ניהול פנקס חופשה שנתית יכול להתנהל גם באמצעים אחרים שהמעסיק מחויב לנהל מכוח חוק

תקציר ע"פ 14802-03-14 דינמיקה שירותים 1990 בע"מ נגד מדינת ישראל, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, ניתן ב- 13.4.2015 – פסק דין מאת עו"ד דנה פרייס.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

דינמיקה שירותים 1990 בע"מ (להלן: "המעסיקה") הינה חברה המספקת שירותי ניקיון אשר בתקופה האמורה בכתב האישום העסיקה עשר עובדות לשם אספקת שירותים למעון נכים בנתניה.

בעקבות ביקורת של מדינת ישראל (להלן: "המדינה") שנערכה במהלך שנת 2007 ותחילת שנת 2008 הוטל על המעסיקה קנס מנהלי בגין אי מסירת הודעה לעובד, המעסיקה הכחישה את המיוחס לה וביקשה להישפט ומכאן כתב האישום.

המעסיקה הואשמה בגין אי מסירת הודעה לעובד, אי מתן חופשה שנתית ותשלומה וכן בגין אי ניהול פנקס חופשה שנתית המעסיקה.

בית הדין האזורי לעבודה זיכה בצורה חלקית את המעסיקה בגין אי מסירת הודעה לעובד ביחס לשמונה עובדות מתוך העשרה שבגינן היא הואשמה והרשיע אותה בגין אי מסירת הודעה לעובד בגין שתי עובדות שכן העידו.

כמו כן, בית הדין זיכה את המעסיקה ומנהלה בגין העבירות של אי מתן חופשה שנתית.

עם זאת, בית הדין הרשיע את המעסיקה בעבירה של אי ניהול פנקס חופשה שנתית והטיל עליה קנס בסך של 35,000 ש"ח ומכאן הערעור.

פסק הדין

קיראו עוד ב"בארץ"

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי ישנה חובה לבצע רישום חופשה שנתית לכל עובד באשר הוא, בין אם הוא זכאי לחופש ובין אם לאו.

יחד עם זאת, בית הדין הבחין בין פרטים שיש לרשום מתחילת עבודתו של העובד להבדיל מפרטים אשר יכולים להירשם במועד מימוש החופשה ו/או פדיונם  לפי המוקדם מבינהם.

עוד נקבע, כי עצם חובת הרישום אינה חייבת להיות בפנקס אלא יכולה להיות מרוכזת בכרטיסיה ו/או בכל רישום סדיר אחר כגון: פנקסי שכר ותלושי שכר.

בית הדין זיכה את המעסיקה מעבירה של אי ניהול פנקס חופשה שנתית בעקבות אי עמידתה של המדינה על הרשעת המעסיקה וכן כי לא היה ניתן לדעת מן הרישום בתלושי השכר מתי נוצלו ימי החופשה ו/או האם אכן נעשה רישום של מועדי החופשה בהתאם למסמכים שהוגשו והומצאו למדינה.

לעניין אי מסירת הודעה לעובד נקבע, כי בית הדין לא התרשם שהעובדה שהעובדת לא תבעה במסגרת אזרחית ו/או קשיי שפה היוו פגמים שהצדיקו את התערבותו של בית הדין הארצי לעבודה בפסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה ולדעתו עצם העובדה כי שתי העובדות חתמו על טופס 101 אין בה כדי ללמד שבאותו מועד נמסר להן טופס הודעה לעובד.

לפיכך נקבע, כי יש להשאיר את פסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה על כנה ולהרשיעה באי מסירת הודעה לעובד בגין שתי עובדות בלבד ולגבי שאר העובדות אשר בגינן לא הובאו ראיות יש לזכותה.

לעניין טענת המעסיקה למחדל בחקירה נקבע, כי יש להבחין בין מחדל חקירה שלא ניתן לרפאו כמו גם לחוסר הראייתי שיצר ולפגיעה שנגרמה הגינו להגנת הנאשם לבין מחדל חקירתי אשר ניתן למזער את השפעתו ולצמצמה ונקבע, כי המעסיקה לא הוכיחה כי עקב רשלנות המדינה אבדה ראייה בעלת פוטנציאל מזכה ובנסיבות אלו משבית הדין שוכנע מעדויותיה של שתי העובדות כי לא נמסר להן טופס הודעה לעובד הרי שאין במחדל החקירה האמור לכרסם בראיות התביעה או אף כדי ליצור ספק סביר שמא נמסרו ההודעות הנטענות לעובדות שהעידו.

לאור האמור לעיל, בית הדין דחה את ערעור המעסיקה בדבר הרשעתה בעבירה של אי מסירת הודעה לעובד ביחס לשתי העובדות אלא שבפתח הדיון נשמעו לראשונה טענות של הגנה מן הצדק אשר לא נשמעו קודם והצריכו בירור עובדתי אשר לא ניתן היה לבצע במסגרת הערעור. לפיכך, טענת המעסיקה הוחזרה לבית הדין האזורי לעבודה באישור המדינה לצורך בחינת הטענות לגופו של עניין. 

 

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.