הבורסה בת"א נסוגה מרמות השיא; אודיוקודס איבדה 9.2%
לאחר מהלך עליות מרשים במהלכם רשמו המדדים המובילים בת"א רמות שיא חדשות, הבורסה התל אביבית נסוגה צעד אחד אחורה וחתמה בירידות קלות.
המסחר שהחל בעליות קלות התחלף בירידות שערים שהתמתנו מעט עם פתיחת בורסות וול סטריט. במרכז המסחר נמשכו גם היום הדיווחים הרבעוניים, כאשר ברקע אווירה חיובית מכיוונן של שווקי ארה"ב ואירופה לא הספיקו לדחוף את השוק להמשך גל העליות האחרון.
בקרב הסקטורים בלטו בחולשתם מניות הנדל"ן והתל טק שהעיבו על המסחר על רקע הורדות המלצה ומימושים לאור גל העליות האחרון.
מדד ת"א 25 ירד ב-0.14% לרמת 911.8 הנקודות, מדד ת"א 100 נחלש ב-0.27% לרמת 923.5 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה תל-טק איבד 0.88% לרמת 376.8 הנקודות. מחזור המסחר המשיך גם היום לבלוט בעירנותו והסתכם ב-1.86 מיליארד שקל.
מט"ח: היום, השקל נחלש אל מול העיקריים. הדולר נסחר בעליה של 0.49% ושערו היציג נקבע על רמה של 4.331 לשקל. האירו נסחר אף הוא בעליה בעליה של 0.93% לשער של 5.524 לשקל.
שר האוצר אברהם הירשזון פתח אמש בכנסת את הדיונים לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על תקציב 2007 - המתוכננת להיום. התקציב עומד על פי ההצעה של האוצר על 295.5 מיליארד שקל. בבסיסו כמה נקודות מרכזיות - כמו סיוע נרחב לצפון, העלאת המס על עובדים זרים, הגדלת מספר מעונות היום ופיצול חברת החשמל. השר אמר אמש לחברי הבית, "לא זה התקציב שרציתי ותכננתי להניח היום בפני הכנסת. בכוונתי ובכוונת הממשלה היה להציג תקציב המבקש להתמודד עם אחד הנושאים הקשים והמעיקים בחברה הישראלית – צמצום הפערים החברתיים במדינת ישראל".
הירשזון הוסיף, כי תקציב 2007 היה אמור להיות הכרזת מלחמה על העוני בישראל, "אבל - באה מלחמה אחרת, ואילצה אותנו לערוך שינויים כואבים. אני אומר שינויים כואבים – מפני שהעוני והמחסור שבהם שרויות אוכלוסיות שלמות בתוכנו – מציקים ומדירים שינה מעיני".
מניות במרכז
מניית ענקית הפרמצבטיקה - טבע, ריכזו את המחזור הגדול ביותר בתל אביב - 333 מיליון שקל. ברקע, פרסמה החברה את תוצאות הרבעון השלישי של 2006. בשורת ההכנסות הציגה החברה גידול של 74% לרמה של 2.286 מיליארד דולר, לעומת תחזית של 2.33 מיליארד דולר. בשורה התחתונה זינק הרווח הנקי בכ-127% לגובה של 606 מיליון דולר, או 74 סנט למניה בדילול מלא - גידול של 85%, לעומת תחזיות לרווח של 63 סנט למניה.
בנוסף, מנכ"ל החברה, ישראל מקוב, שיסיים את תפקידו בתחילת 2007, התייחס לתוצאות החברה ולתחזית בשנה הבאה - 2007. לדבריו 2006 הייתה שנה מצוינת, אך באותה נשימה סיפר כי הצמיחה בהכנסות ב-2007 צפויה להיות חד ספרתית בלבד.
מנית הפועלים נסחרה היום על רקע, המלצתו של האנליסט חיים ישראל, מבנק ההשקעות מריל לינץ' שחזר אתמול (ב') על המלצת "קנייה" למניית בנק הפועלים ועל מחיר היעד של 25 שקל, גבוה בכ-17% ממחיר השוק של המניה. בשורה התחתונה ציין ישראל, כי המניה נותרה הדרך המועדפת עליהם להשקעה בכלכלה המקומית.
תדיראן קשר דיווחה היום (ג') את תוצאותיה לרבעון השלישי של שנת 2006. בשורה התחתונה, הציגה החברה רווח נקי שהסתכם ב-11 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 12.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2005. בשורת המכירות, רשמה החברה 61.7 מיליון דולר, לעומת 72.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה במכירות לשוקי אסיה, אפריקה ולמשרד הביטחון, קוזזה חלקית על ידי גידול במכירות לארה"ב, לאמריקה הלטינית ולאירופה. לאחר שלוש שנים של צמיחה מהירה בגין עסקאות עם לקוח אסייתי מתכנסת החברה לרמת הכנסות נמוכה יותר מזו שהייתה מקובלת בשנים קודמות.
טאואר סמיקונדקטור (סימול:TSEM), יצרנית עצמאית של מעגלים משולבים הודיעה היום (ג'), על תוצאות הרבעון השלישי של שנת 2006. בשורה העליונה, רשמה החברה הכנסות שיא של 51.5 מיליון דולר, זינוק של פי 2.5 לעומת הרבעון המקביל ב-2005. בשורה התחתונה, החברה עברה מהפסד לרווח נקי ברבעון השלישי שהסתכם ב-39.5 מיליון דולר או 46 סנט למניה. נציין, התוצאות כוללות הכנסת מימון חד פעמית בסך של 80 מיליון דולר בעקבות החתימה על הסכמים עם הבנקים המלווים, בנק לאומי והפועלים, ועם החברה לישראל. בניטרול ההכנסה החד פעמית רשמה טאואר הפסד של 40.6 מיליון דולר, לעומת 55.4 מיליון דולר ברבעון המקביל, אשתקד.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
