להבה נפט
צילום: Getty images Israel
מלחמה באוקראינה

ענקית הנפט BP תפסיק את פעילותה ברוסיה ותמחוק 25 מיליארד דולר

ענקית הנפט הבריטית פעלה במדינה למעלה מ-30 שנה ואחזה ב-20% מחברת הנפט הרוסית הממשלתית "רוסנפט", וכעת הודיעה כי תצא מהשקעתה, וכי ברנרד לוני, מנהל החברה, מתפטר מהדריקטריון של החברה הרוסית; תבצע הפחתה של 25 מיליארד דולר בדוחות הרבעון הראשון
גיא טל | (4)

המחירים שרוסיה משלמת על פלישתה לאוקראינה הולכים ונערמים. לאחר הההודעות על סנקציות שונות, כמו גם ההחלטה על ניתוק ממערכת הסוויפט, החלטה שנראתה דימיונית רק לפני שבוע, חסימת רוב אירופה לטיסת מטוסים רוסיים, וכן סנקצית נוספות מאירגונים ומדינות נוספות, כעת מצטרפת פגיעה נוספת, בבטן הרכה של הכלכלה הרוסית - תעשיית האנרגיה. 

ענקית הנפט הבריטית BP הייתה מעורבת עד כה עמוקות בתעשיית הנפט הרוסית, בראש ובראשונה דרך אחזקתה בענקית הנפט הרוסית "רוסנפט" בשיעור משמעותי של 20%. כעת מודיעה החברה כי היא יוצאת מההשקעה ומפעילותה במדינה.

הלג' לנד, יו"ר BP אמר כי החברה פעלה ברוסיה יותר מ-30 שנה עם "קולגות רוסים מבריקים", אך הפלישה לאוקראינה מהווה שינוי מהותי. "התקיפה של רוסיה באוקראינה היא פעולה תוקפנית עם השלכות טרגיות על כל האזור" אמר "זה הוביל את הדריקטריון של BP להחליט, לאחר תהליך חשיבה, שהמעורבות שלנו עם רוסנפט, חברה בבעלות ממשלתית, פשוט לא יכולה להימשך"".

ברנרד לוני, מנהל התפעול, שהיה נציגה של BP בדריקטריון חברת רוסנפט, והתפטר מתפקידו, אמר: "הייתי בהלם ובעצב מהסיטואציה המתפתחת באוקראינה. העדיפות הראשונה שלנו היא לדאוג לאנשים הנהדרים שגרים באזור, ולראות איך BP יכולה לסייע במאמצים ההומניטריים. אני משוכנע שההחלטה שנתקבלה בהסכמה נרחבת, איננה רק הדבר הנכון לעשות, אלא תשרת גם את האינטרסים ארוכי הטווח של BP".

הצעד הגיע לאחר שיחה של 20 דקות של שר הכלכלה הבריטי קוואסי קוואראנג עם לוני. השר קוורטנג אמר: "אני מברך את ההחלטה של BP לצאת מהאחזקה שלה בחברת הנפט רוסנפט. הפלישה של רוסיה לאוקראינה, שהגיעה ללא פרובוקציה כלשהי חייבת להיות קריאת השכמה לעסקים בריטים עם אינטרס עסקי ברוסיה של פוטין". 

זוהי הצהרה משמעותית, אך היא מותירה סימני שאלה גדולים. מי תהיה הקונה, ואיזה מחיר תוכל BP לקבל על חלקה בחברה רוסית? על כל פנים המשמעות הכספית לחברת BP עצמה היא לא מינורית כלל. החברה הודיעה כי תבצע התאמות בדוחות הקרובים בגובה 25 מיליארד דולר כתוצאה מהיציאה מהחברה הרוסית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לילי 28/02/2022 08:07
    הגב לתגובה זו
    אלפי טילי נ"ט וטילים נ"מ נגד מטוסים . יותר זול מאשר לנהל מלחמת עולם שלישית .
  • 2.
    דב 28/02/2022 07:27
    הגב לתגובה זו
    את המציאות הבינ"ל, סופו שישלם עליה. ההחלטות בבריטניה וגרמניה, הן לא לירות לעצמן ברגל, אלא במקומות משמעותיים הרבה יותר. הן פותחות פתח רחב לחזרת המלחמה הקרה, ולמתיחות עולמית מהותית.
  • 1.
    שמואל 27/02/2022 20:33
    הגב לתגובה זו
    בכל הפטפטת האנגלים נהגו באומץ ובמעשיות.
  • אחרי שהמשבר ייגמר הם יזחלו על 4 בשביל חזור לשוק הרוסי (ל"ת)
    קאטו 28/02/2022 08:55
    הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.