מטבעות כסף שקל חיסכון
צילום: Istock

חוק שוטף פלוס 30: 33% מהמגזר הממשלתי לא משלמים בזמן לעסקים

17% מהעסקים דווחו בשנת 2019 שלקוחות פרטיים מעכבים להם תשלומים מעבר למועד בו הם היו אמורים לשלם לעומת 6% בשנת 2022
דור עצמון |

חוק מוסר התשלומים לספקים אשר נחקק ביוזמת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, מסדיר את מועדי התשלום לספקים בקרב כלל הגופים במשק. מאז שנחקק, נראה שמוסר התשלומים משתפר בקרב כל המגזרים במשק. החוק אושר בשנת 2017 והחל משנת 2019, החלה הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה בבדיקה ומעקב שנתי.

בשנת 2019 היו ל-51% מהעסקים לקוחות מהמגזר הממשלתי שלא שילמו בזמן על פי דרישות החוק. שיעור זה ירד ל-33% בשנת 2022. מקרב עסקים שלהם לקוחות שהם גופים ציבוריים, 56% דווחו בשנת 2019 על לקוחות שאינם עומדים בדרישות החוק, ואילו בשנת 2022 שיעור זה ירד ל-35%. בקרב רשויות מקומיות השיעור של עיכוב תשלומים ירד מ-61% בשנת 2019 ל-36% בשנת 2022.

השיפור במוסר התשלומים מתבטא גם בקרב לקוחות פרטיים. 17% מהעסקים דווחו בשנת 2019 שלקוחות פרטיים מעכבים להם תשלומים מעבר למועד בו הם היו אמורים לשלם לעומת 6% בשנת 2022. מהשוואת הסקר בשנת 2022 לסקרים זהים שנעשו בשנים 2021 ו-2019 עולה שקיימת מגמה של ירידה לאורך השנים בשיעור הלקוחות שאינם עומדים בדרישות החוק בכל המגזרים, כפי שניתן לראות בתרשים למטה. לגבי רשויות מקומיות, נראה שלאחר שיפור משמעותי שחל בין 2019 ל-2021, חלה נסיגה קלה ב-2022.

בהשוואה לשנת 2019 חל ב-2022 שיפור במוסר התשלומים של המגזר הציבורי (ממשלה, גופים ציבוריים ורשויות מקומיות) בכל קבוצות הגודל של העסקים הקטנים והבינוניים. אולם בהשוואה של שנת 2022 לשנת 2021, מוסר התשלומים אמנם המשיך להשתפר לעסקים הזעירים, הקטנים מ-5 מועסקים, אולם לעסקים בגודל 5 - 100 מועסקים חלה הרעה קלה במוסר התשלומים.

ד"ר ניר בן אהרון, מנהל המחקר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מציין כי גופים ציבוריים או עסקיים שמשלמים מהר יותר לספקים שלהם, מאפשרים למעשה לספקים לשלם מהר יותר לספקים העסקיים שלהם. בכך הם יוצרים השפעה רוחבית על כלל שרשרת הערך של המוצרים והשירותים. הדבר מגדיל את הוודאות הכלכלית של העסקים הקטנים והבינוניים, מייעל את שרשראות הערך העסקיות, מגדיל תחרות במשק ומקטין עלויות מיותרות במגזר העסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום