תקציר הצעת החוק להשגת יעדי תקציב לשנים 2016-2015, לפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית
מאת: רו"ח אליק גנדלמן
לפניכם תקציר הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית להשגת יעדי התקציב לשנים 2016-2015 כפי שהוגש לקריאה שנייה ושלישית. חשוב לציין שהחוק עדיין לא פורסם ברשומות. הבאנו את עיקרי השינויים המהותיים מתוך פרק המסים.
יש לשים לב לפרסום הרשמי שיתפרסם רק לאחר אישור החוק באופן סופי.- כדי לקדם בנייה ביישובי מיעוטים, תינתן לרוכש קרקעות שעסקאות קודמות בהן לא דווחו ולא שולמו בגינן מסים (מס שבח, מס רכישה, מס רכוש) אפשרות לרשום אותן על שמו. לא יבוטלו חובות מס בגין עסקאות קודמות באותן קרקעות, שלא דווחו.
- במכירת קרקע שנרכשה לפני שנת 7.11.2001 חייב חלק מהשבח במס שולי. בתקופת הוראת שעה (2018-2016) ניתן יהיה למכור קרקע (או לבצע עסקת קומבינציה) שקיימת לגביה תכנית לבניית שמונה דירות מגורים לפחות, כך שהחלק שאמור להיות חייב במס שולי יהיה חייב במס בשיעור של עד 25%. בסעיף יש מגבלות שונות (מספר הדירות שניתן לבנות על הקרקע, מועד סיום הבנייה וכו').
- תקרת המשכורת להפרשה לקצבה לעובד שכיר תקטן מארבע פעמים השכר הממוצע במשק ל-2.5 פעמים השכר הממוצע, כך גם לגבי תקרת ההכנסה להפרשה לאובדן כושר עבודה.
- תהיה חובה להגיש דוחות מקוונים כגון דוח שנתי של חברה, רווח הון והצהרת הון. שר האוצר יוסמך לקבוע כללים בדבר הגשת דוחות וטפסים נוספים בצורה מקוונת, אף ללא הגשת דוח מודפס. השר יהיה רשאי לחייב בהגשת דוחות וטפסים מקוונים במע"מ, בלו, מס קנייה ומיסוי מקרקעין.
- התקופה שתינתן לפקיד שומה לבדיקת דוח תהיה ארבע שנים במקום שלוש שנים. תבוטל השנה הנוספת שהיה ניתן לקבל באישור המנהל. כך גם לגבי שומת ניכויים. תתווסף עוד שנה לתקופת דיון בהשגה.
- ניתן לערוך שומה חלקית (לגבי נושאים מסוימים) ולהמשיך את הדיון לגבי נושאים אחרים.
- אשתו של אלמן שנישא בשנית תהיה זכאית לנקודות זיכוי בגין ילדיו של האלמן מנישואים קודמים. גבר שנישא לאלמנה עם פעוטות מנישואיה הקודמים יהיה זכאי לנקודות זיכוי בגינם.
- יחולו שינויים בקצבאות ילדים וייפתח חיסכון ארוך טווח לילד.
- מעסיקים ומשלמי פנסיה מוקדמת ידווחו באופן מקוון למוסד לביטוח לאומי על עובדים ומקבלי פנסיה פעמיים בשנה: עד 18 ביולי – לגבי חודשים ינואר-יוני, עד 18 בינואר – לגבי חודשים יולי-דצמבר. זאת נוסף על דיווח טופס 126 שנתי.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג
הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום
נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי
חוקי משרד הבריאות.
הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.
מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי.
מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.
המקרה
הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180
יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.