הציבור הישראלי: המפלגות הפוליטיות הן המושחתות ביותר, אחריהן מוסדות הדת

סקר מדד השחיתות בעולם חושף כי 73% מהציבור בישראל סבור שהשלטון מנוהל על ידי קומץ בעלי אינטרסים, 89% סבורים כי קשרים אישיים חיוניים על מנת לקדם את עניינם מול הרשויות

מדד השחיתות העולמי (Global Corruption Barometer- GCB) לשנת 2013 המתפרסם היום על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל מציג חוסר אמון של הציבור הישראלי בגופים ציבוריים. על פי הסקר 73% מהציבור בישראל סבור שהשלטון מנוהל על ידי קומץ בעלי עניין הנשלטים על ידי אינטרסים זרים. המדינות בעלות השיעורים הנמוכים ביותר הן מדינות סקנדינביה בהן השיעורים נעים בין 14% ל-28% בלבד.

בנוסף בדק הסקר את רמת השחיתות במוסדות הציבור כפי שהיא נתפשת בעיניי הציבור. הסקר מציג שיפור בתפיסת הציבור את המפלגות בישראל, אבל הן עדיין תופסות את המקום הראשון והלא מחמיא.בעוד שבסקר הקודם שבוצע בשנת 2010 המפלגות דורגו במקום הראשון עם ציון של 4.5 (מתוך סקאלה של 1-5), השנה הן קיבלו את הציון 4.2.

הבאים בתור ברשימה הן מוסדות הדת (רבנות, משרד הדתות) עם ציון 4.1; פקידי השירות הציבורי עם ציון 3.7; המשטרה, הכנסת, המגזר העסקי והתקשורת חולקים את הציון 3.5; מערכת המשפט מקבלת את הציון 2.9 ואת הרשימה סוגר הצבא עם ציון של 2.6

עוד חושף הסקר כי 89% מהציבור בישראל סבורים כי קשרים אישיים חיוניים על מנת לקדם את עניינם מול הרשויות. מדובר בנתון הגבוה ביותר מבין כל מדינות מערב אירופה שנבדקו בסקר, כאשר הממוצע העולמי עומד על 63%. בנוסף הדו"ח חושף את היקפי ה שוחד בישראל: 12% מהנשאלים דיווחו כי שילמו שוחד בשנה החולפת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מושחתים הבייתה (ל"ת)
    מושחתים הבייתה 09/07/2013 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יחיאל 09/07/2013 14:59
    הגב לתגובה זו
    יש אנשים במפלגות... מה השמות שלהם אתם יודעים?
  • 2.
    שמואל 09/07/2013 10:29
    הגב לתגובה זו
    ואני חשבתי שמדדים מתבססים על עובדות. הרי התוצאות ידועות מראש. אם שוטפים את דעתו של הציבור השקם וערב כי הפוליטיקאים מושחתים, והרבנות חארות, השופטים שמאלנים, בפרקליטות דואגת לאינטרסים אישיים ושל מקורבים, "נערי האוצר"(המקום היחיד שיש נערים - בכל מקום אחר פקידים) מתכננים את העתיד אצל טייקון זה או אחר, בצה"ל הקצינים מחפשים רק "לזיין"(הטרדה מינית) חיילות, בכל מקום הדרת נשים-קטינים-דתיים-ימנים-שמאלנים-ערבים-בדווים, קרנות שמאל "הקרן לישראל חדשה", קרנות ימין, אף מילה על עיתונות ועיתונאים(הם מושלמים, להם זה לא קורה), ועוד ועוד. לא צריך סקר והשקעה רבה. טוב, מישהו בכל זאת צריך לקבל משכורת עבור משהו שאף אחד לא ביקש, וכל ילד יודע שכך המצב. ובכל זאת, מתברר שכולם רוצים לחיות באן, בארץ הקודש, ומוכנים להילחם ולמות על הזכות הזאת.
  • 1.
    המדינה הזאת 09/07/2013 10:00
    הגב לתגובה זו
    תבדקו איך נבחרים שופטים לא כולם מוכשרים הם פשוט פרוטקציונרים. מערכת המשפט הכי מסואבת פה מלאה נשים רשעיות
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: