עובד נדרש לפצות את מעסיקו ב- 50,000 ש"ח בשל הפרת חובת הנאמנות, הפרת הסכם סודיות והפרת התחייבותו למניעת ניגוד עניינים

תקציר סע"ש 31500-11-12 רו"ח יעקב נבון ואח' נגד יאיר חינה, בבית הדין האזורי לעבודה ב"ש,  ניתן ב- 29.03.15, תקציר פסק הדין מאת עו"ד ג'ולייט אליהו.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

יאיר חינה (להלן: "העובד") הועסק כמתמחה במשרד רו"ח נבון ויספלד (להלן: "המעסיקים"). בחוזה  העבודה התחייב העובד לסעיף שמירה על סודיות ומניעת ניגוד עניינים. במהלך יחסי העבודה, העובד העביר אימיילים מתיבת הדואר של המעסיקים הקשורים ללקוח שלה לידי צדדים שלישיים. כתוצאה מכך, הפר את חובת תום הלב והאמון כלפי המעסיקים והוביל להגשת המעסיקים בקשה לצו מניעה קבוע המחייב את העובד להימנע ממסירת כל מידע שהגיע לידו במהלך עבודתו. בנוסף, עתרו המעסיקים לחיוב העובד בתשלום פיצויי ללא הוכחת נזק בסך כולל של 300,000 ש"ח.

פסק דין

המעסיקים טענו כי בעת קיום מערכת יחסי עבודה, גילה העובד התכתבויות מיילים לצדדים שלישיים וחתם העובד על תצהיר בפני עו"ד בו הוא מפרט אירועים שהתרחשו לטענתו במהלך טיפול בתיק לקוח של המעסיקים וזאת תוך שהעובד מפר את התחייבויותיו בחוזה העסקה ומבלי לקבל אישור מהמעסיקים לפעולותיו. חתימה על התצהיר וגילוי מידע של  תכתובת אימיילים גרמו עוול למעסיקים ולכן נתבע העובד בגין העוולות הבאות: הוצאת לשון הרע – עקב הדברים שנכתבו בתצהיר העובד. פגיעה בפרטיות – עקב הפרת חובת הסודיות שנקבעה בסכם העבודה ואליה הסכים העובד. רשלנות חמורה של העובד בפעולתו עת חתם על התצהיר ולא מנע ניגוד עניינים ושמירה על סודיות. הפרת התחייבות חוזית לשמור על סודיות בעצם עבודתו אצל המעסיקים.

מנגד, העובד הגיש תביעה שכנגד וטען כי המעסיקים התרשלו כלפיו ונהגו בחוסר זהירות בכך שהורו לו לבצע פעולות בלתי חוקיות לטענתו. כתוצאה מהתרשלות המעסיקים הוא נאלץ להתפטר מעבודתו, לא יכל לסיים את לימודי ראיית החשבון ולא לגשת למבחני המועצה. העובד טען לנזק של אובדן הכנסה לתקופה בת שנתיים. כמו כן, טען העובד כי נגרם לו נזק נפשי וסבל רב כתוצאה מהמהלכים המשפטיים כנגדו ומסע ההשמצות של המעסיקים כלפיו ופרסום לשון הרע. 

ביה"ד קיבל את התביעה לפיצוי בגין הפרת חובת נאמנות ותום לב וקבע כי העובד הפר התחייבותו בהסכם העבודה לשמירה על סודיות ומניעת ניגוד עניינים בעצם חתימתו על תצהיר בפני צדדים שלישים וכן במסירת תכתובות מדואר אלקטרוני מבלי להיוועץ במעסיקים.  הפיצוי היה נמוך מהסעד הנתבע וזאת עקב התחשבות בהיות העובד מתמחה. התביעה לפיצוי בגין הפרת איסור לשון הרע נדחתה הואיל והלשון בה נקט העובד אינה חד משמעית וכן עמדה לעובד טענת הגנה כי התצהיר שנתן היה לצורך הליך משפטי מכאן שעל פי חוק איסור לשון הרע המדובר בפרסום מותר.

התביעה שכנגד נדחתה הואיל והעובד נמצא חייב כלפי מעסיקתו ולא היא גרמה לנזקים לעובד. ביה"ד קבע כי עובד המפר את חובותיו אינו זכאי לפיצויים כלשהם. בנוסף, העובד התפטר ולכן אינו זכאי לפיצוי בגין אובדן הכנסה. לעניין פיצוי בגין איסור לשון הרע נמצא כי דין התביעה להידחות הואיל והעובד לא פירט את האמירות המבססות עוולת לשון הרע ואף לא פורטו יסודות עובדתיים של העילה ולכן לא ניתן להתגונן אלא להכחיש כפי שאכן נעשה.

לסיכום, התביעה העיקרית התקבלה  והעובד נדרש לשלם פיצויים בסך 50,000 ש"ח למעסיקים עקב הפרת חובת הנאמנות ותום הלב כמו גם הפרת הסכם סודיות ומניעת ניגוד עניינים. בנוסף, ניתן צו האוסר על העובד למסור כל מידע שהגיע אליו במהלך עבודתו אצל המעסיקים לרבות התיק לקוח אשר היווה את מקור תביעה דנן.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.