מורה בישראל מרוויח 37% פחות מהממוצע ב-OECD - היכן מרוויחים הכי הרבה?
בישראל מאוד קשה להשתכר מהוראה, וכשמשווים את השכר של מורי ישראל מול מדינות אחרות ב-OECD המצב עגום הרבה יותר - מבדיקה שנעשתה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שכרם של עובדי הוראה בכל שלבי החינוך בישראל עמד על כ-31,000 דולר בממוצע במונחי שווי כוח הקנייה (PPP) ב-2012, לעומת כ-42,500 בממוצע במדינות ה-OECD, פער של כ-37%.
שכרם של עובדי הוראה בתחילת הקריירה (גילי 34-25) בישראל עמד בממוצע על כ-20,000 דולר (PPP), לעומת כ-37,000 דולר במדינות ה-OECD, פער של כ-83%.
מבין כלל מדינות ה-OECD, הפער הגדול ביותר בהבדלי השכר בין עובדי הוראה בשיא הקריירה (גילאי 54-65) לבין עובדי הוראה בתחילת הקרייה (גילאי 25-34) נמצא בישראל - בין 87% בחינוך הקדם יסודי ל-109% בחטיבות העליונות. בכלל מדינות ה-OECD הבדלי השכר נעים בממוצע בין 31% בחינוך הקדם-יסודי ל-38% בחטיבות העליונות.
הפער הגדול ביותר בהבדלי השכר בין גברים לנשים נמצא בישראל (למעלה מכ-15%, לטובת הגברים) לעומת כלל מדינות ה-OECD (כ-3% בממוצע).
מהנתונים עולה כי הכי כדאי להיות מורה בלוקסמבורג - השכר הממוצע של מורה בתיכון במדינה עומד על כ-105 אלף דולר בשנה, זאת לעומת כ-32.6 אלף דולר בישראל. בדנמרק מרוויחים כ-64 אלף דולר בשנה ואילו בהולנד מרוויחים כ-59 אלף. מנגד, בהונגריה מרוויחים כ-19 אלף דולר בשנה בלבד וביוון כ-24 אלף דולר.
- 2.ממשלת ישראל שווה 57% פחות מממשלה אירופית (ל"ת)צביצ 03/06/2015 22:06הגב לתגובה זו
- 1.הסתדרות המורים הסמרטוט של האוצר... (ל"ת)מתביישת 02/06/2015 15:02הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
