עונת הדו"חות בארצות הברית מקרטעת למדי, כאשר לא מדובר רק על אפל או טוויטר, אלא על סקטורים שלמים דוגמת ענף התשתיות, האנרגיה ושירותי תקשורת, בהם יותר מ- 60% מהחברות אכזבו בשורת המכירות. 

חצי הכוס המלאה היא שלהערכתנו, מבחינת התמונה הכוללת, הירידה ברווח למניה שמאפיינת סקטורים רבים בעולם צפויה להגיע לתחתית בקרוב, כנראה ברבעון השלישי של השנה, זאת בשל אפקט ההשהיה בין עליית מחירי הנפט להשפעה על רווחי חברות האנרגיה. למעשה, לוקח זמן עד שחברות אלו, שמאוד נפגעו ברבעונים האחרונים, ישפרו את הרווחים שלהן בהתאם לעלייה המשמעותית במחירי הנפט. בנוסף, כדאי לשים לב שהמיתון העולמי בייצור הסתיים ומדדי מנהלי הרכש בסקטור הייצור התעשייתי עברו מהתכווצות להתרחבות בארצות הברית ובסין.

בינתיים, בישראל, ראוי לבדוק אילו גורמים משפיעים על השוק המקומי בכדי להגיע להחלטות השקעה. הנפט שהיה הברומטר למצב הרוח בשווקים בתחילת השנה כבר נמצא מעל 45 דולרים, והמתאם בינו לבין שוקי המניות או איגרות החוב התפוגג.

כדי לענות על השאלה חזרנו לגורמים שהציתו את הפחד בתחילת השנה וראינו שמרביתם זזו הצידה בשלב זה. מחירי הנפט עלו בכ-60% מהשפל של חודש ינואר, הפד הפך ל"יוני" יותר כך שתוואי הריבית בארצות הברית התמתן באופן משמעותי, ולבסוף הנתונים הכלכליים בסין השתפרו. אפילו הבנקים באירופה ירדו כרגע מהכותרות, ואפילו הקוקו של דויטשה בנק שכבר נסחר בתשואה של מעל 11% ירדו כרגע מהבמה ולא בכדי ראינו ראלי שמחק את מרבית הירידות. כך שבגדול, להערכתנו, האווירה לחודשים הקרובים עדיין חיובית, אבל, וזה אבל חשוב, התנודתיות בשווקים גדלה וזה לא צפוי להשתנות בקרוב. יחד עם זאת, בחודש יוני יש ארבעה אירועים חשובים שלהערכתנו יכולים להשפיע מאוד על השווקים.

• האם אפל שוב כדאית לקנייה? ומה לגבי אובר ו-Dell?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ב-15 ביוני תפורסם החלטת הריבית בארצות הברית, כאשר כרגע השווקים מגלמים הסתברות של 12% להעלאת ריבית במועד זה. יחד עם זאת, הצפי הוא שהריבית תעלה השנה עוד פעם או פעמיים כך שסביר שהפד ישנה גישה לניצית יותר בכדי להכין את הקרקע.  אירוע נוסף הוא משאל העם על עתיד בריטניה באיחוד האירופי שיתקיים ב-23 ביוני ושלושה ימים לאחר מכן, הספרדים חוזרים לקלפי לאחר שבבחירות הקודמות שהתקיימו לפני כשנה לא הושגה הכרעה שאפשרה הקמת ממשלה יציבה.

האירוע הרביעי קשור ליוון. מסתבר שקרן המטבע הבינלאומית לא מוכנה לספק ליוון הלוואות נוספות בלי קיצוץ נוסף בתקציב או מחיקת חובות מצד חברותיה בגוש האירופאי.  בעוד כשבוע תתקיים פגישה של שרי האוצר בגוש האירו בניסיון להגיע להסכם, אולם אם לשפוט על פי ההיסטוריה, הרי שזה יכול לקחת זמן ולייצר כותרות.

על הרקע הזה נציין שהיכולת של הבנקים המרכזיים לרגש את המשקיעים באמצעות ריבית שלילית או משחקים מוניטאריים מצטמצמת, מה שמחזק את התחושה שצריך להתרגל לתנודתיות ופחות להתרגש ממנה.

• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

אצלנו נהנו בחודשים האחרונים איגרות החוב הקונצרניות משילוב של מדיניות מוניטארית מרחיבה במיוחד, ירידת תשואות באפיק הממשלתי והתפוגגות במפלס הפחד של המשקיעים. כתוצאה מכך, ירדו מרווחי התשואה בחלק משמעותי מאיגרות החוב לרמות נמוכות שלא משאירות הרבה מקום לרווחי הון וגם לא מספקות תוספת תשואה מפצה על הסיכון. לעומתן, ניתן לראות אירועים נקודתיים בחלק מהחברות, אשר מקפיצים את מרווחי התשואה כלפי מעלה ומכניסים את המשקיעים לדילמה בין עודף התשואה לחוסר הוודאות של הסיכון.

זו הסיבה שאנו מסירים את המלצתנו הגורפת על האפיק הקונרצני. במילים אחרות, אנחנו כבר לא מעריכים שכדאי לרכוש איזושהי קרן נאמנות, שמחויבת להשקיע באיגרות חוב קונצרניות ולשבת עליה בכל מצב. המרווחים בחלק גדול מהמקרים פשוט נמוכים מידי.

להערכתנו, הדבר הנכון יותר הוא להשקיע במקומות שמביאים ערך, בארץ ובחו"ל, כולל תיבול מנייתי קל. הרי התשואות באיגרות החוב בארצות הברית גבוהות יותר מאשר בישראל, ולכן, להערכתנו, זה הזמן להפוך כל אבן בכדי למצוא את הנכסים שיכולים להגדיל ללקוחות את פוטנציאל התשואה מבלי להגדיל את הסיכון באופן ניכר, ואולי אף להקטין אותו בשל הפיזור בנכסים עם מתאם נמוך מאחד.