לאחר שמסרה כי תצא: של רכשה 100 א' טון של נפט רוסי; תשקיע את הרווחים בסיוע הומניטרי לאוקראינה
ענקית האנרגיה הבריטית SHELL PLC (סימול: SHEL) רכשה במהלך יום שישי האחרון קרוב ל-100 אלף טון של נפט רוסי מסוג Urals מהמדינה, החלטה עבורה ספגה אש רב. עיקר הביקורת שהוטחה בשל נבעה מהעובדה כי על פי הדיווחים, רכשה את הנפט בדיסקאונט, וכי חברות נפט רבות נוספות החליטו בשלב זה שלהחרים את הסחר במשאב הרוסי וזאת בעקבות פלישת רוסיה אל שטח אוקראינה ועל אף כי ההחלטה לא הפרה סנקציה מערבית כזו או אחרת שהוטלה בשלב זה. בניסיון להגן על החלטתה מסרה Shell כי תפקיד את כספי הרווחים בקרן הומניטארית שמטרתה לסייע לאזרחי אוקראינה, וכי היא "נמצת במגעים צמודים אל מול לממשלות העולם במטרה לנבט את דרכם סביב המחסור העולמי באספקת הנפט לצד הלחימה שמתחוללת כעת במזרח אירופה." עוד הוסיפה החברה כי אינה קיבלה את ההחלטה בקלות דעת וכי היא מבינה את הרגשות העזים שמובעים כלפיה בשלב זה. החברה ספגה ביקורת נוקבת משר החוץ האוקראיני, דמיטרו קולבה, אשר דורש מהחברה להתיר את כל קשריה עם רוסיה, כך על פי ציוץ בטוויטר בו שאל שר החוץ האם "הנפט הרוסי אינו מסריח מדם אוקראיני?" בראיון לרשת ה-CNBC מסר קולבה כי הוא מגנה בחריפות את כל החברות שטרם חדלו מביצוע עסקים ברוסיה וכי חברות נפט מסויימות "יתכן וימצאו את עצמן בצד הלא נכון של ההיסטוריה", וכי העולם וההיסטוריה ישפטו אותם בהתאם. החלטה זו עמדה בניגוד להודעה אותה מסרה Shell מוקדם יותר בשבוע הקודם כי היא מתכננת בעצמה לצאת משותפות הנפט אותה הקימה עם ענקית הייצוא הרוסי Gazprom וכן השותפויות הנוספות בה, שם לה פעילות בהיקף 3 מיליארד דולר. מנגד הודיעה היריבה BP כי תפסיק את פעילותה ברוסיה ותמחוק 25 מיליארד דולר בעקבות החלטה זו בדוחות הרבעון הראשון של החברה. ענקית הנפט הבריטית פעלה במדינה למעלה מ-30 שנה ואחזה ב-20% מחברת הנפט הרוסית הממשלתית "רוסנפט", וכעת הודיעה כי תצא מהשקעתה, וכי ברנרד לוני, מנהל החברה, מתפטר מהדריקטריון של החברה הרוסית. בניסיונה להצדיק את החלטתה שלרכוש נפט רוסי מסרה החברה כי תסכים לקבל כל "הכוונה או תובנה נוספת מצד הממשלות או מקבלי ההחלטות" והוסיפה כי "תמשיך לחפש ולבחור באלטרנטיבות אפשריות לנפט הרוסי ככל שיתאפשר, אך כי דבר זה אינו מתאפשר בין לילה בעקבות נתח השוק בו מחזיקה רוסיה בקרב תעשיית הנפט העולמית"
- 4.אלי 07/03/2022 22:28הגב לתגובה זוכול העולם ירד מהפסים.חושבים שזה יעזור לאנושות להחרים את רוסיה.מה כול כך חשובה אוקראינים הפשיסטית לעולם.כול כך שונאים את רוסיה שכולם ירדו מהפסים
- 3.יריב 07/03/2022 10:42הגב לתגובה זווטוב יעשו כולם אם יחרימו את החברה המגעילה הזו
- אלי 07/03/2022 22:25הגב לתגובה זוטיפש
- 2.צדק 07/03/2022 09:52הגב לתגובה זובשם חזירות הרווחים!!!!ממש להאמין להם כאילו הם מפרסמים את הדוחות שלהם לכל אדם העולם ומסבירים לו כמה רווחים עשו ולמי העבירו!!!!שקרים!!!שקרים!!!שקרים!!!! ככה העולם הזה בנוי!!!
- 1.נפט עם דם בוגדים בושה לאסות עסקים עם רודן רוצת (ל"ת)בני 07/03/2022 05:45הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
