עליות בבורסה למרות חולשת הבנקים; פועלים איבדה 2.4%
הבורסה התל אביבית חתמה את יום המסחר בעליות שערים. המסחר שהחל בירידות שערים קלות דשדש לאורך רוב שעות היום בטריטוריה השלילית, כאשר שעתיים לפני תום המסחר השתנתה המגמה לעליות שערים קלות. מחזור המסחר היה ער והסתכם ב-1.73 מיליארד שקל.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.19% לרמת 917.82 הנקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.36% לרמת 929.21 הנקודות ומדד הטכנולוגיה - תל טק 15 טיפס ב-0.32% לרמת 380.26 הנקודות.
בקרב הסקטורים, חלה מגמה מעורבת, כאשר היום היה זה יומן של מניות הנדל"ן שבלטו וכן מניות היתר והתל טק, כאשר מנגד הגורם העיקרי שמשך כלפי מטה היו מניות הבנקים ובעיקר פועלים ולאומי.
זרם הדוחות הרבעוניים המשיך להגיע אל הבורסה. היום, המפרסם הבולט ביותר הוא - בנק הפועלים, אליו הצטרפו קמהדע, פרוטורום, ובית ההשקעות שרם פודים קלנר, אקסלנס, איתוראן, נביעות ומחר צפויה לפרסם את תוצאותיה חברת כיל.
בזירת המט"ח: היום, השקל נסחר בירידה אל מול העיקריים. הדולר המשיך במגמה החיובית וטיפס 0.09% ושערו עמד בצהריים על 4.312 לשקל. בנק ישראל הושבת היום בשל סיכסוך עבודה, ולכן לא נקבע שער יציג. האירו נסחר בעליה של 0.54% לשער של 5.5353 לשקל.
מניות במרכז
על רקע המאבק הציבורי שמתנהל מול הבנקים ובינהם בנק הפועלים בנוגע להעלאת העמלות, פרסם היום הבנק הגדול במדינה - פועלים את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2006. בשורה התחתונה הרווח הנקי הסתכם ב-768 מיליון שקל, גידול של 2.1% לעומת הרווח בתקופה המקבילה אשתקד. 19% מהרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים לשנה מקורו מרווחי משקי הבית רווח זה הסתכם ב-495 מיליון שקל, גידול של 108% לעומת רווחי התקופה המקבילה. רווח זה כלל רווח חד פעמי ממכירת זכויות קרנות הנאמנות של פקן ובנק אוצר החייל. ע"פ האנליסטים התוצאות שהוצגו הבוקר ענו על הציפיות אך הגידול הוא בעיקר מרווחי המכירה של אוצר החייל.
טבע הודיעה היום, כי היא הגיעה להסכם מקיף עם חברת פייזר (Pfizer) בנוגע ל-azithromycin (אנטיביוטיקה), idarubicin ו-epirubicin (תרופות לטיפול בסרטן) ומכירות של מוצרים גנרים אלו. ההסכם פותר ודוחה את כל תביעות הפטנטים התלויות ועומדות שהוגשו על-ידי Pharmacia כנגד ( חברת בת של פייזר) Sicor (חברת בת של טבע), לגבי מכירות Sicor של המוצר הגנרי idarubicin ולגבי כל תביעות הפטנטים שהוגשו על ידי פייזר לגבי מכירות טבע של המוצר הגנרי azithromycin.
מניות קבוצת אזימוט טכנולוגיות ( אזימוט טכנו ), זינקו כ-14%. החברה העוסקת בפיתוח, יצור שיווק ומכירה של מערכות ומוצרים בטכנולוגיות של ניווט לוויינים (GPS) ואופטומכניקה הודיעה היום כי, קבלה הזמנה חוזרת מלקוח ממדינה בצפון אמריקה, עבור ממשלת ארה"ב לאספקת מאות של תתי מערכות להרכשה וסימון מטרות. היקף העסקה כ-12 מיליון שקל ומועד אספקת היחידות מתוכנן להתבצע בשנים 2008-2007.
ניצחון זמני לעובדי הבנק הבנילאומי (בינלאומי 5 ), במאבק אל מול ההנהלה. ביה"ד האזורי בראשות השופטת הדס יהלום קיבל את בקשת וועד עובדי הבנק הבינלאומי וההסתדרות למתן צו מניעה נגד העסקת שוברי שביתה על ידי הנהלת הבנק בעת עיצומים שנוקט וועד הפקידים בבנק.
מבין הקטנות בלטה מעל כולם, מניית פאנגאיה נדל"ן בזינוק של 42% במחזור של 29 מיליון שקל - גבוה במאות אחוזים מהמחזור הממוצע השנתי של המניה והמחזור השביעי בהיקפו בת"א. זאת למרות שמהחברה לא נמסר שום מידע מהותי על התפתחויות מיוחדות.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
