זהירות ודינאמיות: השפעות כלכלת העולם על המשקיע הישראלי

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים, על עונת הדוחות, החלטת הריבית ומחירי הנפט - אך הם ישפיעו על המשקיע הישראלי?
גלעד גרומר |

עונת הדו"חות בארצות הברית מקרטעת למדי, כאשר לא מדובר רק על אפל או טוויטר, אלא על סקטורים שלמים דוגמת ענף התשתיות, האנרגיה ושירותי תקשורת, בהם יותר מ- 60% מהחברות אכזבו בשורת המכירות. 

חצי הכוס המלאה היא שלהערכתנו, מבחינת התמונה הכוללת, הירידה ברווח למניה שמאפיינת סקטורים רבים בעולם צפויה להגיע לתחתית בקרוב, כנראה ברבעון השלישי של השנה, זאת בשל אפקט ההשהיה בין עליית מחירי הנפט להשפעה על רווחי חברות האנרגיה. למעשה, לוקח זמן עד שחברות אלו, שמאוד נפגעו ברבעונים האחרונים, ישפרו את הרווחים שלהן בהתאם לעלייה המשמעותית במחירי הנפט. בנוסף, כדאי לשים לב שהמיתון העולמי בייצור הסתיים ומדדי מנהלי הרכש בסקטור הייצור התעשייתי עברו מהתכווצות להתרחבות בארצות הברית ובסין.

בינתיים, בישראל, ראוי לבדוק אילו גורמים משפיעים על השוק המקומי בכדי להגיע להחלטות השקעה. הנפט שהיה הברומטר למצב הרוח בשווקים בתחילת השנה כבר נמצא מעל 45 דולרים, והמתאם בינו לבין שוקי המניות או איגרות החוב התפוגג.

כדי לענות על השאלה חזרנו לגורמים שהציתו את הפחד בתחילת השנה וראינו שמרביתם זזו הצידה בשלב זה. מחירי הנפט עלו בכ-60% מהשפל של חודש ינואר, הפד הפך ל"יוני" יותר כך שתוואי הריבית בארצות הברית התמתן באופן משמעותי, ולבסוף הנתונים הכלכליים בסין השתפרו. אפילו הבנקים באירופה ירדו כרגע מהכותרות, ואפילו הקוקו של דויטשה בנק שכבר נסחר בתשואה של מעל 11% ירדו כרגע מהבמה ולא בכדי ראינו ראלי שמחק את מרבית הירידות. כך שבגדול, להערכתנו, האווירה לחודשים הקרובים עדיין חיובית, אבל, וזה אבל חשוב, התנודתיות בשווקים גדלה וזה לא צפוי להשתנות בקרוב. יחד עם זאת, בחודש יוני יש ארבעה אירועים חשובים שלהערכתנו יכולים להשפיע מאוד על השווקים.

ב-15 ביוני תפורסם החלטת הריבית בארצות הברית, כאשר כרגע השווקים מגלמים הסתברות של 12% להעלאת ריבית במועד זה. יחד עם זאת, הצפי הוא שהריבית תעלה השנה עוד פעם או פעמיים כך שסביר שהפד ישנה גישה לניצית יותר בכדי להכין את הקרקע.  אירוע נוסף הוא משאל העם על עתיד בריטניה באיחוד האירופי שיתקיים ב-23 ביוני ושלושה ימים לאחר מכן, הספרדים חוזרים לקלפי לאחר שבבחירות הקודמות שהתקיימו לפני כשנה לא הושגה הכרעה שאפשרה הקמת ממשלה יציבה.

האירוע הרביעי קשור ליוון. מסתבר שקרן המטבע הבינלאומית לא מוכנה לספק ליוון הלוואות נוספות בלי קיצוץ נוסף בתקציב או מחיקת חובות מצד חברותיה בגוש האירופאי.  בעוד כשבוע תתקיים פגישה של שרי האוצר בגוש האירו בניסיון להגיע להסכם, אולם אם לשפוט על פי ההיסטוריה, הרי שזה יכול לקחת זמן ולייצר כותרות.

על הרקע הזה נציין שהיכולת של הבנקים המרכזיים לרגש את המשקיעים באמצעות ריבית שלילית או משחקים מוניטאריים מצטמצמת, מה שמחזק את התחושה שצריך להתרגל לתנודתיות ופחות להתרגש ממנה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אצלנו נהנו בחודשים האחרונים איגרות החוב הקונצרניות משילוב של מדיניות מוניטארית מרחיבה במיוחד, ירידת תשואות באפיק הממשלתי והתפוגגות במפלס הפחד של המשקיעים. כתוצאה מכך, ירדו מרווחי התשואה בחלק משמעותי מאיגרות החוב לרמות נמוכות שלא משאירות הרבה מקום לרווחי הון וגם לא מספקות תוספת תשואה מפצה על הסיכון. לעומתן, ניתן לראות אירועים נקודתיים בחלק מהחברות, אשר מקפיצים את מרווחי התשואה כלפי מעלה ומכניסים את המשקיעים לדילמה בין עודף התשואה לחוסר הוודאות של הסיכון.

זו הסיבה שאנו מסירים את המלצתנו הגורפת על האפיק הקונרצני. במילים אחרות, אנחנו כבר לא מעריכים שכדאי לרכוש איזושהי קרן נאמנות, שמחויבת להשקיע באיגרות חוב קונצרניות ולשבת עליה בכל מצב. המרווחים בחלק גדול מהמקרים פשוט נמוכים מידי.

להערכתנו, הדבר הנכון יותר הוא להשקיע במקומות שמביאים ערך, בארץ ובחו"ל, כולל תיבול מנייתי קל. הרי התשואות באיגרות החוב בארצות הברית גבוהות יותר מאשר בישראל, ולכן, להערכתנו, זה הזמן להפוך כל אבן בכדי למצוא את הנכסים שיכולים להגדיל ללקוחות את פוטנציאל התשואה מבלי להגדיל את הסיכון באופן ניכר, ואולי אף להקטין אותו בשל הפיזור בנכסים עם מתאם נמוך מאחד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.