איתי בן דן
איתי בן דן

המנצחים והמפסידים הגדולים במשבר או אבולוציה בחסות מגיפה

שלב הסגר אפשר למשקיעים ולחברות להבין היכן נמצאים השומנים המיותרים ולחתוך. אנחנו עדיין בעולם שנשלט על ידי דינוזאורים והעולם משתנה - רואים את זה בתשואות של המניות והמדדים...

דר' איתי בן דן | (10)
נושאים בכתבה קורונה שוק ההון

זו היתה ועדיין תקופה מופרעת. המשבר הנוכחי מניע תהליכים אבולוציוניים בתחום הכלכלה ש״התבשלו״ במשך שנים. תהליכים אבולוציוניים הם חדים וברוטליים. פעם בכדור הארץ משלו דינוזאורים. עכשיו נותרנו עם תנינים וכמה לטאות. מה שקרה בחצי השנה האחרונה, הוא תהליך שהואץ בחסות משבר הקורונה וככל הנראה יואץ עוד יותר של נטישת מודלים עסקיים לא מתפקדים ומעבר ליעילות עסקית. שלב הסגר אפשר למשקיעים ולחברות להבין היכן נמצאים השומנים המיותרים ולחתוך. תהליך הלמידה ממשיך להתבצע. אנחנו עדיין בעולם שנשלט על ידי דינוזאורים, כמה ממנהלי החברות הגדולות יודעים להשתמש במחשב מעבר לקריאת אימיילים וגלישה באתרים שונים?

 

מה שמשתקף מהנתונים הוא שחברות ותיקות מתקשות להתמודד עם הסיטואציה למעט חריגות כמו חברות למוצרי ניקיון. החולשה ברורה במיוחד בחברות הפיננסיות הקטנות והבינוניות (כולל חברות הלוואות ״מתקדמות״ כביכול כמו Landing Club). דברים כאלה הסתיימו בעבר בפשיטות רגל של חברות (בדגש על פיננסיות) גדולות. כל תוכניות הבנק הפדרלי יכולות לעזור עד לנקודה שבה המודל העסקי של החברה אינו מתאים למצב החדש.

 

אנחנו לקראת גל של פשיטות רגל של חברות small cap ו-mid cap שיגיע גם לפשיטות רגל של חברות ענק (החשודות המיידיות הן GE,  Boeing חברות התעופה, תיירות ואנרגיה) אבל משברים הם אף פעם לא צפויים.

 

תמונת המצב:

בין המדדים המובילים יש מנצח ברור בפער גדול -  הנאסד"ק ויש מפסיד ברור בפער שהוא מדד הראסל (מדד החברות הבינוניות קטנות בארה״ב). הפערים הם מעל ל-30%. הנה כמה טבלאות מעודכנות שמספקים תמונה ברורה על המצב ועל המנצחים והמפסידים בתקופה הזו:

מבחינת תעודות הסל הנזילות בארה״ב התמונה היא  שהפערים בין מניות הטכנולוגיה לשאר גדולים וזה משתקף במומנטום הנקודה המעיינת ביותר לטעמי היא הקריסה של תעודות הסל בתחום הבנקים האזוריים והנדלן/משכנתאות בארה״ב במיוחד : KRE, MORT, KBWY  התעודות האלו מסמנות ממוצע ויש שם מניות שהקריסה שלהן היא בכיוון של פשיטת רגל וכמו תמיד בתחום הזה קריסה אחת מוליכה לאחרת ….הנה התעודות הממונפות:

והנה המפסידות הגדולות:

תעודות הסל הלא ממונפות:

המניות המנצחות מול המניות המפסידות?

שימו לב איך הקורונה הרימה את המניות בעיקר הדיגיטליות והפועלות במכשור רפואי ובהמשך את החברות שנפגעו מהקורונה: 

הקורונה ושערי החליפין

מדדי המניות בעולם - הבורסות הטובות והבורסות החלשות בתקופת הקורונה 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 11/07/2020 16:43
    הגב לתגובה זו
    ילד של אבא
  • 7.
    אנונימי 11/07/2020 16:43
    הגב לתגובה זו
    היי
  • 6.
    שוקי הוני 11/07/2020 16:42
    הגב לתגובה זו
    מה רצה המשורר לא הבנתי כלל שלכתוב לא צריך רשיון של לטןס לחלל ולהשקיע באקסל קל מלהשקיע במניותבמניות שוקעים ובשטח עם גיפ נוסעים מה אומר ומה אגיד הכותב אינו מועמד להיות נגיד
  • 5.
    כתיבה לענין (ל"ת)
    רובן 11/07/2020 01:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכל נכון אבל בנאלי, מה רצית להגיד? (ל"ת)
    ארז 10/07/2020 22:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פנחס 10/07/2020 19:16
    הגב לתגובה זו
    מייצרות הפסדים במקום הכנסות, הכל טוב עד הדוחות וטסלה היא לא דוגמא מייצגת כי היא פעילה בתחומים נוספים אבל בועה רצינית מאוד
  • 2.
    דן 10/07/2020 17:55
    הגב לתגובה זו
    יש בורא שברא יש מאין ! ויש אלפי הוכחות (למי שצריך ) אנחנו במאה 21 ,לימדו אותנו בתיכון החילוני שטויות עד שגדלנו ובדקנו בעצמנו
  • אייל 11/07/2020 09:00
    הגב לתגובה זו
    היא היתה והיא נכונה ויש לה הוכחות מדעיות רבות אבל לך הכניסו לראש את הבורא כי רוצים שתאמין רק בו למרות שאין שום הוכחות מדעיות לקיומו - אתה יכול להאמין במה שאתה רוצה - בשביל להאמין אין צורך במציאות ובמדע
  • 1.
    יעקב אמודאי 10/07/2020 15:46
    הגב לתגובה זו
    טבלאות שהעתקו COPY PASTE לא רציני
  • Z 12/07/2020 07:59
    הגב לתגובה זו
    ללא הטבלאות היית שואל מאיפה "ממציאים" את הטענות במאמר.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.