זמן שהותו של עובד בשטח המפעל אינו בהכרח הזמן בו הוא עומד לרשות העבודה, ועל כן אינו בהכרח שעות עבודה
תקציר סע"ש 47756-02-13 . יעקב זמסקי 2. פיבוברוב איוון 3. ולדימיר גיטין נגד תבניות כל בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, ניתן ב- 29.1.2015 – פסק דין מאת עו"ד דנה להב.
העובדות
התובעים (להלן: "העובדים"), עבדו בנתבעת (להלן: "המעסיקה") בתקופות שונות.
לאחר שסיימו לעבוד, הגישו תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות. העובדים טענו, כי הם זכאים להפרשי שכר הנובעים, בין היתר, מכך שהמעסיקה ניכתה שלא כדין שכר עבור הפסקות, שכן בזמן ההפסקה היו מצויים בשטח המפעל, עמדו לרשות המעסיקה, ומעת לעת אף נקראו בזמן ההפסקה לביצוע עבודה. עוד טענו, כי המעסיקה בחרה לעגל את זמני עבודתם, כאשר למרות שהגיעו לעבודתם בשעה 6:45 על מנת ללבוש את בגדי העבודה שהיו מאוחסנים במפעל ולהתארגן לקראת יום העבודה, חישבה את תחילת יום עבודתם מהשעה 7:00 ולפיכך זכאים הם לשכר גם בעבור 15 הדקות האמורות. עוד תבעו העובדים תשלום בגין שעות נוספות.
המעסיקה טענה, כי מתכונת העסקתם של העובדים הייתה חמישה ימים בשבוע, וככל שעבדו מעבר ל-9 שעות עבודה בפועל ליום (ללא הפסקה) קיבלו תשלום שעות נוספות. עוד טענה, כי ההפסקות שניתנו לעובדים אינן בגדר זמן עבודה, שכן בזמן זה היו רשאים לעשות כרצונם, לרבות לצאת מן המפעל, כך שבפועל לא עמדו לרשות העבודה. לטענתה, העובדים מעולם לא נדרשו להישאר במקום העבודה, וגם אם לעיתים נדירות נדרשו לבצע משימה בעת ההפסקה, קיבלו את הפסקתם לאחר מכן. עוד טענה, כי מעולם לא דרשה מהעובדים להגיע רבע שעה לפני תחילת העבודה על מנת להתארגן, והעובדים עשו כן על חשבון זמן העבודה, אף על פי שנדרשו להגיע כשהם לבושים ומוכנים. למרות זאת לא הפחיתה להם זמן זה משכרם והעובדים אף קיבלו תשלום שעות מעבר למגיע להם. לטענת המעסיקה העובדים אינם זכאים לתשלום בעד שעות נוספות ולא זו בלבד שאינה חייבת לעובדים מאום, הרי שהעובדים חייבים לה בשל שכר ביתר שקיבלו.
פסק הדין
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביה"ד קבע, כי ההכרעה בשאלה אם פרק הזמן שבו שהה העובד ב'הפסקה' הוא חלק משעות עבודתו, תלויה בנסיבות כל מקרה ומקרה. שעות העבודה לצורך יום עבודה אינן בהכרח כשעות העבודה לצורך הפסקה. בשעות שאינן שעות עבודה רגילות, חופשי העובד לעשות כרצונו בלי להיות בקרבת המפעל או להיות מוכן לחזור למפעל. אחד המאפיינים של זמן הפסקה הינו האם רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד והיותו חופשי לעשות כרצונו בזמן זה, כאשר המעסיק אדיש לנוכחותו או לאי נוכחותו במקום העובדה, וכן האם נוכחות של העובד היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו. כן יש לבחון האם המעסיק דרש מהעובד להישאר במקום העבודה בזמן ההפסקה.
נקבע, כי במקרה דנן העובדים שהו בהפסקה כהגדרתה בחוק משך 40 דקות מדי יום, אשר אינה בגדר שעות עבודה, אלא שלטענת העובדים עמדו הם בזמן זה לרשות העבודה. טענתם זו של העובדים לא הוכחה. בעדותם הודו העובדים כי למעשה בזמן ההפסקה שהו בחדר האוכל ולא ליד מכונות המפעל. נקבע, כי העובדים שהו בזמן ההפסקה בחדר האוכל ולא ליד מכונות המפעל וכי לא היה כל הכרח כי יישארו בזמן ההפסקה בשטח המפעל. עצם העובדה, כי העובדים אכלו בחדר האוכל, שנמצא בשטח המפעל, אין בכך בלבד כדי להצביע על כך, כי זמן זה הינו זמן עבודה, ולמעשה הם היו רשאים לעשות כרצונם, ואף לצאת משטח המפעל, אך מבחירה לא עשו כן. לאור כל האמור לעיל, יש לראות את 40 הדקות בהם שהו העובדים בהפסקה, כזמן הפסקה שאין הם זכאים בגינו לשכר עבודה.
באשר להפסקות בנות 10 דקות נקבע, כי המדובר בהפסקות "קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואוויר", ואשר הינן בגדר שעות עבודה. לאור האמור לעיל נקבע, כי יש לראות בדקות אשר קוזזו משעות עבודתם של העובדים מידי יום בגין הפסקה, כשעות עבודה בגינן הם זכאים לשכר עבודה, ומאחר שהמדובר בזמן עבודה שהינו לאחר 9 שעות עבודה רגילות, זכאים הם לשכר בגין 20 הדקות בשיעור של 125%.
- בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג
- ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי...
עוד קבע ביה"ד, כי זמן שהותו של עובד בשטח המפעל אינו בהכרח הזמן בו הוא עומד לרשות העבודה, ועל כן אינו בהכרח שעות עבודה. לפיכך, גם אם הקדימו העובדים והגיעו מספר דקות לפני שעת תחילת המשמרת ושהו במקום העבודה, הרי שבזמן זה לא עמדו לרשות העבודה, על פי עדותם שלהם, ולפיכך אין הם זכאים לשכר בגין זמן זה.
בנוסף, קיבל ביה"ד את טענת העובדים לזכאות לתשלום יום בחירה מידי שנה, וקבע, כי המעסיקה תשלם 7 ימי בחירה לכל אחד. עוד קבע, כי העובדים זכאים לתוספת וותק בשיעור של 0.5% מהשכר המשולב, עבור כל שנת וותק ממועד תחילת עבודתם. בנוסף, דחה ביה"ד את טענת העובדים לתשלום גמול בעד 15 שעות נוספות בשבוע ו-60 שעות נוספות בחודש, וכן דחה את טענתם לתשלום תוספת העלאה בדרגה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג
הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום
נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי
חוקי משרד הבריאות.
הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.
מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי.
מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.
המקרה
הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180
יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.