עובד נדרש לפצות את מעסיקו ב- 50,000 ש"ח בשל הפרת חובת הנאמנות, הפרת הסכם סודיות והפרת התחייבותו למניעת ניגוד עניינים
העובדות
יאיר חינה (להלן: "העובד") הועסק כמתמחה במשרד רו"ח נבון ויספלד (להלן: "המעסיקים"). בחוזה העבודה התחייב העובד לסעיף שמירה על סודיות ומניעת ניגוד עניינים. במהלך יחסי העבודה, העובד העביר אימיילים מתיבת הדואר של המעסיקים הקשורים ללקוח שלה לידי צדדים שלישיים. כתוצאה מכך, הפר את חובת תום הלב והאמון כלפי המעסיקים והוביל להגשת המעסיקים בקשה לצו מניעה קבוע המחייב את העובד להימנע ממסירת כל מידע שהגיע לידו במהלך עבודתו. בנוסף, עתרו המעסיקים לחיוב העובד בתשלום פיצויי ללא הוכחת נזק בסך כולל של 300,000 ש"ח.
פסק דין
המעסיקים טענו כי בעת קיום מערכת יחסי עבודה, גילה העובד התכתבויות מיילים לצדדים שלישיים וחתם העובד על תצהיר בפני עו"ד בו הוא מפרט אירועים שהתרחשו לטענתו במהלך טיפול בתיק לקוח של המעסיקים וזאת תוך שהעובד מפר את התחייבויותיו בחוזה העסקה ומבלי לקבל אישור מהמעסיקים לפעולותיו. חתימה על התצהיר וגילוי מידע של תכתובת אימיילים גרמו עוול למעסיקים ולכן נתבע העובד בגין העוולות הבאות: הוצאת לשון הרע – עקב הדברים שנכתבו בתצהיר העובד. פגיעה בפרטיות – עקב הפרת חובת הסודיות שנקבעה בסכם העבודה ואליה הסכים העובד. רשלנות חמורה של העובד בפעולתו עת חתם על התצהיר ולא מנע ניגוד עניינים ושמירה על סודיות. הפרת התחייבות חוזית לשמור על סודיות בעצם עבודתו אצל המעסיקים.
מנגד, העובד הגיש תביעה שכנגד וטען כי המעסיקים התרשלו כלפיו ונהגו בחוסר זהירות בכך שהורו לו לבצע פעולות בלתי חוקיות לטענתו. כתוצאה מהתרשלות המעסיקים הוא נאלץ להתפטר מעבודתו, לא יכל לסיים את לימודי ראיית החשבון ולא לגשת למבחני המועצה. העובד טען לנזק של אובדן הכנסה לתקופה בת שנתיים. כמו כן, טען העובד כי נגרם לו נזק נפשי וסבל רב כתוצאה מהמהלכים המשפטיים כנגדו ומסע ההשמצות של המעסיקים כלפיו ופרסום לשון הרע.
ביה"ד קיבל את התביעה לפיצוי בגין הפרת חובת נאמנות ותום לב וקבע כי העובד הפר התחייבותו בהסכם העבודה לשמירה על סודיות ומניעת ניגוד עניינים בעצם חתימתו על תצהיר בפני צדדים שלישים וכן במסירת תכתובות מדואר אלקטרוני מבלי להיוועץ במעסיקים. הפיצוי היה נמוך מהסעד הנתבע וזאת עקב התחשבות בהיות העובד מתמחה. התביעה לפיצוי בגין הפרת איסור לשון הרע נדחתה הואיל והלשון בה נקט העובד אינה חד משמעית וכן עמדה לעובד טענת הגנה כי התצהיר שנתן היה לצורך הליך משפטי מכאן שעל פי חוק איסור לשון הרע המדובר בפרסום מותר.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התביעה שכנגד נדחתה הואיל והעובד נמצא חייב כלפי מעסיקתו ולא היא גרמה לנזקים לעובד. ביה"ד קבע כי עובד המפר את חובותיו אינו זכאי לפיצויים כלשהם. בנוסף, העובד התפטר ולכן אינו זכאי לפיצוי בגין אובדן הכנסה. לעניין פיצוי בגין איסור לשון הרע נמצא כי דין התביעה להידחות הואיל והעובד לא פירט את האמירות המבססות עוולת לשון הרע ואף לא פורטו יסודות עובדתיים של העילה ולכן לא ניתן להתגונן אלא להכחיש כפי שאכן נעשה.
לסיכום, התביעה העיקרית התקבלה והעובד נדרש לשלם פיצויים בסך 50,000 ש"ח למעסיקים עקב הפרת חובת הנאמנות ותום הלב כמו גם הפרת הסכם סודיות ומניעת ניגוד עניינים. בנוסף, ניתן צו האוסר על העובד למסור כל מידע שהגיע אליו במהלך עבודתו אצל המעסיקים לרבות התיק לקוח אשר היווה את מקור תביעה דנן.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.42% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
