לאחר ש"ניצל" אתמול ע"י טבע ינסה המעו"ף להגיע לשיא
לאחר ש"ניצל" אתמול מירידות שערים בעזרתה האדיבה של עסקת הענק לרכישת אייוקס על ידי טבע ינסה היום מדד ת"א 25 לקבוע שיא חדש, כשכל שעליו לעשות הוא לעלות בכ-0.7%. דו"חותיה של משתתפת מעו"ף אחרת - ליפמן - העתידים להתפרסם במהלך היום עשויים לסייע למדד המוביל במשימה, אך יחד עם זאת סנטימנט שלילי ממנו סובלות מניות הבנקים בימים האחרונים עשוי להפריע לביצוע.
גם המגמה האדומה בה חתמה וול סטריט אמש, על רקע שובם של מחירי הנפט להסחר ברמות מדאיגות של כ-60 דולר לחבית, עלולה להכביד על הסנטימנט. הנאסד"ק סיים בירידה של 0.6% לשער של 2,166 נקודות והדאו-ג'ונס ירד ב-0.51% ל-10,596 נקודות.
בזירה המאקרו כלכלית, נזכיר, הודיע אתמול בנק ישראל כמחצית השעה טרם הנעילה באחד העם, כי החליט להותיר את שיעור הריבית על כנו בגובה 3.5% - החלטה צפויה ולא מפתיעה כלל.
6 הדואליות של מדד המעו"ף תפתחנה את בוקר המסחר השלישי בשבוע בפערי ארביטראז' שליליים - רובם, יש לציין עם זאת, מתונים למדי.
טבע תפתח בפער שלילי של 4.48%, לאחר שאתמול סיימה את המסחר בוול סטריט בעליה של 0.2% בלבד. ברקע מיזוג העתק של 7.4 מיליארד דולר, במסגרתו תרכוש את המתחרה הגינרית, חברת IVAX. המהלך יחזיר לטבע את הבכורה בשוק הגינרי, ובגדול. כעת מדובר על חברה ישראלית שחולשת על נתח שוק של כ-20 מיליארד דולר.
ליפמן תפתח את המסחר בפער שלילי בן 0.21%. החברה עתידה לפרסם היום את תוצאות הרבעון השני של השנה ואנליסטים צופים כי תציג רווח של 27 סנט למניה, אל מול 31 סנט שהרוויחה ברבעו המקביל על הכנסות של 57.5 מיליון דולר, אל מול הכנסות של 38.3 מיליון דולר ברבעו השני של 2004.
ואם כבר דיווחים, הרי שאודיוקדס תפתח את המסחר בפער שלילי של 0.6%. אתמול איבדה המניה בוול סטריט 1.2% מערכה, לקראת פרסום דו"חותיה לאחר הנעילה. אודיוקודס יישרה קו עם התחזיות עת הציגה רווח של 3.1 מיליון דולר או 7 סנט למניה על הכנסות של 28.5 מיליון דולר - הגבוהות בכ-200 אלף דולר מהקונצנזוס.
בפערים שליליים תפתחנה גם: כור (0.8%), אלביט מערכות (0.6%), פרטנר (0.9%) ופריגו (0.7%).
ואחרונה לפרק זה - בפער שלילי לא מבוטל של 5.7% תפתחנה מניות אורכית, לאחר שאתמול איבדו בוול סטריט 6%. בשבוע שעבר נהנתה המניה מעדנה על רקע דוחות חיוביים, והעלאת ההנחיות של ההנהלה לביצועי 2005.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
