דליה אנרגיות
צילום: דליה אנרגיות

דליה אנרגיה עשויה לדחות את ההנפקה

השוק מצפה להנחה נוספת על המחיר; בעלי המניות חלוקים 

ההנפקה של דליה אנרגיה היתה אמורה להיות לפי שווי של 5.2-5.7 מיליארד שקל - ההנפקה הגדולה ביותר של הזמן האחרון. אבל הגופים המוסדיים סברו שהתמחור גבוה. החתמים שמלווים את ההנפקה ואת הצגתה מול המוסדיים ומקבלים מהם אינדיקציות, הפחיתו את השווי לכיוון ה-4-4.5 מיליארד שקל (כ-5 מיליארד שקל אחרי הכסף). אך לא בטוח שגם בשווי זה תהיה היענות.

המוסדיים מצפים להפחתה נוספת בשווי, אך חלק מבעלי המניות של דליה אנרגיה לא מוכן (בשלב זה) להפחתה נוספת במחיר. 

דליה חברות אנרגיה, המחזיקה בתחנת כוח פרטית מהגדולות בישראל, פרסמה לאחרונה טיוטת תשקיף לציבור כשהכוונה המקורית היתה לבצע את ההנפקה בתחילת חודש מרץ. לדליה תחנת כח שהחלה לפעול מסחרית בשנת 2015 ומייצרת כ-8.5% מהחשמל הנצרך במשק. היא מוכרת חשמל למאות לקוחות עסקיים, לרבות בתי חולים, רשתות שיווק, אוניברסיטאות ועוד.

בכוונת דליה חברות אנרגיה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה הקונבנציונאלית, אגירת אנרגיה ואנרגיה מתחדשת באמצעות השתתפות במכרזים של חברת החשמל למכירת תחנות כח וייזום פרויקטים חדשים המשלבים אגירה ואנרגיה מתחדשת. החברה נמצאת בשלבים מתקדמים לבחירת ספק להקמה של מתקן אגירה בהיקף של 16MW.

לדליה יש תכנית תשתית לאומית מאושרת המאפשרת הרחבת תחנת הכח הקיימת. בכוונת החברה להשתתף במכרזי החשב הכללי ורשות החשמל על מנת להקים מתקן נוסף בצמוד לתחנה הקיימת.

היקף הכנסות הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2020 בכ-1.2 מיליארד שקל, ה- EBITDA עומד על כ-373 מילין שקל והרווח הנקי כ-122 מיליון שקל. כחלק מההיערכות לקראת הנפקת מניות החברה לציבור הרחב, השלימה לאחרונה החברה גיוס אג"ח בהיקף של 1.15 מיליארד שקל, הרשומים ברצף מוסדיים כאשר כספי הגיוס ישמשו את החברה לפירעון מוקדם של חוב המזנין ושטרי ההון שגוייסו עם תחילת הקמת התחנה בשנת 2012. מהלך זה צפוי להביא לחיסכון בעלויות המימון ולשיפור תזרים המזומנים של החברה. עם השלמת הנפקת המניות, החברה צפויה לרשום את האג"ח למסחר.

בכוונת דליה חברות אנרגיה להנפיק לציבור כ-17% מהחזקות החברה, מזה כ-12% בעסקת מכר של חלק מבעלי המניות וכ- 5% בהנפקה לצורך קידום תכניות הפיתוח שלה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עמוס 07/03/2021 21:30
    הגב לתגובה זו
    מכפיל רווח של 40 - 45. איך בכלל חושבים להנפיק במחיר כזה? למה שמישהו יקנה?
  • 2.
    לרון 07/03/2021 12:43
    הגב לתגובה זו
    וריבית אפסית יוצרים עוותי שוק עד.....
  • 1.
    dw 07/03/2021 09:35
    הגב לתגובה זו
    למה שמשקיע שפוי יסכים לשלם על דליה שווי דומה לזה של דלק קידוחים, המרוויחה כמעט פי 10 מדליה? זה בסדר לכוון גבוה אבל יש גבול לכל תעלול.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?