שכונת אזורי חן: כמה עולה דירת 4 חדרים?
וגם, בכמה הושכרה דירת סטודיו 35 מ"ר במודיעין? Bizportal ליקט את עסקאות הנדל"ן הבולטות שסגרו המתווכים בשבוע החולף
העסקאות כפי שנמסרו על ידי משרדי התיווך והמכירות הגדולים בארץ, הנה הרשימה:
יד שנייה:
באר שבע
דירת 2 חדרים, רחוב דוד המלך, 48 מ"ר, קומה 4 מתוך 4, ללא מעלית, ללא חנייה, נמכרה ב-470,000 שקל.
דירת 4 חדרים, רחוב דרך מצדה, 78 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, ללא מעלית, ללא חנייה, נמכרה ב-970,000 שקל.
דירת 3 חדרים, רחוב מבצע עובדה, 72 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, ללא מעלית, ללא חנייה, נמכרה ב-970,000 שקל.
דירת 5 חדרים, רחוב אוסקר שינדלר, 140 מ"ר, קומה 3 מתוך 6, חנייה, מעלית, נמכרה ב-1,450,000 שקל.
דירת 3 חדרים, רחוב יהודה הלוי, 72 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, ללא חנייה, ללא מעלית, נמכרה ב-740,000 שקל.
רי/מקס פלוס
קרית מוצקין
דירת 4 חדרים, רחוב בן גוריון, קריית מוצקין, 120 מ"ר+12 מ"ר מרפסת, קומה 4 מתוך 7, חנייה, מעלית, נמכרה ב-1,120,000 שקל.
FAMILY רי/מקס
תל אביב
דירת 4 חדרים, רחוב סמבורסקי (אזורי חן), 100 מ"ר+10 מ"ר מרפסת, קומה 10 מתוך 12, מעלית, 2 חניות תת קרקעיות, מחסן, נמכרה ב-4,000,000 שקל.
רי/מקס אושן
דירת 3 חדרים, רחוב מעפילי אגוז, 70 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, מיועדת לתמ"א 30, חנייה, ללא מעלית, נמכרה ב-1,470,000 שקל.
רי/מקס יהלום
רמת גן
דירת 5 חדרים, רחוב קריניצי, רמת גן, 106 מ"ר, קומה 7 מתוך 9, חנייה, מעלית, נמכרה ב-2,275,000 שקל.
דירת 5 חדרים, רחוב אנה פרנק, רמת גן, 142 מ"ר, קומה 8 מתוך 10, חנייה, מעלית, נמכרה ב-3,330,000 שקל.
רי/מקס 100%
בת ים
דירת 2 חדרים, רחוב הלפר, 60 מ"ר, קומה 4 מתוך 4, ללא חנייה, ללא מעלית, נמכרה ב-1,030,000 שקל.
רי/מקס אבניו
הרצליה
דירת גן 4 חדרים, ברחוב אלחריזי, 100 מ"ר + 70 מ"ר גינה וחניה, קומה 0 מתוך 2, נמכרה ב-2.7 מיליון שקל.
אנגלו סכסון
גבעתיים
דירת 3 חדרים ברחוב קק"ל, 61 מ"ר, קומה 2 מתוך 3, בלי מעלית ובלי חניה, נמכרה ב-1.696 מיליון שקל.
דירת 4 חדרים ברחוב המאבק, 102 מ"ר, קומה 1 מתוך 8, עם מעלית וחניה, נמכרה ב-1.945 מיליון שקל.
דירת 4 חדרים ברחוב בן צבי, 126 מ"ר, קומה 2 מתוך 14, 2 חניות ומעלית, נמכרה ב-3.320 מיליון שקל.
פנטהאוז 5 חדרים ברחוב מעיין, 154 מ"ר + 50 מ"ר מרפסת שמש, קומה 3 מתוך 3, 2 חניות ומעלית, נמכרה ב-4.1 מיליון שקל.
אנגלו סכסון
צפו בסיור שכונות שערכנו השבוע ביבנה הירוקה:
השכרה:
דימונה
דירת 4 חדרים, רחוב בר כוכבא, דימונה, 75 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, ללא חנייה, ללא מעלית, הושכרה ב-2000 שקל.
רי/מקס נובה
מודיעין
דירת גן 4.5 חדרים, ברחוב תלתן בשכונת הפרחים, 140 מ"ר + 70 מ"ר גינה, קומה 1 מתוך 3, עם מעלית חניה ומחסן, הושכרה ב-5,700 שקל לחודש.
דירת 5 חדרים, ברחוב כסלו בשכונת הכרמים, 150 מ"ר+ 65 מ"ר מרפסת, קומה 1 מתוך 3, 2 חניות ומחסן, הושכרה ב-6,500 שקל לחודש.
יחידת דיור (סטודיו), ברחוב לאה אמנו בשכונת מוריה, 35 מ"ר, ללא מעלית וחניה, הושכרה ב-3,000 שקל לחודש.
אנגלו סכסון
- 3.אני 30/01/2018 20:17הגב לתגובה זואו לקחת מיליון שקל משכנתא?? וואללה איש עשיר. ולא בתל אביב. בטח בעל קניון באר שבע או איזה פקיד בעירייה.
- 2.טלי 26/01/2018 18:25הגב לתגובה זומעניין מי משלם לעיתון על הזבל הפרסומי הזה
- א 28/01/2018 17:53הגב לתגובה זובהחלט יכול לעניין חלק מהציבור
- 1.אלי 26/01/2018 14:05הגב לתגובה זומדינה מפולגת מסוכסכת מוכת טילים ואיום גדול יותר של טילים טרור צפופה יוקר מחיה ...... המחיר לא שווה לא את המקום ולא את הנכס!!!
המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.
מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.
אילו ערים נמצאות ברשימה?
ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.
לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.
- זיתוני השיגה רוב במתחם בהרצליה; תקדם פרויקט פינוי בינוי עם 60 דירות
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
