צילום: מורן ישעיהו

מורים תושבי ת"א? כך תקבלו דירה בשכר דירה מוזל

עיריית תל אביב-יפו אישרה את הקריטריונים להשתתפות בהגרלה של עשרות דירות מוזלות בפרויקט שוק העלייה בעיר - תקרת שכר הדירה תעמוד על 4,000 שקל

מורן ישעיהו | 29/10/2019 18:15 (2)

נושאים בכתבה מורים תל אביב

בשורה למורים ומורות תושבי תל אביב - ועדת הכספים של עיריית תל אביב-יפו אישרה היום את הקריטריונים להשתתפות בהגרלה של עשרות דירות מוזלות בפרויקט שוק העלייה בעיר, עליו הכריזה בחודש שעבר - במסגרתו ייבנו 147 דירות, כמחציתן מיועדות להשכרה. הפרויקט מתוכנן להסתיים בתחילת 2021. ההגרלה צפויה להתקיים בפברואר הקרוב בכפוף לאישור מועצת העירייה שעתיד להתקבל בתחילת נובמבר.

בשלב הראשון 70 דירות ותקרת השכר תעמוד על 4,000 שקל לזכאים. במבנה המתוכנן יגורו אנשי חינוך והוראה בלבד, אשר ילמדו במערכת החינוך העירונית. עוד מתוכננת הקמתו של קאנטרי קהילתי שיכלול בריכות ומכון כושר וכן גינה ציבורית. בקומת הקרקע של שניים משלושת הבניינים שיוקמו, יוקצו כ-600 מ"ר למסחר וחניון ציבורי שיכלול כ-260 מקומות חניה.

מה התנאים?

תנאי הזכאות כפי שנקבעו על ידי העירייה מגדירים תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה ותעודת הוראה וניסיון של שנתיים לפחות מסיום ההתמחות (סטאז') בהוראה בבית ספר בהיקף משרה של 80% לפחות, בחמש השנים שקדמו למועד הקובע.

המועמדים יתבקשו להציג הסכם עבודה להוראה באחד מבתי הספר בתל אביב-יפו לשנת הלימודים הבאה, בהיקף משרה של 80% לפחות. נבחנת האפשרות לפיה מורה שיתגורר בפרויקט ויפסיק/תופסק עבודתו כמורה בבית ספר בעיר יידרש לפנותה תוך 60 ימים ממועד ההודעה על הפסקת העבודה.

על פי התנאים, בשלוש השנים שלפני המועד הקובע המורה יידרש להוכיח עבודה (בהוראה או בכל עבודה אחרת) במשך לפחות 24 חודשים ב-80% משרה לפחות, מתוכם 12 חודשי עבודה ב-80% משרה באופן רציף. "משרה מלאה" מוגדרת בהתאם לנהוג והמקובל בענף - 32 שעות שבועיות. מבחינת מועמד שהינו סטודנט, הדרישה לעבודה של 12 חודשי עבודה ב-80% משרה באופן רציף לא תחול על מורה שלמד במוסד אקדמי מוכר בתקופה של 24 חודשים שקדמו למועד הקובע (מבלי לגרוע מיתר הדרישות בתנאי זכאות זה).

עוד נקבעו שלושת התנאים הבאים:

1. הוכחת אי בעלות על דירה - כל המועמדים הינם חסרי דירה או אינם בעלים של חלק העולה על שליש מדירה, בעלי תעודת זכאות של משרד הבינוי והשיכון או אישור השתתפות בתכנית "מחיר למשתכן".

2. הכנסות - סך ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של כל המועמדים במשק הבית ב-36 החודשים שקדמו למועד הקובע לא עלתה על ההכנסה הממוצעת החודשית של הרף העליון של העשירון השביעי, ובתוספת 10 אחוזים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

3. גובה הון עצמי ונכסים - סך ההון העצמי של כל הגרים במשק הבית במועד הקובע לא יעלה על סך של 300 אלף שקל.

בעירייה מבהירים כי המועמדים נדרשים לעמוד בכל התנאים כאשר במצב של מועמדים נשואים או כאלה המבקשים להתגורר בדירה עם ידוע בציבור - על שני בני הזוג יחדיו לעמוד בשלושת תנאי הזכאות האחרונים.

כמו כן, חלוקת הדירות בפרויקט לסוגי משקי הבית השונים (רווקים/ נשואים/ ידועים בציבור, עם או בלי ילדים), תיעשה בהתאם למפרט וגודל הדירות שיוצעו בפרויקט. בנוסף, תיבחן האפשרות למגורי מורים בשותפות כאשר במצב זה, על כל אחד מהזכאים לענות בנפרד על כל תנאי הזכאות.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
משקיע תקוע 30/10/2019 19:31
הגב לתגובה זו
לפי הלמס מעל 20,000 מכרו לפני המפולת , ביד 2 מעל 80,000 מנסים למכור ,מתפשרים על מחיר המשכנתא עלתה השכירות לא מכסה , התשואה על דירה נשחקה מזמן.
1.
הנדלן קורס (ל"ת)
משקיע 29/10/2019 21:06
הגב לתגובה זו

צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?

אדיר בן עמי | 19/12/2025 01:20

נושאים בכתבה שכר דירה מס על שכר דירה

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.

העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.

ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.

שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"

להמשך הכתבה לחץ כאן

דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)

דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה

מדיניות של הפקרה? בעוד שהדיור הציבורי בישראל כמעט ולא קיים, בעולם הוא רשת ביטחון חברתית

ענת גלעד | 15/12/2025 13:05

נושאים בכתבה דיור ציבורי

אלפי משפחות בישראל רק חולמות על קורת גג - במציאות שבה מחירי הדיור מאמירים לשחקים, וכמעט שליש מההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת מושקע בהוצאות מגורים, הדיור הציבורי אמור להיות רשת הביטחון האחרונה עבור האוכלוסיות החלשות ביותר. אולם, עבור אלפי משפחות ישראליות, קורת גג ציבורית נותרה בגדר חלום רחוק.

בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי הדיור הציבורי מהווה מרכיב דומיננטי בשוק הדיור הכולל, בישראל התמונה עגומה למדי. לאורך העשורים האחרונים, מדינת ישראל נקטה במדיניות עקבית של הזנחה והפרטה, שהובילה לצמצום דרמטי של המלאי הקיים ולהחמרת תנאי הזכאות. הפער בין ישראל לעולם בנושא זה מעולם לא היה גדול יותר, והוא מדיר אלפי משפחות נזקקות מהגשמת הזכות הבסיסית לבית.

נכון לסוף שנת 2024, מלאי הדיור הציבורי בישראל עמד על כ-47,143 יחידות דיור בלבד. מספר זה מהווה כ-1.7% מכלל הדירות במדינה. הנתון משקף צניחה של כ-22% בעשור האחרון, מגמה שנמשכת בשל מכירה מואצת של דירות לדיירים הזכאים אל מול רכישה זעומה של דירות חדשות. אל מול המלאי המצומצם, ממתינות בתור הארוך כ-30 אלף משפחות, קשישים ועולים חדשים.

קריטריוני הזכאות מחמירים

בשל המחסור החמור בדירות, הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי בישראל הפכו לנוקשים ביותר, והם אינם מעודכנים מזה שנים רבות. זוגות ללא ילדים, למשל, עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדירה ציבורית בפועל.

תנאי הזכאות המרכזיים כוללים:

היעדר בעלות על נכס: המבקשים לא היו מעולם בעלי דירה או חלק מדירה.

מבחני הכנסה ורכוש: יש לעמוד בתקרות הכנסה נמוכות מאוד ובמבחני רכוש מחמירים.

מצב משפחתי ובריאותי: הזכאות ניתנת לרוב רק לאוכלוסיות ספציפיות:

משפחות מרובות ילדים: משפחות עם שלושה ילדים ומעלה.

הורים עצמאיים (חד הוריים): עם שלושה ילדים ומעלה.

קשישים: מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שאין בבעלותם דירה.

נכים רתוקים לכיסא גלגלים או מקבלי קצבת נכות כללית.

עולים חדשים: זכאות מטופלת דרך משרד העלייה והקליטה ב-15 השנים הראשונות לעלייה.

קריטריונים אלו יוצרים "מלכודת עוני", שכן עלייה קטנה בהכנסה עלולה לשלול זכאות לדירה.

להמשך הכתבה לחץ כאן