שמיר מתחייב: קופת החברה תגדל ב-300 מ' ש' בשבועיים
מאיר שמיר, אשר מחזיק כ-40% מחברת האחזקות מבטח שמיר , כינס היום (א') מסיבת עיתונאים ראשונה, לאחר שהמצגת האחרונה שלו לשוק ההון נערכה בשנת 2005.
הסיבה הרשמית לכינוס הייתה "לגרום לציבור להכיר את החברה", אולם אין ספק כי עיתוי הכינוס לא היה מקרי, במיוחד מאחר והוא נערך כחודשיים בלבד לאחר שנחתם ההסכם לרכישת האחזקות בתנובה (20%) יחד עם קרן אייפקס וימים בודדים אחרי הפרסומים לפיהם החברה במשא ומתן לרכישת כל מניות חברת גילת ביחד עם שותף אמריקאי ששמו טרם פורסם.
שמיר ניצל את הבמה על מנת לסמן מטרות ולהציב יעדים ובין היתר, הצהיר: תוך שבועיים-שלושה נהפוך מחברה שבקופתה כ-700 מיליון שקל, לחברה בעלת הון עצמי של 1 מיליארד שקל. על השאלה כיצד ישלשל לקופת החברה 300 מיליון שקל תוך זמן כה קצר ענה: יהיה מימוש או גיוס תוך שבוע או מקסימום שלושה.
האסטרטרגיה של שמיר היא "לרכוש חברות טובות שנמצאות במצב רע", ונראה כי זו גם ההתיייחסות שלו לחברת תנובה, ובכוונתו של שמיר לפתח את תחום המזון של תנובה בארץ, אולי על חשבון תחום הנדל"ן. לדבריו, "לפי החלטת הדירקטוריון נחליט לפתח או למכור את כל תחום הנדל"ן של תנובה, אך לא נשאיר את תחום הנדל"ן כפי שהוא".
בנוסף, בכוונתו של שמיר לפתח את עסקיה של תנובה בחו"ל בצורה משמעותית במיוחד בסין ובהודו שם "אין תשתיות של מוצרי חלב מתקדמים", לדבריו.
כרגע תנובה היא השקעת העוגן היחידה של שמיר בחברה (השקעת עוגן על פי הגדרתו היא השקעה שחלקה של החברה בה גבוה מ-100 מיליון דולר), ובכוונתו של שמיר לבצע עוד שתי השקעות עוגן. במידה ותצא לפועל רכישת חברת גילת תהיה זו רכישת העוגן הנוספת (ההצעה היא ל-50% מסך מניות החברה במחיר של 10 דולר למניה, כך שסך חלקה של החברה בעסקה אם וכאשר יצא לפועל יעמוד על כ-180 מיליון דולר). השקעת עוגן שלישית אומר בזהירות שמיר, תבוצע בטווח הזמן ה"לא ארוך מדי" בהודו.
ייתכן והמשפט הבא הוא שמבטא יותר מכל את הלך הרוח הכללי בכינוס העיתונאים ובמיוחד את מצב רוחו המרומם של שמיר: "אנחנו ספינה עם קברניט ומזומן ומחפשים כרגע את הסחורה. כרגע יש לנו רק עוגן אחד - תנובה ואנו מחפשים 2 עוגנים נוספים".
הקיבוצים ממשיכים להיאבק על תנאים טובים יותר במכירה
במקביל למסיבת העיתונאים בה הציג שמיר את המטרות ב"יום שאחרי תנובה", ומצדו השני של המתרס, ממשיכים הקיבוצים במאבקם על ה- 25% ממניותיהם בתנובה שהם אמורים להעביר למדינה על פי הסכם הקיבוצים. לדבריהם, מי שנדרשים לשלם היום את הסכום הם קיבוצים חלשים, שאינם מסוגלים ואינם צריכים לעמוד בתשלום זה, ויש להעביר את העול לקיבוצים אחרים, חזקים יותר.
"כלל המעורבים בעסקת תנובה-אייפקס חייבים להפשיל שרוולים ולהתגייס למאמץ למציאת פתרון הולם בכדי שתושלם עסקה השווה מיליארדים ולא תתרסק, לאחר שלא יתקבלו האישורים הנדרשים בגלל כמה מיליוני שקלים", מסרו היום ראשי קבוצת ה-16, המורכבת מנציגי 16 קיבוצים ומיוצגת בידי עו"ד יוחנן ווינר ממשרד עו"ד בלטר גוט אלוני.
בישיבה צוין כי, התנועה הקיבוצית והבנקים מתעלמים מסעיף 12 בהסכם הקיבוצים המשלים בו מצוין כי "יהא האוצר רשאי להורות לתנועה הקיבוצית לבצע חלוקה אחרת בין הקיבוצים שחתמו, זאת והיה ולא ניתן יהיה להגיע למלוא 25% של המניות שבידיהם".
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
