בעקבות חקירת מינהל ההסדרה והאכיפה - קנס בסך של מיליון שקל למנהל חברות שמירה, אבטחה וניקיון
בעקבות חקירת מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה, בית הדין האזורי לעבודה הרשיע מנהל חברות שמירה, אבטחה וניקיון בעבירות על חוקי עבודה, לרבות אי תשלום שכר מינימום, אי העברת ניכויים מהשכר ופיטורי אישה בחופשת לידה. בית הדין קנס את המורשע בסך של מיליון שקלים או עשרה חודשי מאסר תמורתו, וכן הטיל התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירות למשך 3 שנים. – חוזר משרד הכלכלה.
חשבים בעקבות חקירת מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה: בית הדין האזורי לעבודה הרשיע מנהל חברות שמירה, אבטחה וניקיון בעבירות על חוקי עבודה וגזר עליו קנס עונשי בסך של מיליון שקל.
כב' השופט דורי ספיבק שופט, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, הרשיע את מרדכי (מוטי) שחם מנהל החברות "כוח עוצמה" ו"תנופה" וחברות אחרות, בעבירות על הוראות חוקי עבודה, לרבות אי תשלום שכר מינימום, אי העברת ניכויים מהשכר ופיטורי אישה בחופשת לידה. בית הדין קנס את המורשע בסך של מיליון שקלים או עשרה חודשי מאסר תמורתו, וכן הטיל התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירות למשך 3 שנים.
בעקבות קבלת תלונות רבות של עובדי שמירה, אבטחה וניקיון שעבדו בחברות שנהל הנאשם, לאספקת שירותי אבטחה ניקיון ושמירה בכל רחבי הארץ, החל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה לחקור חשדות אלו, כאשר במסגרת החקירה התגלו ראיות לביצוע עבירות שונות על הוראות חוקי העבודה. בין היתר התגלה כי הנאשם מנהל אשכול של חברות מבלי שהיה המנהל או הבעלים הרשום של החברות וכי לעובדים מונפקים תלושים בכל חודש מחברה אחרת, שהנאשם ניהל בפועל.
בהמשך לכך, הוגשו שישה כתבי אישום לבתי הדין האזוריים לעבודה באמצעות התובעת עוה"ד רנין יעקוב-מנסור מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה, מהם עולה, בין השאר, כי הנאשם היה המנהל הפעיל בחברות השונות אשר העסיקו עובדים רבים תוך הפרת הוראות חוקי עבודה וכי הוא הפר את חובת הפיקוח המוטלת על נושא משרה בחברה למנוע ביצוע עבירות כאמור באותן חברות. כל החברות שנוהלו ע"י הנאשם הורשעו בהליך זה מכבר.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון בכל העבירות נשוא ששת כתבי האישום, הרשיע ביה"ד את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו כאמור באישומים אלו, וכל כתבי האישום צורפו לתיק שהתנהל בתל אביב בפני כב' השופט ספיבק. לאחר טיעון פתוח לעונש גזר כב' בית הדין על הנאשם קנס בסך של 1,000,000 ₪ או עשרה חודשי מאסר תמורתו וכן התחייבות להימנע מביצוע העבירות למשך שלוש שנים. בין יתר השיקולים שנלקחו בחשבון על ידי כב' בית הדין עת גזירת העונש, ציין ביה"ד את סירובו של הנאשם לשתף פעולה לאורך כל ההליכים כאשר התנהלותו מעידה על זלזול והתחמקות מהדין כמו כן העניק בית הדין משקל לכך שהנאשם לא נטל אחריות על מעשיו ולא היטיב דרכיו וממשיך בהתנהלותו המקפחת למעשה כמעט עד היום.
יפה סולימני, מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, ברכה על הפסיקה, וציינה כי לאכיפת חוקי העבודה חשיבות חברתית רחבה. "כפי שראינו בגזר דין זה, שמירה על חוקי העבודה מקנה לעובדים ולעובדות הגנה על שכרם, על ביטחונם הסוציאלי לשנות זקנתם, ועל זכותם לשוויון ולכבוד".
מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה אוכף במלוא העוצמה עבירות על חוקים הפוגעים בערכים אלו, ושואף להטיל עונשים כבדים ומרתיעים למי שמפר אותם.
עו"ד אנט שקורי פליישמן, מנהלת מחלקה בכירה במשרד הכלכלה, מברכת על פסק דין זה וסבורה כי מטרת חוקי העבודה הסוציאליים להגן על העובדים ולשמור על זכויותיהם ופסיקה זו תורמת להרתעה ומניעה של הפרת הוראות החוק על ידי השתת קנסות עונשים גבוהים על מפרי חוק ובכך הופכים את ביצוע העבירה לבלתי כדאית.
- לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
- עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי...
עו"ד יובל אברהם, ממונה בתביעה ומ"מ התובעת הראשית במשרד הכלכלה; מברך על הפסיקה המשמעותית והמרתיעה שניתנה בתיק זה, ומציין כי היא עולה בקנה אחד עם תכליתם של חוקי העבודה הסוציאליים הקובעים הוראות שמטרתן להגן ולשמור על זכויות העובדים. משרד הכלכלה נחוש לנקוט בכל ההליכים הדרושים כנגד מעסיקים ונושאי משרה בתאגיד, אשר יימצאו מפרים הוראות חוקי העבודה. במקרים של פגיעה בזכויות המוגנות לפי החוק, ובייחוד במקרים של ניסיון לקפח זכויות עובדים, יהיו המעסיקים ונושאי המשרה צפויים לאכיפה מוגברת ולענישה הולמת.
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
