ענקית הנפט BP תפסיק את פעילותה ברוסיה ותמחוק 25 מיליארד דולר
המחירים שרוסיה משלמת על פלישתה לאוקראינה הולכים ונערמים. לאחר הההודעות על סנקציות שונות, כמו גם ההחלטה על ניתוק ממערכת הסוויפט, החלטה שנראתה דימיונית רק לפני שבוע, חסימת רוב אירופה לטיסת מטוסים רוסיים, וכן סנקצית נוספות מאירגונים ומדינות נוספות, כעת מצטרפת פגיעה נוספת, בבטן הרכה של הכלכלה הרוסית - תעשיית האנרגיה.
ענקית הנפט הבריטית BP הייתה מעורבת עד כה עמוקות בתעשיית הנפט הרוסית, בראש ובראשונה דרך אחזקתה בענקית הנפט הרוסית "רוסנפט" בשיעור משמעותי של 20%. כעת מודיעה החברה כי היא יוצאת מההשקעה ומפעילותה במדינה.
הלג' לנד, יו"ר BP אמר כי החברה פעלה ברוסיה יותר מ-30 שנה עם "קולגות רוסים מבריקים", אך הפלישה לאוקראינה מהווה שינוי מהותי. "התקיפה של רוסיה באוקראינה היא פעולה תוקפנית עם השלכות טרגיות על כל האזור" אמר "זה הוביל את הדריקטריון של BP להחליט, לאחר תהליך חשיבה, שהמעורבות שלנו עם רוסנפט, חברה בבעלות ממשלתית, פשוט לא יכולה להימשך"".
ברנרד לוני, מנהל התפעול, שהיה נציגה של BP בדריקטריון חברת רוסנפט, והתפטר מתפקידו, אמר: "הייתי בהלם ובעצב מהסיטואציה המתפתחת באוקראינה. העדיפות הראשונה שלנו היא לדאוג לאנשים הנהדרים שגרים באזור, ולראות איך BP יכולה לסייע במאמצים ההומניטריים. אני משוכנע שההחלטה שנתקבלה בהסכמה נרחבת, איננה רק הדבר הנכון לעשות, אלא תשרת גם את האינטרסים ארוכי הטווח של BP".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד הגיע לאחר שיחה של 20 דקות של שר הכלכלה הבריטי קוואסי קוואראנג עם לוני. השר קוורטנג אמר: "אני מברך את ההחלטה של BP לצאת מהאחזקה שלה בחברת הנפט רוסנפט. הפלישה של רוסיה לאוקראינה, שהגיעה ללא פרובוקציה כלשהי חייבת להיות קריאת השכמה לעסקים בריטים עם אינטרס עסקי ברוסיה של פוטין".
זוהי הצהרה משמעותית, אך היא מותירה סימני שאלה גדולים. מי תהיה הקונה, ואיזה מחיר תוכל BP לקבל על חלקה בחברה רוסית? על כל פנים המשמעות הכספית לחברת BP עצמה היא לא מינורית כלל. החברה הודיעה כי תבצע התאמות בדוחות הקרובים בגובה 25 מיליארד דולר כתוצאה מהיציאה מהחברה הרוסית.
- 3.לילי 28/02/2022 08:07הגב לתגובה זואלפי טילי נ"ט וטילים נ"מ נגד מטוסים . יותר זול מאשר לנהל מלחמת עולם שלישית .
- 2.דב 28/02/2022 07:27הגב לתגובה זואת המציאות הבינ"ל, סופו שישלם עליה. ההחלטות בבריטניה וגרמניה, הן לא לירות לעצמן ברגל, אלא במקומות משמעותיים הרבה יותר. הן פותחות פתח רחב לחזרת המלחמה הקרה, ולמתיחות עולמית מהותית.
- 1.שמואל 27/02/2022 20:33הגב לתגובה זובכל הפטפטת האנגלים נהגו באומץ ובמעשיות.
- אחרי שהמשבר ייגמר הם יזחלו על 4 בשביל חזור לשוק הרוסי (ל"ת)קאטו 28/02/2022 08:55הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
מרכזי נתונים הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת
טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה.
כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.
טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.
טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז
הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.
