טי-מובייל אוסטריה מרחיבה את קשריה עם אמדוקס

סיימה את הטמעת ה-Amdocs ClarifyCRM. מנהל שיווק ראשי באמדוקס: "מומחיותה של אמדוקס ופתרונותיה האינטגרטיביים יסייעו לטי-מובייל לספק ללקוחותיה 'פנים אחידות'"
שרון שפורר |

ספקית הבילינג הישראלית, חברת אמדוקס וחברת, טי-מובייל אוסטריה, שהינה ספקית התקשורת הניידת השנייה בגודלה באוסטריה הודיעו היום (ב') על סיום ההטמעה של Amdocs ClarifyCRM בטי-מובייל אוסטריה.

הטמעת ה-Amdocs ClarifyCRM מאפשרת, על פי אמדוקס, לטי מובייל ראיה כוללת (visibility) בכל נקודות המגע של החברה עם לקוחותיה, לרבות מרכז שיחות, דוא"ל, חנויות טי-מובייל וכוח המכירות שלה. וכתוצאה מכך, אומרים בחברה, יזכו לקוחות החברה בשירות משופר בכל נקודה של מחזור החיים של הלקוח, החל מהפעלת ההזמנה וכלה בשירות ותמיכה.

"הוספת Amdocs ClarifyCRM לפיתרון המשולב הקיים בחברה אפשרה לנו להמשיך ולחזק את ההובלה שלנו בשוק ולהציב את הלקוח במרכז לכל פעולותינו על מנת לספק חוויית לקוח ללא תקדים תוך התאמת משאבינו ושיפור הזריזות," אמר הרברט שאנדל, שהינו סגן נשיא בכיר לטיפול בלקוחות בטי-מובייל אוסטריה. "הפתרון של אמדוקס מאפשר לנו ל'החליק' (streamline) את כל התהליכים בכל נקודות המגע עם הלקוח, ולשפר את הנאמנות והאפקטיביות התפעולית ברחבי הארגון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".