טי-מובייל אוסטריה מרחיבה את קשריה עם אמדוקס
ספקית הבילינג הישראלית, חברת אמדוקס וחברת, טי-מובייל אוסטריה, שהינה ספקית התקשורת הניידת השנייה בגודלה באוסטריה הודיעו היום (ב') על סיום ההטמעה של Amdocs ClarifyCRM בטי-מובייל אוסטריה.
הטמעת ה-Amdocs ClarifyCRM מאפשרת, על פי אמדוקס, לטי מובייל ראיה כוללת (visibility) בכל נקודות המגע של החברה עם לקוחותיה, לרבות מרכז שיחות, דוא"ל, חנויות טי-מובייל וכוח המכירות שלה. וכתוצאה מכך, אומרים בחברה, יזכו לקוחות החברה בשירות משופר בכל נקודה של מחזור החיים של הלקוח, החל מהפעלת ההזמנה וכלה בשירות ותמיכה.
"הוספת Amdocs ClarifyCRM לפיתרון המשולב הקיים בחברה אפשרה לנו להמשיך ולחזק את ההובלה שלנו בשוק ולהציב את הלקוח במרכז לכל פעולותינו על מנת לספק חוויית לקוח ללא תקדים תוך התאמת משאבינו ושיפור הזריזות," אמר הרברט שאנדל, שהינו סגן נשיא בכיר לטיפול בלקוחות בטי-מובייל אוסטריה. "הפתרון של אמדוקס מאפשר לנו ל'החליק' (streamline) את כל התהליכים בכל נקודות המגע עם הלקוח, ולשפר את הנאמנות והאפקטיביות התפעולית ברחבי הארגון".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
