להבה נפט
צילום: Getty images Israel
מלחמה באוקראינה

ענקית הנפט BP תפסיק את פעילותה ברוסיה ותמחוק 25 מיליארד דולר

ענקית הנפט הבריטית פעלה במדינה למעלה מ-30 שנה ואחזה ב-20% מחברת הנפט הרוסית הממשלתית "רוסנפט", וכעת הודיעה כי תצא מהשקעתה, וכי ברנרד לוני, מנהל החברה, מתפטר מהדריקטריון של החברה הרוסית; תבצע הפחתה של 25 מיליארד דולר בדוחות הרבעון הראשון
גיא טל | (4)

המחירים שרוסיה משלמת על פלישתה לאוקראינה הולכים ונערמים. לאחר הההודעות על סנקציות שונות, כמו גם ההחלטה על ניתוק ממערכת הסוויפט, החלטה שנראתה דימיונית רק לפני שבוע, חסימת רוב אירופה לטיסת מטוסים רוסיים, וכן סנקצית נוספות מאירגונים ומדינות נוספות, כעת מצטרפת פגיעה נוספת, בבטן הרכה של הכלכלה הרוסית - תעשיית האנרגיה. 

ענקית הנפט הבריטית BP הייתה מעורבת עד כה עמוקות בתעשיית הנפט הרוסית, בראש ובראשונה דרך אחזקתה בענקית הנפט הרוסית "רוסנפט" בשיעור משמעותי של 20%. כעת מודיעה החברה כי היא יוצאת מההשקעה ומפעילותה במדינה.

הלג' לנד, יו"ר BP אמר כי החברה פעלה ברוסיה יותר מ-30 שנה עם "קולגות רוסים מבריקים", אך הפלישה לאוקראינה מהווה שינוי מהותי. "התקיפה של רוסיה באוקראינה היא פעולה תוקפנית עם השלכות טרגיות על כל האזור" אמר "זה הוביל את הדריקטריון של BP להחליט, לאחר תהליך חשיבה, שהמעורבות שלנו עם רוסנפט, חברה בבעלות ממשלתית, פשוט לא יכולה להימשך"".

ברנרד לוני, מנהל התפעול, שהיה נציגה של BP בדריקטריון חברת רוסנפט, והתפטר מתפקידו, אמר: "הייתי בהלם ובעצב מהסיטואציה המתפתחת באוקראינה. העדיפות הראשונה שלנו היא לדאוג לאנשים הנהדרים שגרים באזור, ולראות איך BP יכולה לסייע במאמצים ההומניטריים. אני משוכנע שההחלטה שנתקבלה בהסכמה נרחבת, איננה רק הדבר הנכון לעשות, אלא תשרת גם את האינטרסים ארוכי הטווח של BP".

הצעד הגיע לאחר שיחה של 20 דקות של שר הכלכלה הבריטי קוואסי קוואראנג עם לוני. השר קוורטנג אמר: "אני מברך את ההחלטה של BP לצאת מהאחזקה שלה בחברת הנפט רוסנפט. הפלישה של רוסיה לאוקראינה, שהגיעה ללא פרובוקציה כלשהי חייבת להיות קריאת השכמה לעסקים בריטים עם אינטרס עסקי ברוסיה של פוטין". 

זוהי הצהרה משמעותית, אך היא מותירה סימני שאלה גדולים. מי תהיה הקונה, ואיזה מחיר תוכל BP לקבל על חלקה בחברה רוסית? על כל פנים המשמעות הכספית לחברת BP עצמה היא לא מינורית כלל. החברה הודיעה כי תבצע התאמות בדוחות הקרובים בגובה 25 מיליארד דולר כתוצאה מהיציאה מהחברה הרוסית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לילי 28/02/2022 08:07
    הגב לתגובה זו
    אלפי טילי נ"ט וטילים נ"מ נגד מטוסים . יותר זול מאשר לנהל מלחמת עולם שלישית .
  • 2.
    דב 28/02/2022 07:27
    הגב לתגובה זו
    את המציאות הבינ"ל, סופו שישלם עליה. ההחלטות בבריטניה וגרמניה, הן לא לירות לעצמן ברגל, אלא במקומות משמעותיים הרבה יותר. הן פותחות פתח רחב לחזרת המלחמה הקרה, ולמתיחות עולמית מהותית.
  • 1.
    שמואל 27/02/2022 20:33
    הגב לתגובה זו
    בכל הפטפטת האנגלים נהגו באומץ ובמעשיות.
  • אחרי שהמשבר ייגמר הם יזחלו על 4 בשביל חזור לשוק הרוסי (ל"ת)
    קאטו 28/02/2022 08:55
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.