זכאות עובדים להיעדר בתשלום בחג החנוכה

חג החנוכה בפתח ועובדים רבים יוצאים לחופש לשם טיפול בילדיהם השוהים בחופשה. ככלל, החוק אינו מעניק לעובד זכות להיעדר בתשלום בחג החנוכה וימים אלה ינוכו מצבירת החופשה של העובד. עם זאת, בהסכמים קיבוציים שונים ובצווי ההרחבה נקבע, כי עובדים יהיו זכאים להיעדר יום נוסף בתשלום מעבודתם, נוסף על ימי החג הקבועים בפקודת סדרי שלטון ומשפט, חלקם מפרטים אילו ימים ייחשבו כימי בחירה, וחלקם מציינים כי העובד יהיה זכאי ליום בחירה מבלי לפרט אילו ימים ייחשבו כיום בחירה. מאמר מאת עו"ד הלית כהן-רזניצקי.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

חג החנוכה בפתח ועובדים רבים יוצאים לחופש לשם טיפול בילדיהם השוהים בחופשה. ככלל, החוק אינו מעניק לעובד זכות להיעדר בתשלום בחג החנוכה וימים אלה ינוכו מצבירת החופשה של העובד.

בפקודת סדרי השלטון והמשפט נקבע אילו חגים דינם כדין מנוחה שבועית. החגים המפורטים בפקודה הם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של חג הסוכות, ראשון ושביעי של חג הפסח, חג השבועות ויום העצמאות. בהתאם לאמור, ימי חנוכה אינם נחשבים כימי חג, בהם זכאי העובד למנוחה שבועית.

עם זאת, בהסכמים קיבוציים שונים ובצווי ההרחבה נקבע, כי עובדים יהיו זכאים להיעדר יום נוסף בתשלום מעבודתם, נוסף על ימי החג המפורטים לעיל, בלי שיום זה ינוכה מימי החופשה העומדים לרשותם. חלק מן ההסכמים מפרטים אילו ימים ייחשבו כימי בחירה, וחלקם מציינים כי העובד יהיה זכאי ליום בחירה מבלי לפרט אילו ימים ייחשבו כיום בחירה.

יודגש כי זכות זו אינה מעוגנת בחוק, ועובדים, אשר לא חל עליהם הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור, אינם זכאים לתשלום בעבור יום הבחירה.

יצוין כי אף צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל-43 שעות שבועיות, אשר קבע את החובה לתשלום בעבור ימי חגים גם לעובדים, שאינם עובדים במשכורת חודשית, לא כלל את זכות יום הבחירה, אלא התמקד אך ורק בחגים המוגדרים בחוק.

לפיכך, עובד יהיה זכאי לימי בחירה בתשלום בחג החנוכה, רק אם ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה, החלים עליו ועל מעסיקו, מחייבים זאת. זכות זו, כמובן, יכולה להינתן גם במסגרת חוזה עבודה אישי או נוהג.

הכותבת - מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.

קיראו עוד ב"בארץ"

אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.