הונאה מהסרטים: זייף צ'קים והעברות בנקאיות וגנב רכוש ב-830 אלף שקל
הונאה מהסרטים: יצחק טובי בן 41 מקרית ים, נעצר והוגש נגדו כתב אישום, כאשר על פי החשד הוא הונה כ-120 אנשים וגרם להם לשלוח לו ציוד שהם רצו למכור והעלו מודעות מכירה באינטרנט. בצור זו הוא הצליח לכאורה לקבל במרמה רכוש בשווי של למעלה מ- 830 אלף שקל.
על פי כתב האישום שהגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לבית המשפט השלום בירושלים, טובי רימה כ-120 אנשים בכל הארץ, אשר פרסמו מודעות למכירת מוצרים באינטרנט (טלפונים ניידים, תכשיטים, מחשבים, אייפדים, מקררים, שעונים חכמים ושעון יוקרה ועוד), הציג עצמו בפניהם בזהות בדויה וביקש לרכוש מהם את המוצרים. לדברי הפרקליטות, הוא נתן צ'קים מזויפים, שגילו את התרמית רק כאשר לא הצליחו להפקיד את הצ'קים. לרוב האנשים הוא שלח, על פי החשד, אסמכתאות בנקאיות מזויפות לכך שביצע העברה כספית.
החלפת כרטיסי סים, מחיקת נתונים, שימוש בנהגי מוניות
בפרקליטות מסבירים כי טובי "נקט בדרכים שונות ומתוחכמות כדי להסתיר את ביצוע העבירות וכדי לטשטש את עקבותיו, ובין היתר הוא פעל באמצעות "טלפון מבצעי" שבו החליף כל הזמן כרטיסי סים, הוא נהג למחוק את ההתכתבויות עם המתלוננים בסמוך לקבלת הרכוש". עוד על פי החשד "הוא הפעיל נהגי מוניות תמימים אשר הביאו לו את הרכישות, וכן הוא השתמש בשורה של זהויות בדויות (בין היתר באמצעות צילומים של תעודות מזהות - מזויפות או אמיתיות). כמו כן הוא עשה שימוש בעשרות תבניות של אסמכתאות בנקאיות שהחזיק, ושאותן נהג לזייף ולשלוח לקורבנותיו, כאסמכתא כביכול על כך שהעביר לחשבונות הבנק שלהם את התמורה שסוכמה לרכישת המוצר".
הפרקליטות הגישה בקשה למעצר עד תום ההליכים והסבירה כי לדעתה מדובר על סכנה רבה בשחרורו ועל הצורך להחזיקו במעצר, ובין היתר ציינה הפרקליטות כי "על אף שהנאשם נעצר לפני מספר חודשים במסגרת חקירת פרשה זו, הדבר לא הפריע לו לשוב לסורו ולהמשיך לבצע את אותן עבירות, ונראה כי הוא דווקא שיכלל את שיטותיו על מנת להקשות על איתורו, והמשיך מאז לבצע עבירות כלפי עשרות קורבנות נוספים"
- הנאשם התעקש שהתחזו לו, למרות הראיות הברורות
- כך גנבה המטפלת 90 אלף שקל מקשישה בשיטתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפרקליטות מייחסים לו עבירות של התחזות כאדם אחר בכוונה להונות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
- 3.רשות המסים 09/12/2022 08:27הגב לתגובה זוולמה רשות המיסים לא קיבלה דיווח עליו ?
- 2.זמבורה 22/08/2022 16:35הגב לתגובה זוהבעיה שהאנשים תמימים אחד כזה לא צריך להמתין שיתבעו אותו כי לא ימצאו כסף אצלו בכלל הפתרון גם לא להרוג אותו אלא לתפוש אותו בפינה ולרסק לו במקות את כח העצמות שישאר נכה טוטאלית לכל חייו ואת זה הוא יזכור תמיד
- 1.חיימקה 22/08/2022 14:01הגב לתגובה זוכשאתה לא כפוף לחוקים הכי קל. מה התחכום פה?
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
