
העובדת עבדה במעסיקה עד ליום 12/2/2014 מועד בו אושפזה בבית חולים בעקבות חשש להפלה. זה היה המועד האחרון בפועל של העובדת במעסיקה.
לעובדת הומלץ על שמירת הריון והעובדת פנתה לביטוח לאומי לקבלת גמלת שמירת הריון.
בזמן ששהתה במנוחה אושפזה העובדת שוב ביום 20/4/2014 בבי"ח והוחלט על הפסקת הריונה. מאחר והריונה הופסק בשבוע ה-21 להריון לא קמה לעובדת זכאות לדמי לידה.
בזמן שהעובדת שהתה בביתה בשל ההפלה התחילה המעסיקה להעסיק עובדות חדשות למילוי מקומה של העובדת.
עם סיום חופשת המחלה שאושרה לעובדת בחודש 5/2014 חודש הקשר בין העובדת לבין המעסיקה במטרה לשוב לעבודה.
ביום 10/5/2014 נערכה פגישה בין הצדדים בנוגע לחזרתה. במהלך הפגישה ומכיוון שמקומה של העובדת אויש הסביר לה מר פרח ( להלן: "בעלי המעסיקה") כי היא אינה יכולה לשוב לעבודתה באותה העת.
המעסיקה לא פנתה לממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה ע"מ לקבל היתר.
רק מאוחר יותר ביום 28/5/2014 יצר בעלי המעסיקה קשר עם העובדת והציע לה לשוב לעבודתה אולם העובדת סירבה.
העובדת טענה כי זכאית לסעדים מכוח חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות, תשלום עבור שכר שהעובדת הייתה אמורה לקבל עד לתאריך הלידה המשוער, הפסדי שכר בגין 60 ימים לאחר ההפלה, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות.
פסק הדין
איסור הפליית נשים בהריון לפי חוק עבודת נשים-
סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים קובע בין היתר הגבלות לפיטורי עובדת בין היתר גם בהיעדרה של עובדת מעבודה עקב מצבה הרפואי לרגל הריון וכן גם לאחר חופשת הלידה ולמשך 60 ימים.
איסור אפליית נשים בהיריון- קיום חוזה שלא בתום לב – האיסור על אפליית אישה בפיטורים מטעמי הריון והורות, איננה תולדה רק של חקיקת השוויון בלבד, והוא חל גם במקום בו לא חל חוק שוויון הזדמנויות. עוד נקבע, כי אפליה מחמת הריון הינה בבחינת קיום של חוזה העבודה שלא בתום לב. על כן, ככל שהעובדת הופלתה מחמת הריונה ניתן לראות בכך כקיום הסכם העבודה בינה לבין המעסיקה שלא בתום לב.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעסיקה מיהרה להעסיק עובדות אחרות במקומה של העובדת וזאת כבר בסמוך לאשפוזה של העובדת ושהותה בביתה לרגל שמירת הריון. המעסיקה התכוונה להמשיך ולהעסיק את אותן עובדות שלא באופן זמני, אלא לאייש את מקומה של העובדת לתקופה שאינה מוגבלת.
מאוחר יותר, כאשר העובדת ביקשה לחזור לעבודה בקשתה סורבה ע"י המעסיקה והעובדת בפועל פוטרה.
בשיחה מיום 10/5/2014, בעלי המעסיקה הביע תרעומת בפני העובדת שנכנסה להריון והפתיעה אותו ועל כן עצם העובדה שהעובדת נכנסה להיריון היא השיקול המהותי באשר לכך שהמעסיקה החליטה שלא להמשיך להעסיק את העובדת.
לאור האמור לעיל, ישנה זיקה מובהקת מאוד בין ההיריון ובין מעשה הפיטורים מה שהוביל את ביה"ד למסקנה כי החלטת הפיטורים נעשתה בשל ההיריון.
התנהגות המעסיקה בכך שהעסיקה עובדות קבועות במקום העובדת דווקא בשל ההיריון שלה, ובעקבות העובדה שהעובדת לא הגיעה לעבודה עקב ההמלצה בדבר "שמירת היריון" מהווה אפליה אסורה.
- לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
- עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי...
הפסיקה קבעה כי די בכך שההחלטה בדבר הפיטורים נשענה בחלקה בלבד על שיקול פסול, כדי להביא למסקנה כי ההחלטה מפלה והפיטורים בוצעו שלא כדין.
לאור האמור לעיל, מדובר באקט ברור וחד משמעי של פיטורים ועצם אי הסכמתו של בעלי המעסיקה להחזיר את העובדת לעבודה ולכל הפחות ללא נקיבת תאריך ברור לחזרתה לעבודה הינה הלכה למעשה פיטורים לכל דבר ועניין.
"איסור האפליה ובין היתר לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינו חל רק על כוונה מפורשת של מעסיק, אלא גם על מעשים שתוצאתם האובייקטיבית גורמת לאפליה.
העובדה שמבחינה סובייקטיבית לטענת בעלי המעסיקה לא פיטר את העובדת, אלא רק אמר לה שאין לו באותו רגע נתון מקום מבחינה פיזית שבו היא תוכל לשבת ולעבוד אינה מעלה ואינה מורידה. זאת כל עוד המשמעות המעשית והאובייקטיבית של האמור לעיל הינה אחת ויחידה מניעת חזרתה של העובדת לעבודה".
בעלי המעסיקה פנה לעובדת רק ביום 28/5/2014 והציע לה לעבוד וזאת לאחר שהעובדת פנתה במכתב למעסיקה והעלתה את הטענות העומדות בבסיס תביעה זו. לאור האמור לעיל, העובדת ראתה בהצעה שהופנתה אליה ככזאת שאינה אוטנטית ואשר הוצעה לה רק בגלל האיום מטעמה להליכים משפטיים.
לאור נימוקים אלו ביה"ד הגיע למסקנה כי הפסקת עבודתה של העובדת הינם בגדר פיטורים שלא כדין שנעשו בשל הריונה לכן זכאית לפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בנוסף, לא נערך לעובדת שימוע כדין.
ביה"ד פסק לעובדת את הסעדים הבאים:
פיצוי בעד נזקים בלתי ממוניים ומכוח חוק שוויון הזדמנויות בסך של 35,000 ש"ח.
פיצויי פיטורים בסך של 5,215 ש"ח.
הודעה מוקדמת בסך של 3,576 ש"ח.
פיצוי בגין אי עריכת שימוע בסך של 7,152 ש"ח.
פיצוי בעד היעדר ביטוח פנסיוני בסך של 1,719 ש"ח.
פדיון חופשה בסך של 1,890 ש"ח.
פדיון דמי הבראה בסך של 1,285 ש"ח.
בקיזוז יתרת ההלוואה בסך 4,000 ש"ח שנתנה לה המעסיקה והעובדת אינה חולקת עליה ישולם לעובדת סך כולל של 51,837 ש"ח.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.