הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

מספרם של מקבלי התארים גדל פי 5 תוך כמעט 30 שנה

מנגד, בתוך 7 שנים נרשמה ירידה של כמעט 16% במקבלי תואר שני מאוניברסיטה. בשנת הלימודים החולפת מרבית הלומדים לתואר שלישי פנו לחקלאות

מורן ישעיהו |
נושאים בכתבה אדריכלות אוניברסיטאות אוניברסיטה לימודים מכללות

קצב מקבלי התואר מדי שנה ממשיך לעלות, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ד') הלמ"ס. בתוך כמעט 30 שנה, מספרם של מקבלי התארים גדל פי 5.1 כאשר בתקופה זו נרשם גידול משמעותי בכל סוגי המוסדות. במכללות האקדמיות גדל מספרם פי 64.5 ובמכללות האקדמיות לחינוך - פי 14.8, ואילו באוניברסיטאות גדל מספר מקבלי התארים פי 2.8 בלבד.

בתוך כך, בשנת הלימודים החולפת (תשע”ז 2016/17) חלה עלייה של 1.4% במספר מקבלי התארים בהשוואה לשנה הקודמת. במספר מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה (0.5% ו-3.7%, בהתאמה), וכן במספר מקבלי תואר שלישי (3.1%).

נציין כי בעוד שעד תחילת שנות ה-2000 הוענק תואר שני באוניברסיטאות בלבד, בתוך 7 שנים (החל משנת 2009/10) ירד אחוז מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות ב-15.7 נקודות האחוז (מ-80.5% בשנת תש"ע ל-64.8% בשנת תשע”ז).

תחומי הלימוד הנפוצים נכון לשנה זו היו מדעי החברה ומדעי הרוח בקרב מקבלי תואר ראשון (26.4% ו-25.1%, בהתאמה), 12.5% בתחום ההנדסה והאדריכלות ו-12.2% בתחום העסקים ומדעי הניהול.

רוב מקבלי התואר השני למדו מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול (29.6% ו-23.5%, בהתאמה). 18.6% סיימו את לימודיהם במדעי החברה. באוניברסיטאות 22.5% למדו מדעי החברה, 20.4% למדו עסקים ומדעי הניהול ו-19.0% למדו מדעי הרוח. לעומת זאת, במכללות האקדמיות אחוז מקבלי התארים במדעי החברה היה נמוך יותר (17.1%), ואחוז מקבלי התארים במדעי הרוח (26.1%) ובעסקים ומדעי הניהול (44.3%) היה גבוה יותר.

בקרב מקבלי תואר שלישי בשנת תשע”ז (2016/17), הרכב תחומי הלימוד היה שונה מזה שבקרב מקבלי תואר ראשון ותואר שני. תחומי הלימוד הנפוצים בקרב מקבלי תואר שלישי היו: מדעי הטבע והמתמטיקה וחקלאות (46.7%), מדעי הרוח (21.6%), מדעי החברה (13.2%) והנדסה ואדריכלות (11.9%).

בהתייחס למשך הלימודים, 76.7% ממקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים. באוניברסיטאות, יותר מ-75% מהבוגרים סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים בכל תחומי הלימוד מלבד מדעי הרוח (69.2%) והנדסה ואדריכלות (60.4%). במכללות האקדמיות, יותר מ-75% מהבוגרים סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים בכל תחומי הלימוד מלבד משפטים (72.1%) והנדסה ואדריכלות (57.6%).

קיראו עוד ב"בארץ"

בהתפלגות לפי מגדר, הנשים היו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (60.7% ו-63.2%, בהתאמה) ויותר מחצי בקרב מקבלי תואר שלישי (53.1%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט (פחות מחצי) בכל התארים.

בהתפלגות לפי גיל חציוני, בקרב בוגרי תואר ראשון בשנה זו הנשים היו צעירות יותר מהגברים כאשר גילן החציוני היה 26.7 שנים לעומת 28.6 שנים אצל הגברים. הפער היה גדול במיוחד בקרב בוגרי תואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך (26.8 שנים אצל נשים לעומת 31.3 שנים אצל גברים).

פער גילים נמצא גם בקרב מוסמכי תואר שני אם כי באופן מתון יותר (33.2 שנים אצל נשים לעומת 33.9 שנים אצל גברים). בקרב מוסמכי תואר שני, פער הגילים היה גדול במיוחד בקרב מוסמכי המכללות האקדמיות המתוקצבות (32.0 שנים אצל נשים לעומת 34.7 שנים אצל גברים). בקרב מקבלי תואר שלישי הנשים היו מבוגרות מעט יותר (36.8 בהשוואה ל-36.5 אצל הגברים).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל

להמשך הכתבה לחץ כאן