מורים תושבי ת"א? כך תקבלו דירה בשכר דירה מוזל
בשורה למורים ומורות תושבי תל אביב - ועדת הכספים של עיריית תל אביב-יפו אישרה היום את הקריטריונים להשתתפות בהגרלה של עשרות דירות מוזלות בפרויקט שוק העלייה בעיר, עליו הכריזה בחודש שעבר - במסגרתו ייבנו 147 דירות, כמחציתן מיועדות להשכרה. הפרויקט מתוכנן להסתיים בתחילת 2021. ההגרלה צפויה להתקיים בפברואר הקרוב בכפוף לאישור מועצת העירייה שעתיד להתקבל בתחילת נובמבר.
בשלב הראשון 70 דירות ותקרת השכר תעמוד על 4,000 שקל לזכאים. במבנה המתוכנן יגורו אנשי חינוך והוראה בלבד, אשר ילמדו במערכת החינוך העירונית. עוד מתוכננת הקמתו של קאנטרי קהילתי שיכלול בריכות ומכון כושר וכן גינה ציבורית. בקומת הקרקע של שניים משלושת הבניינים שיוקמו, יוקצו כ-600 מ"ר למסחר וחניון ציבורי שיכלול כ-260 מקומות חניה.
מה התנאים?
תנאי הזכאות כפי שנקבעו על ידי העירייה מגדירים תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה ותעודת הוראה וניסיון של שנתיים לפחות מסיום ההתמחות (סטאז') בהוראה בבית ספר בהיקף משרה של 80% לפחות, בחמש השנים שקדמו למועד הקובע.
המועמדים יתבקשו להציג הסכם עבודה להוראה באחד מבתי הספר בתל אביב-יפו לשנת הלימודים הבאה, בהיקף משרה של 80% לפחות. נבחנת האפשרות לפיה מורה שיתגורר בפרויקט ויפסיק/תופסק עבודתו כמורה בבית ספר בעיר יידרש לפנותה תוך 60 ימים ממועד ההודעה על הפסקת העבודה.
- השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי התנאים, בשלוש השנים שלפני המועד הקובע המורה יידרש להוכיח עבודה (בהוראה או בכל עבודה אחרת) במשך לפחות 24 חודשים ב-80% משרה לפחות, מתוכם 12 חודשי עבודה ב-80% משרה באופן רציף. "משרה מלאה" מוגדרת בהתאם לנהוג והמקובל בענף - 32 שעות שבועיות. מבחינת מועמד שהינו סטודנט, הדרישה לעבודה של 12 חודשי עבודה ב-80% משרה באופן רציף לא תחול על מורה שלמד במוסד אקדמי מוכר בתקופה של 24 חודשים שקדמו למועד הקובע (מבלי לגרוע מיתר הדרישות בתנאי זכאות זה).
עוד נקבעו שלושת התנאים הבאים:
1. הוכחת אי בעלות על דירה - כל המועמדים הינם חסרי דירה או אינם בעלים של חלק העולה על שליש מדירה, בעלי תעודת זכאות של משרד הבינוי והשיכון או אישור השתתפות בתכנית "מחיר למשתכן".
2. הכנסות - סך ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של כל המועמדים במשק הבית ב-36 החודשים שקדמו למועד הקובע לא עלתה על ההכנסה הממוצעת החודשית של הרף העליון של העשירון השביעי, ובתוספת 10 אחוזים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
3. גובה הון עצמי ונכסים - סך ההון העצמי של כל הגרים במשק הבית במועד הקובע לא יעלה על סך של 300 אלף שקל.
בעירייה מבהירים כי המועמדים נדרשים לעמוד בכל התנאים כאשר במצב של מועמדים נשואים או כאלה המבקשים להתגורר בדירה עם ידוע בציבור - על שני בני הזוג יחדיו לעמוד בשלושת תנאי הזכאות האחרונים.
כמו כן, חלוקת הדירות בפרויקט לסוגי משקי הבית השונים (רווקים/ נשואים/ ידועים בציבור, עם או בלי ילדים), תיעשה בהתאם למפרט וגודל הדירות שיוצעו בפרויקט. בנוסף, תיבחן האפשרות למגורי מורים בשותפות כאשר במצב זה, על כל אחד מהזכאים לענות בנפרד על כל תנאי הזכאות.
- 2.משקיע תקוע 30/10/2019 19:31הגב לתגובה זולפי הלמס מעל 20,000 מכרו לפני המפולת , ביד 2 מעל 80,000 מנסים למכור ,מתפשרים על מחיר המשכנתא עלתה השכירות לא מכסה , התשואה על דירה נשחקה מזמן.
- 1.הנדלן קורס (ל"ת)משקיע 29/10/2019 21:06הגב לתגובה זו
ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות
הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.
ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.
בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.
מצב הקרקעות בישראל
מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."
- פסק תקדימי: רמ"י תוכל לתעדף מילואימניקים ונכי צה"ל בשיווק מגרשים
- מלחמת עולם בין לשכת השמאים לרמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."
שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"
ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"
שכר דירה שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית.
מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.
התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה.
עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.
- השוחד החדש בשוק השכירות: כך גובים מכם אלפי שקלים בחסות המצוקה
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?
"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."
עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?
