בעקבות חקירת מינהל ההסדרה והאכיפה - קנס בסך של מיליון שקל למנהל חברות שמירה, אבטחה וניקיון

בעקבות חקירת מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה, בית הדין האזורי לעבודה הרשיע מנהל חברות שמירה, אבטחה וניקיון בעבירות על חוקי עבודה, לרבות אי תשלום שכר מינימום, אי העברת ניכויים מהשכר ופיטורי אישה בחופשת לידה. בית הדין קנס את המורשע בסך של מיליון שקלים או עשרה חודשי מאסר תמורתו, וכן הטיל התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירות למשך 3 שנים. – חוזר משרד הכלכלה.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

בעקבות חקירת מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה: בית הדין האזורי לעבודה הרשיע מנהל חברות שמירה, אבטחה וניקיון בעבירות על חוקי עבודה וגזר עליו קנס עונשי בסך של מיליון שקל. 

כב' השופט דורי ספיבק שופט, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, הרשיע את מרדכי (מוטי) שחם מנהל החברות "כוח עוצמה" ו"תנופה" וחברות אחרות, בעבירות על הוראות חוקי עבודה, לרבות אי תשלום שכר מינימום, אי העברת ניכויים מהשכר ופיטורי אישה בחופשת לידה. בית הדין קנס את המורשע בסך של מיליון שקלים או עשרה חודשי מאסר תמורתו, וכן הטיל התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירות למשך 3 שנים.

בעקבות קבלת תלונות רבות  של עובדי שמירה, אבטחה וניקיון שעבדו בחברות שנהל הנאשם, לאספקת שירותי אבטחה ניקיון ושמירה בכל רחבי הארץ, החל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה לחקור חשדות אלו, כאשר במסגרת החקירה התגלו ראיות לביצוע עבירות שונות על הוראות חוקי העבודה. בין היתר התגלה כי הנאשם מנהל אשכול של חברות מבלי שהיה המנהל או הבעלים הרשום של החברות וכי לעובדים מונפקים תלושים בכל חודש מחברה אחרת, שהנאשם ניהל בפועל.

בהמשך לכך, הוגשו שישה כתבי אישום לבתי הדין האזוריים לעבודה באמצעות התובעת עוה"ד רנין יעקוב-מנסור מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה, מהם עולה, בין השאר, כי הנאשם היה המנהל הפעיל בחברות השונות אשר העסיקו עובדים רבים תוך הפרת הוראות חוקי עבודה וכי הוא הפר את חובת הפיקוח המוטלת על נושא משרה בחברה למנוע ביצוע עבירות כאמור באותן חברות. כל החברות שנוהלו ע"י הנאשם הורשעו בהליך זה מכבר.

לאחר שהודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון בכל העבירות נשוא ששת כתבי האישום, הרשיע ביה"ד את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו כאמור באישומים אלו, וכל כתבי האישום צורפו לתיק שהתנהל בתל אביב בפני כב' השופט ספיבק.  לאחר טיעון פתוח לעונש גזר כב' בית הדין על הנאשם קנס בסך של 1,000,000 ₪ או עשרה חודשי מאסר תמורתו וכן התחייבות להימנע מביצוע העבירות למשך שלוש שנים. בין יתר השיקולים שנלקחו בחשבון על ידי כב' בית הדין עת גזירת העונש, ציין ביה"ד את סירובו של הנאשם לשתף פעולה לאורך כל ההליכים כאשר התנהלותו מעידה על זלזול והתחמקות מהדין כמו כן העניק בית הדין משקל לכך שהנאשם לא נטל אחריות על מעשיו ולא היטיב דרכיו וממשיך בהתנהלותו המקפחת למעשה כמעט עד היום.

יפה סולימני, מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, ברכה על הפסיקה, וציינה כי לאכיפת חוקי העבודה חשיבות חברתית רחבה. "כפי שראינו בגזר דין זה, שמירה על חוקי העבודה מקנה לעובדים ולעובדות הגנה על שכרם, על ביטחונם הסוציאלי לשנות זקנתם, ועל זכותם לשוויון ולכבוד".

מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה אוכף במלוא העוצמה עבירות על חוקים הפוגעים בערכים אלו, ושואף להטיל עונשים כבדים ומרתיעים למי שמפר אותם.

עו"ד אנט שקורי פליישמן, מנהלת מחלקה בכירה במשרד הכלכלה, מברכת על פסק דין זה וסבורה כי מטרת חוקי העבודה הסוציאליים להגן על העובדים ולשמור על זכויותיהם ופסיקה זו תורמת להרתעה ומניעה של הפרת הוראות החוק על ידי השתת קנסות עונשים גבוהים על מפרי חוק ובכך הופכים את ביצוע העבירה לבלתי כדאית.

קיראו עוד ב"בארץ"

עו"ד יובל אברהם, ממונה בתביעה ומ"מ התובעת הראשית במשרד הכלכלה; מברך על הפסיקה המשמעותית והמרתיעה שניתנה בתיק זה, ומציין כי היא עולה בקנה אחד עם תכליתם של חוקי העבודה הסוציאליים הקובעים הוראות שמטרתן להגן ולשמור על זכויות העובדים. משרד הכלכלה נחוש לנקוט בכל ההליכים הדרושים כנגד מעסיקים ונושאי משרה בתאגיד, אשר יימצאו מפרים הוראות חוקי העבודה. במקרים של פגיעה בזכויות המוגנות לפי החוק, ובייחוד במקרים של ניסיון לקפח זכויות עובדים, יהיו המעסיקים ונושאי המשרה צפויים לאכיפה מוגברת ולענישה הולמת.

 

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.27%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.