תקציר הצעת החוק להשגת יעדי תקציב לשנים 2016-2015, לפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית
מאת: רו"ח אליק גנדלמן
לפניכם תקציר הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית להשגת יעדי התקציב לשנים 2016-2015 כפי שהוגש לקריאה שנייה ושלישית. חשוב לציין שהחוק עדיין לא פורסם ברשומות. הבאנו את עיקרי השינויים המהותיים מתוך פרק המסים.
יש לשים לב לפרסום הרשמי שיתפרסם רק לאחר אישור החוק באופן סופי.
חשבים - כדי לקדם בנייה ביישובי מיעוטים, תינתן לרוכש קרקעות שעסקאות קודמות בהן לא דווחו ולא שולמו בגינן מסים (מס שבח, מס רכישה, מס רכוש) אפשרות לרשום אותן על שמו. לא יבוטלו חובות מס בגין עסקאות קודמות באותן קרקעות, שלא דווחו.
- במכירת קרקע שנרכשה לפני שנת 7.11.2001 חייב חלק מהשבח במס שולי. בתקופת הוראת שעה (2018-2016) ניתן יהיה למכור קרקע (או לבצע עסקת קומבינציה) שקיימת לגביה תכנית לבניית שמונה דירות מגורים לפחות, כך שהחלק שאמור להיות חייב במס שולי יהיה חייב במס בשיעור של עד 25%. בסעיף יש מגבלות שונות (מספר הדירות שניתן לבנות על הקרקע, מועד סיום הבנייה וכו').
- תקרת המשכורת להפרשה לקצבה לעובד שכיר תקטן מארבע פעמים השכר הממוצע במשק ל-2.5 פעמים השכר הממוצע, כך גם לגבי תקרת ההכנסה להפרשה לאובדן כושר עבודה.
- תהיה חובה להגיש דוחות מקוונים כגון דוח שנתי של חברה, רווח הון והצהרת הון. שר האוצר יוסמך לקבוע כללים בדבר הגשת דוחות וטפסים נוספים בצורה מקוונת, אף ללא הגשת דוח מודפס. השר יהיה רשאי לחייב בהגשת דוחות וטפסים מקוונים במע"מ, בלו, מס קנייה ומיסוי מקרקעין.
- התקופה שתינתן לפקיד שומה לבדיקת דוח תהיה ארבע שנים במקום שלוש שנים. תבוטל השנה הנוספת שהיה ניתן לקבל באישור המנהל. כך גם לגבי שומת ניכויים. תתווסף עוד שנה לתקופת דיון בהשגה.
- ניתן לערוך שומה חלקית (לגבי נושאים מסוימים) ולהמשיך את הדיון לגבי נושאים אחרים.
- אשתו של אלמן שנישא בשנית תהיה זכאית לנקודות זיכוי בגין ילדיו של האלמן מנישואים קודמים. גבר שנישא לאלמנה עם פעוטות מנישואיה הקודמים יהיה זכאי לנקודות זיכוי בגינם.
- יחולו שינויים בקצבאות ילדים וייפתח חיסכון ארוך טווח לילד.
- מעסיקים ומשלמי פנסיה מוקדמת ידווחו באופן מקוון למוסד לביטוח לאומי על עובדים ומקבלי פנסיה פעמיים בשנה: עד 18 ביולי – לגבי חודשים ינואר-יוני, עד 18 בינואר – לגבי חודשים יולי-דצמבר. זאת נוסף על דיווח טופס 126 שנתי.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.25% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
