כיתת לימוד מבחן שיעור סטודנטים אוניברסיטה לימודים
צילום: Istock

מספרם של מקבלי התארים גדל פי 5 תוך כמעט 30 שנה

מנגד, בתוך 7 שנים נרשמה ירידה של כמעט 16% במקבלי תואר שני מאוניברסיטה. בשנת הלימודים החולפת מרבית הלומדים לתואר שלישי פנו לחקלאות

מורן ישעיהו |

קצב מקבלי התואר מדי שנה ממשיך לעלות, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ד') הלמ"ס. בתוך כמעט 30 שנה, מספרם של מקבלי התארים גדל פי 5.1 כאשר בתקופה זו נרשם גידול משמעותי בכל סוגי המוסדות. במכללות האקדמיות גדל מספרם פי 64.5 ובמכללות האקדמיות לחינוך - פי 14.8, ואילו באוניברסיטאות גדל מספר מקבלי התארים פי 2.8 בלבד.

בתוך כך, בשנת הלימודים החולפת (תשע”ז 2016/17) חלה עלייה של 1.4% במספר מקבלי התארים בהשוואה לשנה הקודמת. במספר מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה (0.5% ו-3.7%, בהתאמה), וכן במספר מקבלי תואר שלישי (3.1%).

נציין כי בעוד שעד תחילת שנות ה-2000 הוענק תואר שני באוניברסיטאות בלבד, בתוך 7 שנים (החל משנת 2009/10) ירד אחוז מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות ב-15.7 נקודות האחוז (מ-80.5% בשנת תש"ע ל-64.8% בשנת תשע”ז).

תחומי הלימוד הנפוצים נכון לשנה זו היו מדעי החברה ומדעי הרוח בקרב מקבלי תואר ראשון (26.4% ו-25.1%, בהתאמה), 12.5% בתחום ההנדסה והאדריכלות ו-12.2% בתחום העסקים ומדעי הניהול.

רוב מקבלי התואר השני למדו מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול (29.6% ו-23.5%, בהתאמה). 18.6% סיימו את לימודיהם במדעי החברה. באוניברסיטאות 22.5% למדו מדעי החברה, 20.4% למדו עסקים ומדעי הניהול ו-19.0% למדו מדעי הרוח. לעומת זאת, במכללות האקדמיות אחוז מקבלי התארים במדעי החברה היה נמוך יותר (17.1%), ואחוז מקבלי התארים במדעי הרוח (26.1%) ובעסקים ומדעי הניהול (44.3%) היה גבוה יותר.

בקרב מקבלי תואר שלישי בשנת תשע”ז (2016/17), הרכב תחומי הלימוד היה שונה מזה שבקרב מקבלי תואר ראשון ותואר שני. תחומי הלימוד הנפוצים בקרב מקבלי תואר שלישי היו: מדעי הטבע והמתמטיקה וחקלאות (46.7%), מדעי הרוח (21.6%), מדעי החברה (13.2%) והנדסה ואדריכלות (11.9%).

בהתייחס למשך הלימודים, 76.7% ממקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים. באוניברסיטאות, יותר מ-75% מהבוגרים סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים בכל תחומי הלימוד מלבד מדעי הרוח (69.2%) והנדסה ואדריכלות (60.4%). במכללות האקדמיות, יותר מ-75% מהבוגרים סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים בכל תחומי הלימוד מלבד משפטים (72.1%) והנדסה ואדריכלות (57.6%).

קיראו עוד ב"בארץ"

בהתפלגות לפי מגדר, הנשים היו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (60.7% ו-63.2%, בהתאמה) ויותר מחצי בקרב מקבלי תואר שלישי (53.1%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט (פחות מחצי) בכל התארים.

בהתפלגות לפי גיל חציוני, בקרב בוגרי תואר ראשון בשנה זו הנשים היו צעירות יותר מהגברים כאשר גילן החציוני היה 26.7 שנים לעומת 28.6 שנים אצל הגברים. הפער היה גדול במיוחד בקרב בוגרי תואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך (26.8 שנים אצל נשים לעומת 31.3 שנים אצל גברים).

פער גילים נמצא גם בקרב מוסמכי תואר שני אם כי באופן מתון יותר (33.2 שנים אצל נשים לעומת 33.9 שנים אצל גברים). בקרב מוסמכי תואר שני, פער הגילים היה גדול במיוחד בקרב מוסמכי המכללות האקדמיות המתוקצבות (32.0 שנים אצל נשים לעומת 34.7 שנים אצל גברים). בקרב מקבלי תואר שלישי הנשים היו מבוגרות מעט יותר (36.8 בהשוואה ל-36.5 אצל הגברים).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.