מה הקשר בין כי"ל ומחירי השכירויות בת"א?
ישנה קללה סינית עתיקה: שתחיה בזמנים מעניינים. אין ספק שעל משקיעי מניות האגרו-כימיה עוברים ימים מעניינים, מרתקים ממש. בשבועות האחרונים מגלה המגזר חולשה משמעותית והמשקיעים נאלצים לבחון בעיניים כלות כיצד ההשקעה מתכווצת במהירות.
"מעניינת" גם העובדה כי הנפילות באות דווקא לאחר דוחות כספיים חלומיים של החברות. כיל, לדוגמה, דיווחה על הרבעון החזק בתולדותיה של חברה ישראלית תוך שהיא משאירה עשן לטבע, מלכת השכונה (ולאנליסטים המסקרים אותה). כמדומני שלאחר הדוחות האחרונים של כיל רבים האמינו כי החברה תחזור למסלול העליות החד-כיווני של השנים האחרונות, והנה המניה פותחת את הבוקר נמוכה בכ-10% מהמחיר בו הייתה לפני פרסום הדוחות.
למה זה קורה?
בשביל להבין מדוע מניות הדשנים יורדות, צריך להיזכר מדוע הן עלו.
רעיון ההשקעה היה פשוט, קליט והגיוני. מעמד בינוני במזרח צורך יותר בשר, אתנול צורך יותר תירס וההיצע העולמי פשוט לא עומד בביקוש. זרקו למדורה מלאים נמוכים של סחורות חקלאיות לאחר שנתיים חקלאיות פושרות, דולר חלש וכסף ספקולטיבי גדול וקיבלתם דהירה של הסחורות החקלאיות.
מכאן ההמשך מתבקש: החקלאי מוכר התוצרת במחיר גבוה, מרוויח הרבה כסף ויהיה מוכן לשלם מחירים הולכים ועולים על תשומות הייצור. כל השחקנים בשרשרת הייצור החקלאי עשו את החשבון והעלו מחירי מוצריהם. חברות הזרעים, יצרני המיכון החקלאי, חברות הגנת הצומח ובעלי הקרקעות החקלאיות - כולם נהנו מהבום. אולם חברות הדשנים, ובייחוד אלו החשופות לאשלג, נהנו יותר מכולם. קרטל האשלג ניצל את האחיזה בלקוחות באופן המיטבי ומחיר האשלג ריבע את עצמו ב-2008. ועדיין, החקלאים בעולם הולכים לרשום את 2008 בספר שיאי הרווחים שלהם.
אולם אם ניכנס לנעלי החקלאי נגלה שהעתיד לא נראה כ"כ ורוד לקראת 2009. העלייה החדה במחירי הדשנים שינתה מיסודה את מרכיבי העלויות של החקלאי. ב-2002 הוציא חקלאי התירס הממוצע 35 דולר לאקר על דשנים, או 11.2% מהכנסתו. במחירים הנוכחיים, ב-2009 צפוי חקלאי התירס להוציא כ-220 דולר לאקר על דשנים, כמעט 25% מהכנסתו הצפויה. ב-2008 לשם ההמחשה, הוציא החקלאי 120-160 דולר בלבד על דשנים, ושיעורם מההכנסה עמד על 15%-20% בלבד. ברכישה של דשנים במחירים הנוכחיים מעמיס החקלאי על עצמו סיכון לא פשוט, ומתחת לפני השטח כבר צצים קולות ספקניים בנוגע לעוצמת הביקושים. האמת, נראה שלחקלאי כמעט ואין ברירה אלא להפחית מכמויות השימוש בדשנים.
נרד לשורה התחתונה: נקודת שיווי המשקל לחקלאי התירס הממוצע עלתה ל-4.7 דולר לבושל. ההוצאה הכבדה ביותר שלו, בשונה מהמתווה בעבר, היא ההוצאה על הדשנים. זרקו הפעם למדורה יציאה של כספים משוק הסחורות החקלאיות וירידה במחירם, ואתם מקבלים ירידה בתיאבון לאשלג. מה לעשות, לביקושים יש נטייה מרגיזה להתכווץ כשהמחירים עולים. זה נכון לנדל"ן, לנפט (מתישהו זה אפילו יהיה נכון לגבי מחירי השכירות בת"א), וזה עלול לקרות גם לדשנים.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מעל 2 מיליון נוסעים יעברו בנתב"ג בחגים
רשות שדות התעופה השלימה את ההיערכות לקראת חגי תשרי, שבמהלכם צפויים לעבור במתקני רש"ת כ-2.3 מיליון נוסעים; מתוכם, כ-2.1 מיליון יעברו בנתב"ג, כ-54 אלף בנמל רמון, כ-23 אלף בנמל חיפה וכ-90 אלף במעברי הגבול היבשתיים לירדן ולסיני.
העומס הגדול ביותר צפוי ביום חמישי, 18 בספטמבר, אז צפויים לעבור בנתב"ג כ-100 אלף נוסעים בכ-570 טיסות בינלאומיות, נתון חסר תקדים לתקופה זו. גם ערב ראש השנה, 21 בספטמבר, צפוי להיות עמוס במיוחד, עם תנועה של כ-88 אלף נוסעים. ימי שיא נוספים צפויים גם ב-25 בספטמבר וב-28 בספטמבר, שבהם צפויים לעבור בכל יום כ-92 אלף נוסעים.
בנוסף, הטיסות הייעודיות לאומן, המושכות אלפי מתפללים מדי שנה, יחלו ב-17 בספטמבר ויימשכו עד 21 בחודש.
היעדים המועדפים על הישראלים
הישראלים ממשיכים לבחור ביעדים קרובים וזולים יחסית לצד חופשות ארוכות יותר. בראש רשימת היעדים הפופולריים ניצבים יוון וקפריסין, אחריהם ארצות הברית ואיטליה, והיעד שממשיך לצבור תאוצה הוא איחוד האמירויות, שמציע מגוון טיסות ישירות ועסקאות נופש אטרקטיביות.
חידושים והקלות לנוסעים
כדי להתמודד עם המספרים הגבוהים, רש"ת הפעילה לאחרונה מספר שדרוגים: בטרמינל 3 נפתח מתחם G החדש, הכולל 26 עמדות צ’ק-אין מתקדמות, שמאפשרות לייעל את קליטת הנוסעים. בנוסף, נפתח מתחם נעזרים ייעודי לנוסעים בעלי מוגבלויות, שבו ניתן לבצע את כל הליך הצ’ק-אין ומסירת המזוודות במקום אחד.
בנמל התעופה חיפה הוכנסה לשימוש מכונת CT מתקדמת, שתסייע להאיץ את תהליך הבידוק הביטחוני.
גם במעברי הגבול נערכה רש"ת לעומסים, עם תגבור כוחות והרחבת שעות הפעילות, בעיקר במעבר טאבה לסיני, שם צפויים לעבור כ-65 אלף איש.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, הדגישה כי "חזרתן של חברות התעופה הבינלאומיות וגידול בתנועת הנוסעים הם עדות לחוסנה של ישראל ולחזרת השגרה. ההיערכות המקיפה בחגי תשרי נועדה להבטיח לכלל הנוסעים חוויה בטוחה, נוחה ונעימה".
- ועדת המחירים ממליצה על הפחתת תעריף בסיס במוניות והוספת תוספת לנסיעות ארוכות
- ניסה להבריח סם מסוכן בשווי 5 מיליון שקל ונתפס בנתב״ג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, הוסיף: "אנו עובדים סביב השעון כדי לתת מענה לעומסים. תגברנו את כוח האדם, שיפרנו תהליכים והרחבנו את השירותים בנמלי התעופה ובמעברי הגבול".