תעשיית ההייטק האירופאית צמחה בקצב המהיר ברבעון ה-1
תעשיית ההיי-טק העולמית צמחה בקצב יפה ברבעון הראשון של שנת 2005, אולם קיימים הבדלים ניכרים בין אזורים גיאוגרפיים שונים ברחבי העולם, כאשר בקצב הצמיחה המהיר ביותר מחזיקה תעשיית ההיי-טק באירופה. נתונים אלה עולים ממחקר חדש שפרסמה בימים אלה חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ', ואשר מובאים בו נתונים מסכמים באשר לתחום ההיי-טק ברחבי העולם, ברבעון הראשון של שנת 2005.
לפי נתוני המחקר של פורסטר, צמח שוק טכנולוגיות המידע האירופאי בקצב של 9% במהלך הרבעון הראשון, וזאת כאשר מבצעים את ההשוואה לרבעונים הקודמים באירופה על בסיס של מטבע האירו. כאשר מבצעים את ההשוואה על בסיס של מטבע הדולר, מזנק קצב הצמיחה באירופה ל-15%. השוק האמריקני, לשם השוואה, צמח ברבעון הראשון בקצב של 6% ופורסטר מעריכה, כי השוק האמריקני יסכם את שנת 2005 בשיעור צמיחה של 7% בהשקעות טכנולוגיות מידע - קצב הצמיחה הגבוה ביותר ביבשת אמריקה מתחילת העשור.
לעומת השווקים באירופה ובארה"ב, השוק האסיאתי חווה ברבעונים האחרונים האטה חריפה, בעיקר עקב חולשה ניכרת בשוק היפני. פורסטר מדווחת, כי היקף ההשקעות במדידה לפי דולר צנח באופן דראסטי לכ-3% ברבעון הראשון של 2005, כאשר קצב צמיחה זהה היה אף ברבעון הרביעי של 2004. זאת, לעומת קצב צמיחה של 18%, שנמדד בשני הרבעונים הראשונים של 2004. כאשר מודדים את ההשקעות שבוצעו לפי מטבע היין, הצמיחה באסיה קפאה לחלוטין בשני הרבעונים האחרונים (רבעון רביעי של 2004 ורבעון ראשון של 2005), ועמדה על אפס אחוזי צמיחה.
"למרות שקצב הצמיחה המתון של טכנולוגיות המידע בארה"ב נראה נמוך יותר ברבעון הראשון מאשר באירופה, הרי לדעתנו - פוטנציאל הגידול בשוק האמריקני כיום הוא דווקא גדול יותר מאשר בשאר האזורים הגיאוגרפיים ברחבי העולם, ולרבות זה של אירופה", אומר אנדרו ברטלס, סגן נשיא בפורסטר ריסרץ'. "התחום היחיד שהוא יוצא דופן מבחינת תחזית זו הוא שוק ציוד התקשורת, משום שמדינות באסיה ובאירופה מובילות כיום בהסבת מערכות סלולריות לדור השלישי, ומשקיעות הרבה יותר בתחום התקשורת - לעומת הקולגות שלהן בשוק האמריקני".
"למרות שהרבעון הראשון באירופה היה החזק ביותר בהשוואה גלובלית, אנחנו בפורסטר מעריכים כי סך ההשקעות בטכנולוגיות מידע באירופה יסתכמו ב-2005 בפחות מ-7% הגידול, אותם אנחנו צופים השנה לשוק האמריקני. באשר לשוק האסייתי, קיים פוטנציאל להיפוך מגמה ולהתאוששות מההתחלה הצולעת של שנת 2005, וזאת אם סין - ובמידה פחותה גם הודו – יישארו שווקים 'חמים'. עם זאת, יפן הייתה ועודנה השוק הגדול ביותר באסיה למוצרי ושירותי היי-טק, וכיום היא נמצאת בקיפאון כמעט מוחלט".
ברטלס מציין, כי לטוב או לרע - שוק ההיי-טק האמריקני הוא בעל ההשפעה המכרעת ביותר, והוא זה המשפיע על כל שאר העולם. "מה שיתרחש בתחום ההשקעות בטכנולוגיות מידע בשוק האמריקני, ישפיע על כל קהילת הטכנולוגיה העולמית. בהתבסס על הרבעון הראשון של 2005, אנחנו מעריכים, כי השוק האמריקני ימשיך להציג אחוזי צמיחה מתונים בהמשך השנה".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
