1. 

 מי שמבין את היגיון הוראות הקורונה השעתיות – שיתקשר. תודה. 🥴

------------------------------------------------

2.

נפתלי בנט בארץ הלימבו. (לימבו – אצל הקתולים הוא התחום בין גן עדן לגיהינום בו שוכנות נשמות שלא חטאו אישית אך לא נוקו מהחטא הקדמון). ברביעי בלילה איבד ראש הממשלה את עשתונותיו והתפרץ. היה קשה לראות. איש עם כוונות טובות ורצון להצליח מוצא את עצמו בודד ומתוסכל בצמרת. האחים לפיד וליברמן, קשוחים וציניים, איתם חתם על הביג-דיל שהושיב אותו על הכיסא – לא שמים עליו. הראשון מסתובב בעולם, השני מסרב לכל סיוע לנפגעים; השלישי - בני גנץ, נע בין המלך בירדן לראש הרשות הפלסטינית ובונה מפלגת מרכז גם על חשבונה של מירב מיכאלי; הבן דוד ניצן הורביץ מוגן מאחורי חומת רופאים ופרופסורים ושום דבר לא מכתים אותו. אשתו, גברת ראש הממשלה, לא שמה עליו. חברי מפלגתו, ימינה, מתוסכלים וזועקים. שבוע אחרי שבוע הם מצביעים שמאלה, ואיכשהו אף פעם לא יוצא לשם משהו ימינה. הם מבינים שאוזלים להם הסיכויים. ומעל כל זה הולכת ומתעצמת לממדים בלתי נשלטים האובססיה לנתניהו, שפעם-פעם היה לו דמות אב והיום דמות האויב הגדול והנורא. רק שלא יגיע למצב שבו מרחמים עליו. 😫

------------------------------------------------

3.

 בועז יונה בארץ הרחמנים. נתפס שוב. ב-2007, אחרי שהונה מאות ואלפי רוכשי דירות, גנב את כספם, פשט רגל, נותר חייב 1.8 מיליארד שקל, נעצר, ברח לאיטליה ונרדף עד שהאינטרפול תפס אותו במסעדה באזור האגמים בצפון איטליה, הוא הוסגר לארץ. וכאן התחילו הרפתקאות הרחמים. הפרקליטות אצה-רצה לעסקת טיעון, הוא הודה בעבירות גניבה, מרמה וזיוף - ונידון ל-7 שנות מאסר. השאיר מאחור מאות רבות של משפחות שנותרו בלי כלום. אבל אחרי 4 שנים הורתה ועדת השחרורים של השב"ס לשחררו. איך? גם הסכימו לנכות שליש, גם הכירו בזמן המעצר שישב באיטליה, וגם הוחל עליו חוק הכליאה שמטרתו להקל את הצפיפות בבתי הסוהר. בצאתו פילבל בעיניו ואמר: "אני מבקש סליחה מכל מי שנפגע". ופרקליטו אמר: "הוא צריך לעבור טיפולים וגם לעבוד בעבודה מסודרת". הבטיח שאין לו שום כוונה לחזור לעסקים, והוא נחוש "להקדיש זמן למשפחה אחרי תקופת המאסר שישב רחוק מהם". והנה, זמן לא רב אחרי, פורסמה כתבה ובה סיפור החיים אחרי הכלא: יונה עובד כיועץ מס תמורת 5,000 שקל לחודש, גר עם רעייתו וילדיו בבית שכור במושב ליד ירושלים, שומר על כושר, מתופף ומנגן בפסנתר, ומתעקש: "רגש הבושה והצער לא עוזבים אותי לרגע". השבוע נעצר שוב. 😑

------------------------------------------------

4.

יש שופטים בישראל!. 1. שוטרינו המצוינים מהצפון עצרו בן 46 בחשד שלא התייצב בבית המשפט לדיון על אחזקת סם לשימוש עצמי, למרות שברור היה גם להם שלא ניסה להתחמק, שכן במשטרה התייצב מיוזמתו. השופטת דוניא נאסר מבית משפט השלום בקרית שמונה שחררה אותו לבית הוריו והתחייבות שיתייצב בעתיד. כשהסתיים הדיון, פנה האיש לאנשי השב"ס ושאל אם יוכלו להסיעו לבית הוריו, שכן אין לו כסף לנסיעה. הם אמרו שלא, אבל השופטת הוציאה מארנקה שלה 100 שקל ומסרה לאומלל. 🙂

משטרת ישראל הגישה 5 כתבי אישום נגד מקבץ נדבות, על כי עשה זאת במתחם האסור לנדבות בכותל המערבי. בדיון דרשה להטיל עליו מאסר על תנאי וקנס של 5,000 שקל. שופט השלום בירושלים דוד שאול גבאי ריכטר קבע כי מדובר בדרישה מופרזת שתלושה ממציאות חיי הנאשם, והטיל עליו קנס של ח"י שקלים. השבוע דן בעניינו של צעיר עם נסיבות משפחתיות ואישיות מורכבות שנתפס בשלושה אירועי מכירת חשיש. נחתמה עסקת טיעון, הפרקליטות דרשה מאסר בפועל, השופט סבר שיש לעזור לו להשתקם, ושלח אותו ל-4 חודשי עבודות שירות בחברה קדישא. לפני כמה חודשים זיכה צעיר תושב ירושלים כשהסתבר לו שהמשטרה אפילו לא שקלה את כמות הקנאביס בג'וינט בו היה בעיקר טבק. השופט הזה מככב בציוצים בטוויטר: "כל דיון מתחיל אצלו בנעימים"; "העצורים שבאים אליו הם לא 'עוד עצור'. פעם הביאה אליו המשטרה הומלס רועד מקור, הוא ירד מכס השיפוט והביא לו את הגלימה שלו". אחר צייץ: היה עצור שעורך הדין שלו לא היה יותר מדי חכם, אז ריכטר כתב בעצמו את הערעור שהוגש למחוזי על החלטה שהוא עצמו קיבל בעניין המעצר. (תהייה: האם יקודם למחוזי או שאנושיותו תהיה לו לרועץ? נעקוב). 🤭

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

------------------------------------------------

5.

כבוד (גם) לפרקליטות. באחרונה ביטלה הפרקליטות כתב אישום שהגישה חצי שנה קודם, לאחר כמה הארכות מעצר, נגד רופא, תושב הדרום, שהואשם באונס, מעשה מגונה, הדחה בעדות וכליאת שווא. מסתבר שחודשים לאחר הגשת כתב האישום ביקשה הפרקליטות לפתוח את החקירה מחדש, לשחרר את הנאשם למעצר בית ולהקדים את הדיונים. זמן מה אחרי בוטלו כל ההגבלות נגד האיש, ולקראת סוף דצמבר בוטלו כל ההאשמות. הסתבר שמדובר בתלונות שווא במסגרת הליך גירושין. 🤥

שאלה/ תמיהה: אם מוכח במסגרת משפטית ראויה שמי מבני זוג (בדרך כלל זו האישה) עושים, במסגרת הליך גירושין (ביוזמה עצמית או בעידוד עורכי הדין), שימוש לרעה בחוק, משקרים בכוונה, מטיחים האשמות שווא על עבירות מין, אלימות ופגיעה – מדוע מסתפקים בתי המשפט בקנס כספי, ומעטות כל כך החקירות הפליליות? 😬

------------------------------------------------

6.

דוד רוזן. סיום חיוור. השבוע פסק דוד רוזן, קודם שופט מחוזי ת"א, מלשמש כ"נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות". בחודשי הפרידה - מאחד התפקידים הקשים, המתסכלים והמותקפים ביותר על ידי המבוקרים, הפרקליטים במשרד המשפטים, האוחזים בידיהם חקירות, בעיקר הכבדות, קובעים את גורל האדם לשבט או לחסד, בעלי קשר לשופטים בערכאות השונות שכן בידיהם השפעה בענייני קידומם וקשורים לתאגידים ולארגונים אזרחיים שונים שמשרתים את האינטרסים שלהם – פרסם כמה ביקורות כמו=נוקבות, אבל... לא. לא באמת הלך עד הסוף. שלא כקודמתו לתפקיד, השופטת הילה גרסטל, שלקחה את תפקידה באומץ עד שהותשה על ידי המבוקרים, ארגון פרקליטי המדינה, ואולצה להתפטר אחרי שנתיים – רוזן שרד ולקראת הסוף ריכך... הבין... הכיל. לא שבר כלים. 😴

• מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
• בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

בשבוע הסיום, 26 בדצמבר, פורסמה ביקורת, שכונתה בכמה אמצעי תקשורת "חריפה", על שי ניצן שהיה פרקליט המדינה, ושלמה, המכונה מומי, למברגר, המשנה שלו, בנוגע להתנהלותם בחקירות מי שהיה ראש לשכת עורכי הדין, אפי נווה, והשופטת בדימוס אתי כרייף (מה שמכונה בסקסיסטיות עלובה ושוביניזם אופייני "מין תמורת מינוי"), שהגישו את התלונות. הפרשה נפתחה לאחר שהתברר כי גרושתו של נווה העבירה את הטלפונים שלו לרשותה של הדס שטייף, כתבת הפלילים של גלי צה"ל, שפרצה את הטלפונים בעזרת מומחה שבחרה, חילצה התכתבויות, פירסמה אותן וגם מסרה אותן למשטרה. ניצן, אז פרקליט המדינה, ידע שהחומרים הושגו בעבירה ובכל זאת איפשר לחוקרים לקבל את המידע ונוספים לו – בטרם פנה לקבל את אישור בית המשפט. רוזן קובע בביקורת האחרונה שלו כי לבית המשפט לא נמסרה האמת לפיה החומרים הושגו בעבירה ושפעולות חקירה בוצעו בלא אישור כנדרש בחוק. רוזן כתב: "לא ניתן 'להכשיר' חיפושים וחדירות לחומרי מחשב פרטיים, רק משום שהחדירה נתבצעה שלא על ידי חוקרי המשטרה במישרין אלא באמצעות צד שלישי... נכון היה להנחות את חוקרי המשטרה לתפוס את כל החומר שהיה ברשותה של שטייף, לעטוף אותו, ללא עיון ובדיקה, ולפנות בבקשה לבית המשפט להכריע מה ייעשה בחומר...", ועוד ועוד. 😕 

ואז, אחרי שלל הממצאים הבלתי ראויים שהוא עצמו מצא, רוזן מוצא את דרכו להכיל (מילת המפתח לשנה שעברה) את ניצן ולמברגר, וכותב: "עם זאת, לא ניתן לקבוע, ולו בשמץ, כי גורמי האכיפה פעלו כפי שפעלו מתוך רצון להטעות את בית המשפט". עוד כתב, כדי שיהיה ברור שחלילה איננו מבקר את ניצן (לא מעז?): "התנהלותו הזהירה של עו"ד ניצן בהכוונת חוקרי משטרה בכירים אל העיתונאית שטייף, ובהמשך שטיחת בקשתו בנושא בפני בית המשפט, היתה במקומה". על הדרך גם דחה הנציב את התלונה על שניתנה חסינות לשטייף ולמי ש"שיחזר", כלומר פרץ, את תכני הטלפון של נווה. 🤫

תזכורת: בדיוק לפני 5 שנים. ינואר 2017, פחות משנה אחר התפטרותה, התראיינה גרסטל, קודמתו האמיצה של רוזן, לתוכנית "עובדה" וכך אמרה על הפרקליטות ועל ניצן שעמד בראשה: "בפרקליטות יש משהו חולה, שי ניצן לא ראוי לתפקיד פרקליט המדינה". השבוע נכנס לתפקידו המחליף של רוזן, נציב שלישי מאז הקמת נציבות הביקורת, פרופ' מנחם פינקלשטיין, אלוף במיל' שהיה פרקליט צבאי ראשי ושופט מחוזי בחיפה ומרכז. האם הוא יצליח להיות באמת נציב תלונות של הציבור? או שגם אמון הציבור בנציבות ייקבר סופית? 😓

------------------------------------------------

7.