תלמידים בערבה בגרות תיכון בית ספר לימודים כיתה
צילום: מועצה אזורית ערבה תיכונה
דעה

הגורם המפתיע שיביא למהפך במערכת החינוך הישראלית

מול הסתדרות המורים שלא משפרת את המערכת מתגבש אירגון של מורים צעירים, אך השינוי האמיתי יבוא מהלקוחות האמיתיים של מערכת החינוך - הילדים עצמם
נגה בריינס | (8)

בראשון לספטמבר תפתח שנת הלימודים. או לא. עד אז נמשיך לקבל מידע מפה ומשם על המשא ומתן בין האוצר ומשרד החינוך להסתדרות המורים, הכפשות, חשיפות נתונים וקמפיינים משחירים. קשה לזכור תקופה בה היה שקט בגזרת החינוך שכמו משרד הבריאות ומשרד הביטחון מדובר בבור שחור ששואב אליו מילארדי שקלים ומפיק תוצאות שנויות במחלוקת ומוכתמות באינטרסים.

אבל ישנם שני גורמים נסתרים שיכולים להופיע ולהפוך את המאבק על תנאי ושכר המורים לתהליך שיש לו סיכוי להביא שינוי משמעותי לטובה. אחד מהם הוא הקמתו של ארגון עובדים חדש בידי המורים הצעירים והשני הוא השבתת מערכת החינוך בידי התלמידים.

כבר בשנת 2006 קם אה"ל - ארגון המתמחים לרפואה מרשם (ע"ר) עקב חוסר שביעות רצון מתמחי הרפואה מהטיפול של הר"י, ההסתדרות הרפואית בישראל, בענייניהם. הארגון תפס תאוצה בשנים האחרונות סביב קיצור תורנויות המתמחים (יש לקרוא למשמרת של 26 שעות בשמה – עבדות) והיום הוא ניצב בעימות חזיתי נושא פירות עם הר״י על ייצוג המתמחים וקביעת תנאי ההעסקה שלהם. למזלם של המורים הצעירים הקמתו של ארגון מרשם מרחפת מעל הסתדרות המורים במאבק הנוכחי ואם הסתדרות המורים לא תספק למורים הצעירים תנאים נאותים, שכר נאות, ואופק, יקום ארגון עובדים חדש שייצג אותם.

אבל זה גוף שיתעסק בפני השטח ולא בבעיה העמוקה שדורשת טיפול – חוסר הרלונטיות של מערכת החינוך הנוכחית והאופן בו היא מחזקת ומעמיקה פערים בחברה הישראלית. בשביל זה צריך להגיע הברבור השני ולשבור את לוח המשחק.

מערכת החינוך תמיד היתה פטרנליסטית ורדודה שעוסקת במרדף אחרי היעדים של שלשום ומשרתת את השלטון הנוכחי בכל תקופה ע״י שכתוב תכנים והצבת בעלי תפקידים בעמדות שמאפשרות הזרמת כספים לקבוצות לחץ.

במאבק על הזרמת תקציבים, שכר, תנאים ומילת הקסם הנוכחית (הייטק) השיח בין משרד החינוך והאוצר עם הסתדרות המורים נעשה מעל ראשם של הילדים שנשארים מחוץ לתמונה. הם מהווים רק מספר שמייצג תקציב שניתן להעבירו ממקום למקום כדי לשרת מטרה. אלה הילדים שלנו וקולם אינו נשמע. מדוע?

קודם כל כי אנחנו עצמנו לא רואים אותם. הם נשארים חסרי זכות הצבעה ובחירה עד גיל 18, כאילו שבגיל 18 ויום פתאום מונחתת עליהם יכולת לקיחת אחריות כמתת אל. וכשאין לאדם זכות הצבעה, אף מפלגה לא תקשיב לך ולא תנסה לשנות את התנאים שלך לטובה. אז המפלגות מדברות אל ההורים שבמקרה הטוב, כמו המורים הותיקים, כבר שכחו מה זה להיות צעיר ונטול כוחות ובמקרה הגרוע, כמו הרופאים הותיקים, מסתכלים על תקופת אין האונות בנוסטלגיה ומהללים את החישול שהיא מביאה איתה. אבל זה לא חישול, זו התעללות שמייצרת אפתיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

הילדים שלנו רואים מולם עולם כאוטי, תנודתי בו שום דבר לא בטוח יותר. הם רואים מידע וידע שנמצאים במרחק נגיעה ומורים והכשרות שלא עומדים בקצב. הם רואים מערכת פוליטית תנודתית ולחיצה, הם רואים את ההורים שלהם והמחנכים מדברים על מוסר וסבלנות וכבוד ויחד עם זאת לא מצליחים ליישם את העקרונות האלה בעצמם. הם בעיקר רואים מוסדות חינוכיים שתפקידם העיקרי הוא להיות ביביסיטר ולהחזיק אותם במסגרת עד שיגיע זמן הצבא. הם רואים מערכת שבאה לחנך אותם והיא לא מחונכת בעצמה.

הם רואים מערכת שמתווכחת על לימודי ליבה, דת, אמונה אבל בבסיס הויכוח נמצאת הדרך הכי טובה להנפיק אזרח שתורם לתמ״ג או תורם לתקציב המפלגה (מצביע). מערכת שמחליטה עבורם מה הדבר הכי נכון להיות, שמנווטת אותם למקצוע הנכון אבל לא שואלת לרגע מי הם רוצים להיות. 

הם רואים מדינה שממיינת בין ילדים לפי מוצא ושפה וצבע עור, מדינה שיש בה ילדים שווים יותר ושווים פחות, שמפלה כלכלית בין ילד בחינוך סמי-חילוני, לילד בחינוך דתי לילד בחינוך חרדי והרחק מאחור נמצא הילד הערבי.

למורים שלהם אין את היכולת לעמוד בקצב המידע אבל הם נדרשים לעשות זאת במקום להידרש להיות בני אדם, עזר לילדים שמחפשים את דרכם, מלווים מעודדים בהתמודדויות פיזיות, מנטליות, רגשיות ואמוניות. מורים שצריכים להנפיק ילדים בוגרי בגרויות בעולם בו אף אחד לא יודע מה יהיו הכישורים המבגרים של מחר.

זאת מערכת שהגיע זמנה להשתנות מהיסוד ורק הילדים שלנו יכולים לשנות אותה באמת ולשאול את השאלות במקום להנפיק תשובות נדושות:

מדוע יש צורך בבגרויות אם אפשר ללמוד לתואר ראשון ולבחור מה ללמוד כבר מגיל 16?

מדוע יש צורך להופיע כל יום בכיתה אם אפשר גם ללמוד מהבית?

מדוע יש לנו כל כך מעט בחירה בין אסכולות בתי הספר, מגמות ומוסדות הלימוד ומי זה שקבע עבורנו מה אנחנו צריכים לדעת?

האם בעולם שמשתנה תדיר ניתנים לנו הכלים להתנהל בגמישות ולסמוך על עצמנו?

האם אנחנו זקוקים למורים, שאומרים לנו מה לעשות, מה לדעת, כיצד לנהוג או אולי תפסנים בשדה השיפון שמאפשרים לנו התנסות, שגם רואים את המתקשים, המוזנחים, הקורבנות של ההורים, הפגועים חברתית, הזקוקים להצלה?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    השינוי צריך לבוא קודם מלמעלה (ל"ת)
    חיפאית 03/08/2022 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    8 03/08/2022 11:50
    הגב לתגובה זו
    שום דבר אחר לא יעזור. הקומוניזם חייב להיכשל. הוא נכשל והוא ייכשל. מי שמנסה ״לתקן״ את הקומוניזם ולגרום לו להצליח - ייכשל.
  • 6.
    שאול 03/08/2022 11:46
    הגב לתגובה זו
    שנים של סטגנציה בחינוך עם אותם מנהיגים שהזדקנו והסתיידו . שנים שהסיפור חוזר על עצמו בסוף שנת לימודים ובפתיחה של שנה חדשה . זה ממש פוגע במערכת , פוגע במורים , פוגע בהורים ובילדים . לא יתכן שזו גזרת שמים .הדור חייב להתחלף ולקחת את ההובלה לפתרון ארוך טווח .
  • 5.
    המורים ימשיכו לברוח 03/08/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
    למה אף אחד לא יוצא נגד משרד החינוך שנותן חינוך חינם כביכול שכולו שינון וציונות משמממת למה אין חוגים חינם כמו בארה"ב המדינה נותנת לבחירה 4 חוגים בחטיבה כולל נגינה. ספורט . שפות . אוריגמי . דיבייטינג ועוד ועוד לא חסר מה לבחור פה יש חינוך חינם שעולה הון. ותת רמה כי התוכניות מהמאה ה18 וכל מטרתם ציונות ושואה . ושטיפת מוח שמא יברחו מהמדינה .המדינה לא יכולה להפריט את החינוך כמו בארה"ב שם משלמים 1500 דולר לילד וישנים בשקי שינה כדי להירשם לבתי ספר על הבוקר. תפריטו את החינוך זה רק יעלה לכם כמו בכבפר הירוק 30 אלף דולר לשנה . אין פה חינוך בכלל יש ביביסיטר כי המדינה רוצה לחסוך .
  • 4.
    כולם מתועררים 03/08/2022 11:05
    הגב לתגובה זו
    איך להפוך אותם לעבדים יותר ממושמעים יותר יעילים לא מספיק שהם מלמדים הרבה יותר מכל המורים בעולם ומשועבדים למערכת גם אחרי שעות הלימודים ולמרות השכלה של תואר שני מאוניברסיטה לא סמינר מכריחים אותם לעשות"השתלמות" זבל של איזה מורה ותיקה שמקושרת לאיזה מפקחת וכו. המורים לא בייביסיטר של אף אחד
  • 3.
    עוד כתבה מטעם האוצר 03/08/2022 11:02
    הגב לתגובה זו
    את "משתנתם" הם שתולים של האוצר במערכת ומי שם אותם לייצג את כלל המורים . הם לא נבחרו וצריך לבדוק אם הם לא מקבלים כסף מאירגון קוהלת בעל גישה ניאו ליברלית תנאי העסקה שיחלחלו לכל עובדי המדינה ומשם לשוק הפרטי. למה מורה עם תואר שני צריך לעבוד בחוזה ומי ידאג לו בגיל 40 שיזרקו אותו מהמערכת אין לו גנץ שידאג לפנסיה בגיל 43 ולתוספת לפנסיה מורה הוא רק מורה ואם מישהו בונה על כך שמורה יעשה הסבה מקצועית בגיל 40 על חשבונו הוא טועה אף אחד שמכבד את עצמו והשכלתו לא יסכים לזה. בושה וחרפה ועם מטומטם
  • 2.
    קשקשת פפטית (ל"ת)
    הנץ 03/08/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני 03/08/2022 10:52
    הגב לתגובה זו
    תומכים בו ונותנים יד להשתוללות של יפה בן דוד. צריך להתאים את מערכת החינוך לדרישות העידן הנוכחי, לשפר איכות של צוותי הוראה. פעם שמעתי מגננת "שתי כדורים". זה מי שמלמד את הילדים שלנו?
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: