הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
יפן
צילום: pexels

למה הכלכלה היפנית במשבר והאם היא תיכנס למיתון?

כלכלת יפן בצרות - הצמיחה השלילית, החוב הגדול, חוסר האמון של הציבור, והפנסיות הנמוכות - האם מיפן תיפתח הרעה?
ד"ר אביחי שניר | (12)
נושאים בכתבה יפן

לפני כמה חודשים הייתי בכנס במלטה, ובאחת הארוחות ישבתי לשולחן עם פרופסור יפני. השיחה התגלגלה למצבה של הכלכלה היפנית, והשכן שלי לשולחן נעשה מאוד מודאג. "החוב של הממשלה היפנית", הוא אמר, "הוא בערך 200% מהתוצר, ורובו הוא חוב פנימי.

"כלומר", המשיך הפרופסור, "רוב החוב הוא כספי הפנסיה של אזרחי יפן, ומכיוון שגם אני אזרח יפני, זה גם הכסף שלי". הוא המשיך וטען שהממשלה לא יכולה להחזיק את החוב הזה לאורך זמן, כי היא חייבת שהריבית ביפן תישאר נמוכה, אחרת תשלומי הריבית יאלצו אותה לפשוט רגל.

האזרחים של יפן מוכנים להמשיך לקנות את החוב בריבית נמוכה, אבל האוכלוסייה היפנית הולכת וקטנה, ולכן היפנים לא יוכלו להמשיך לקנות את אותן כמויות של חוב. כך שכדי להחזיק את אותה כמות של חוב, הממשלה תהיה חייבת למכור אותו לזרים. בינתיים, הסינים קונים קצת מהחוב היפני למרות הריבית הנמוכה, כי בכל העולם הריבית היא אפסית. אבל, לאורך זמן זה לא יחזיק מעמד, ולכן הריבית תהיה חייבת לעלות. וכשהיא תעלה, הממשלה תאלץ לעשות תספורת לחוב, ואז, סיים הפרופסור היפני, מהפנסיה שלי לא יישאר הרבה.

מה שקרה ביפן ברבעון האחרון הוא תסמין של הבעיה שתיאר הפרופסור. הממשלה שיודעת שהחוב שלה גדול, ושהיא צריכה להמשיך להוציא כסף כדי לסייע לכלכלה שלא ממש צומחת, הבינה שהיא חייבת קודם להגדיל את ההכנסות. לכן הממשלה העלתה את מס הקנייה בשני אחוזים, מ-8% ל-10%.

לזה היו שתי השפעות. הראשונה, המחירים עלו, בדיוק כפי שקורה בישראל בכל פעם שהממשלה מחליטה להעלות את המע"מ. והשניה, הציבור לקח את זה כרמז שצריך להגדיל את החיסכון, כי אי אפשר לסמוך על הממשלה שתשלם את כל תשלומי הפנסיה שהיא מחויבת להם. התוצאה היא שהצריכה הפרטית ירדה ב-2.9%. מסתבר שהתעשיינים צפו לא רע מה יקרה לצריכה הפרטית, כי ההשקעות ירדו ב-3.7%.

בסך הכול, התוצר ביפן ירד ברבעון ב-1.6%. אם הקצב הזה ימשיך עד סוף השנה, התוצר של יפן ירד בלמעלה מ-6%. זה כנראה לא יקרה, אבל כנראה שגם ברבעון הבא הצמיחה ביפן תהיה שלילית, כי התפרצות הקורונה בסין לא הולכת לעזור לכלכלה היפנית. ושני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית זה כבר מיתון.

בהנחה האופטימית שהתפרצות הנגיף תיעצר, ושמלחמת הסחר בין ארה"ב וסין תכנס להפסקת אש בשנה הקרובה, הכלכלה היפנית כנראה תתאושש קצת ברבעון השלישי, כך שעד סוף השנה הצמיחה של יפן תהיה סביב האפס. אבל עבור אזרחי יפן כל רבעון כזה של צמיחה שלילית הוא תזכורת לכך שבמוקדם או במאוחר הפנסיות שלהם יקוצצו, ולכן כל מיתון כזה מגדיל את הרצון שלהם לחסוך ומקטין את הסיכוי שהצמיחה של יפן תחזור לפסים בריאים. וכל עוד החוב של הממשלה היפנית ממשיך להיות סביב ה-200% (ועד סוף השנה הזאת הוא צפוי להיות אפילו גבוה יותר), אזרחי יפן ימשיכו להסתובב בתחושה שבמוקדם או במאוחר הם הולכים להישאר בלי הפנסיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אורן 20/02/2020 03:42
    הגב לתגובה זו
    במסגרת התנהלות הממשלה היפנית ממשבר למשבר מאז התפוצצות בועת הנדלן בשנת 1989, הם יעשו הכל כדי לא להכיר אף פעם בכשלון. ואתה שוכח שהבעלים של מרבית אגרות החוב של ממשלת יפן הוא הבנק המרכזי היפני, המעמיד פנים שהוא לא מדפיס כסף. שלב הבא המתבקש הואשיום אחד הבנק המרכזי יודיע שהוא "מוחל" לממשלה על החוב כדי להקל עליה. בטח יעשו את זה סביב משבר כלשהו, אולי מגפת הקורונה שעומדת להתחיל ביפן יהיה תירוץ טוב. והופה - כל החוב נעלם, ואפשר להתחיל את הניסוי הכלכלי המשוגע מחדש.
  • 7.
    ישראלי 19/02/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
    הערה לכל הצוסליאליטים. הבעיה הבסיסית על כל דולר שהממשלה לוקחת מס חוזר למשק פחות מחצי. היתר נעלם בשחיטות בירוקרטיה ועוד
  • יז-רע-הלי 20/02/2020 02:30
    הגב לתגובה זו
    קפיטליזם קיים רק במוחך הקודח ושל ערב רב של אספסוף כמוך. אין שוק חופשי, מעולם לא היה. העולם מנוהל ע"י תאגידים גדולים מאז ומתמיד. בעבר היו אלה תאגידי המלוכה, תאגידי הדוכס, והאצולה בכלל. היום אלה תאגידים כלכלים גדולים שמנהלים את החברה והמדינה, לא ממשלות. העומדים בראש הממשל הם בובות שתאגידים העמידו לפניך לבחירה. כדי שתרגיש שאתה זה "שבוחר" "במנהיג", שהוא למעשה בא כוחם. זאת האמת המרה. האספסוף, היה, ונישאר עבד נרצע.
  • 6.
    בכדי לחזור לשיאה ב1989.הבורסה ביפן צריכה לעלות "רק"60%! (ל"ת)
    פרופ' אבירם(איצ100) 19/02/2020 14:06
    הגב לתגובה זו
  • ד"ר ניר(איצ100) 19/02/2020 17:19
    הגב לתגובה זו
    אוחז כמעט בכל תעודות הסל הנסחרות במדינה (86%) ולא יצליח למוכרם לעולם. יפן עם אחיותיה הסוררות במערב..יתקלו בקשיים שטרם עמדו בם מעולם..ועוד לא ציינתי את המגפה הנוראית שתשחית כל מה שבדרכה.
  • 5.
    משה 19/02/2020 13:58
    הגב לתגובה זו
    נושא החוב העצום של יפן, הוא ידוע. וכבר מומחים רבים העריכו בחמש עשרה שנה האחרונות שיפן לפני פשיטת רגל. מסתבר שבעידן הריביות הנמוכות לא כל כך מהר פושטים את הרגל ויפן מצליחה להמשיך ולגלגל את החוב שלה. בנוסף מדינות מערביות אחרות הולכות בדרך היפנית ומגדילות את החובות.
  • 4.
    למרות זאת הבורסה ביפן עלתה . 0.89% (ל"ת)
    שלמה 19/02/2020 13:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הכתבות של ד״ר אביחי שניר מרתקות! (ל"ת)
    אדם 19/02/2020 12:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עובד 19/02/2020 12:51
    הגב לתגובה זו
    החיסרון הגדול ביותר של הדמוקרטיה. משטר טוטליטרי היה מוצא פתרון ומישם אותו.
  • 1.
    לרון 19/02/2020 12:36
    הגב לתגובה זו
    איננה אם יפן "תיכנס" למיתון אלא מדוע איננה יוצאת ממיתון רב רב רב שנים,והתשובה הניצחית היא האופי החסכני של התושב היפני,הוא לא "נזכר" לחסוך ,זה טיבעו!
  • ללרון מקיסוס ארה"ב 19/02/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
    לא תהיה.
  • לרון 22/02/2020 07:34
    אתה מקובע על מודל אחד,תשנה ותשתנה!
מקרון צרפתמקרון צרפת

הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות

צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה עמנואל מקרון צרפת

הבנק המרכזי של צרפת הודיע על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ב־0.1 נקודת אחוז, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי שנוצר לאחר נפילת הממשלה השנייה בתוך פחות משנה. הבנק מזהיר כי צרפת עלולה להישאר מאחור ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות.


המצב הכלכלי בצרפת מסתבך. ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, מנסה לגבש תקציב ל־2026 תוך ניהול משא ומתן עם מפלגות האופוזיציה. אך מפלגות מהשמאל והימין הקיצוניים דורשות בחירות חדשות במקום לסייע בגיבוש הסכמות, מה שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. המפלגה הסוציאליסטית, שעל תמיכתה תלויה יציבות הממשלה, דורשת להעלות מסים על עסקים ולהאט את תהליך צמצום הגירעון – הגדול ביותר באיחוד האירופי. קו זה מנוגד לרצון השווקים, והדבר מתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הצרפתיות ביחס למדינות שכנות.


פיץ' הורידה דירוג

חברת הדירוג פיץ' הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של צרפת מ-AA- ל-A+, בשל חששות מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב ולהגיב למצבי חירום כלכליים. המהלך משקף הערכה גוברת של המשקיעים כי צרפת נעשית פחות יציבה מבחינה פיסקלית.


הבנק המרכזי הצרפתי מזהיר מפני המשך מדיניות כזו. הכלכלן הראשי אוליביה גארנייה אמר כי אם לא יתקדמו בצמצום הגירעון, "אי הוודאות הפיסקלית תתרחב, והחלטות השקעה ותעסוקה של עסקים ומשקי בית יישארו מהוססות". נגיד הבנק, פרנסואה וילרואה דה גלהאו, הוסיף כי הממשלה הבאה חייבת להישאר מחויבת ליעד של גירעון של 3% מהתמ"ג עד 2029. לדבריו, "אם נכשלים בתחילת הדרך, קשה לשכנע שהיעד יושג בזמן".

התחזיות החדשות

התחזית המעודכנת מצביעה על האטה בצמיחה לעומת שאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות. הבנק צופה צמיחה מתונה ב-2026 וב-2027, ומדגיש כי עסקים ומשקי בית נוטים לעכב השקעות עד שתהיה בהירות בנוגע למדיניות התקציב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
פאוול
צילום: טוויטר

האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?

על רקע נתוני תעסוקה חלשים, אינפלציה שנותרה מעל היעד ולחצים פוליטיים מהבית הלבן, ועדת השוק הפתוח מתכנסת השבוע והשאלה המרכזית היא האם נראה הפחתה מתונה של רבע אחוז, או צעד חריג יותר של חצי אחוז

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'רום פאוול ריבית

היום ומחר, יתכנס הפדרל ריזרב לישיבה קריטית שעשויה להכתיב את כיוון הכלכלה האמריקאית לשנים הקרובות. נכון לעכשיו, ההערכה הרווחת היא שהריבית תופחת ברבע אחוז ותעבור לטווח של 4%-4.25%. עם זאת, ההאטה המהירה בשוק העבודה והעובדה שהאינפלציה נותרה גבוהה יחסית מעלים את האפשרות שהיוניים בוועדה ידחפו להפחתה חדה יותר של חצי אחוז. מהלך כזה ייחשב לחריג במיוחד, שכן הפד מעדיף צעדים הדרגתיים ומבוססי קונצנזוס.

ההחלטה תתקבל ביום רביעי בשעה 14:00 (21:00 אצלנו), יחד עם פרסום עדכון תחזיות הצמיחה, האבטלה והאינפלציה, ולצידו ה"דוט פלוט": תרשים נקודות שמציג את הציפיות של כל אחד מחברי הוועדה באשר לריבית בשנים הקרובות. למעשה, זהו כלי מרכזי שדרכו השווקים מנסים להבין את כיוון המדיניות המוניטרית. חצי שעה לאחר מכן ימסור יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הצהרה לתקשורת.

מהו הדוט פלוט?
ה"דוט פלוט" (Dot Plot, בתרגום חופשי: "תרשים נקודות") הוא מסמך שמפרסם הפד אחת לרבעון. כל אחד מחברי הוועדה לסקירת המדיניות מסמן נקודה שמייצגת את הצפי שלו לריבית בסוף כל שנה, ובכך נוצר גרף של נקודות בודדות. הנקודות אינן מקושרות לשמות החברים, אך הן מאפשרות לשווקים לראות את פיזור הדעות בתוך הוועדה ואת הממוצע, אשר מהווה אינדיקציה לאן הפד עצמו צופה שהריבית תלך בשנים הקרובות. למרות שמדובר בהערכות בלבד ולא בהתחייבות, המשקיעים מתייחסים אליו ככלי מרכזי לפענוח כוונות הפד.

רבע אחוז או חצי אחוז, על מה הוויכוח?
המחנה היוני בפד סבור כי הנתונים הכלכליים מצביעים על האטה מהירה שמחייבת פעולה דרסטית. עדכון רטרואקטיבי של נתוני התעסוקה חשף כי בשנה שהסתיימה במרץ נוספו לשוק האמריקאי רק 847 אלף משרות חדשות, לעומת 1.8 מיליון שדווחו במקור. כלומר, הכלכלה יצרה כמעט מיליון משרות פחות מהמשוער. נוסף לכך, התביעות השבועיות לדמי אבטלה עלו לרמתן הגבוהה ביותר מאז 2021, והנתונים מלמדים על התרחבות האבטלה הסמויה.

מנגד, המחנה הנצי מזהיר כי הפחתה חדה של חצי אחוז עלולה להיראות כהיסטרית ולפגוע באמינותו של הפד. בנוסף, באוגוסט נותרה האינפלציה קרובה ל-3%, כמעט נקודת אחוז מעל היעד של 2%. הורדה חדה מדי של הריבית עלולה ללבות מחדש לחצים אינפלציוניים, דווקא כאשר יש סימנים להתייצבות בצריכה.

להמשך הכתבה לחץ כאן